הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית שמחה לעדכן בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, בו התקבל פה אחד ערעור מנהלי שהגישה הקליניקה בשם פעיל תחבורה ציבורית שנחסם על ידי ראש עיריית גבעתיים מחשבונו ברשת הטוויטר והורה לו להסיר את החסימה.
לאחר למעלה משלוש שנים בהן הקליניקה מנהלת את ההליכים בעניין זה, הערעור התקבל במלואו וההליך הסתיים בניצחון גדול לתובע ולחופש הביטוי בישראל.
בית המשפט הפך את פסק הדין של בית המשפט המחוזי וקבע שחשבון של בעל תפקיד ציבורי ברשת חברתית (במקרה הנדון, רשת טוויטר לשעבר - רשת X כיום) ייחשב כחשבון ציבורי אם בעל התפקיד הציבורי עושה שימוש בחשבון לצורך התפקיד הציבורי שלו, גם אם אין מימון ציבורי לצורך הפעלת החשבון, זאת כל עוד אין חלופה אפקטיבית אחרת לחשבון זה. בית המשפט הבהיר כי חשבון אחר/רדום (ללא פעילות) לא ייחשב כחלופה אפקטיבית. עוד קבע בית המשפט, כי חסימה של משתמש מחשבון ציבורי של נבחר ציבור בגלל תגובה בעלת תוכן ענייני ולגיטימי (גם אם מדובר בביקורת נוקבת) מהווה פגיעה בזכותו לחופש הביטוי ואולי ואף בזכותו החוקתית לשוויון ומכאן שהיא אסורה.
מדובר בפסק דין תקדימי בנושא קריטי למימוש הזכות לחופש ביטוי בעידן הנוכחי שזכה לכיסוי נרחב בתקשורת:
- Ynet: 'העליון: על ראש העיר גבעתיים להסיר חסימה של תושב שביקר אותו בטוויטר'
- :TheMarker 'ראש עיריית גבעתיים חסם חשבון טוויטר של תושב – וקיבל את אישור בית המשפט'
- ישראל היום: 'ביהמ"ש העליון קבע: איש ציבור לא יוכל לחסום משתמשים שהביעו ביקורת בחשבונותיו ברשתות החברתיות'
- גלובס: 'תקדים: אסור לנבחרי ציבור לחסום עוקבים בגלל תוכן ביקורתי'
- מעריב: 'פסק דין תקדימי: ראש העיר לא יוכל לחסום ברשת תושב שמתח עליו ביקורת'
- הארץ: 'העליון הורה לראש העיר גבעתיים להסיר חסימה של משתמש שביקר אותו בטוויטר'
נציין כי הערעור הוגש בתמיכתו של איגוד האינטרנט הישראלי, שעתיד לתרגם את פסק הדין לאנגלית. בנוסף, סוגיה דומה תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון בארצות הברית.