לאחר כארבע שנים בהן הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר מייצגת תובעת שתמונות אינטימיות שלה הופצו בניגוד לרצונה בקבוצות טלגרם שסוחרות בתמונות נשים, הסתיים התיק בהסכם פשרה. תמונותיה של התובעת עדיין מופצות מפעם לפעם, והתובעת הוכרה כקורבן עבירה בכתבי אישום שהוגשו כנגד מנהלי קבוצות שונות. הקליניקה החליטה לתבוע את המפיץ הראשוני של התמונות, וכן את משטרת ישראל.

התביעה נגד המשטרה הוגשה בגין החקירה הרשלנית של התלונה כנגד המפיץ הראשוני של התמונות, רשלנות שבשלה לא הוגש נגד המפיץ כתב אישום. הקליניקה טענה כי התנהלות רשלנית של המשטרה גרמה לתובעת נזק נוסף מעבר לעצם הפצת התמונות, זאת משום שנוכחה כי המוסדות האמונים על כך לא מספקים לה הגנה, ומונעים ממנה את תחושת הצדק שיש בהליך הפלילי, שהיתה מקלה עליה את ההתמודדות עם האירוע הנורא לו נפלה קורבן. לאחר הגשת התביעה, המשטרה בחרה לפצות את התובעת בסכום של 25,000 ש"ח מבלי להודות בטענות.

בנוסף לכך הגישה הקליניקה תביעה כנגד המפיץ הראשוני של התמונות בגין הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות ולשון הרע, אשר פיצה אותה בהסכם פשרה בסכום של 70,000 ש"ח.

הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר ייצגה פונה למעלה משנתיים בתביעה אזרחית כנגד ארבעה מפיצים עיקריים של סרטון המתעד אותה ברשת החברתית 'פייסבוק', במצב משפיל של פרכוסים בלתי נשלטים ברחוב, בטענה כי מצבה נגרם מחיסון הקורונה.

התובעת היא בחורה צעירה אשר סובלת מתסמונת פוסט טראומטית, הגורמת לפרכוסים כתוצאה מתקיפה מינית שחוותה בילדותה. לפני כשנתיים וחצי התובעת חוותה התקף פרכוס ברחוב ופונתה על ידי אמבולנס. המקרה הוסרט על ידי אדם זר אשר טען כי התקף הפרכוס נגרם מחיסון הקורונה ופרסם את הסרטון, שהפך ויראלי מאוד בארץ ובחו"ל. הקליניקה הגישה תביעה בשם התובעת כנגד ארבעה אנשים שבלטו מבין אלה ששיתפו את הסרטון, כל זאת תוך פגיעה בפרטיותה וצנעת חייה וניצול ציני של המצב הרגיש בו הייתה מצויה. לאחר שהתובעת זכתה בתביעה כנגד שלושה מבין הנתבעים לאורך ההליך, לפני כחודש התקיים הדיון האחרון בתיק, בו קיבל בית המשפט את כל טענות הקליניקה גם כנגד הנתבע הרביעי, והורה כי עליו לפצותה ב – 25,000 ₪, בנוסף נפסקו לטובת המרכז הקליני הוצאות שכר טרחה.

הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית שמחה לעדכן בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, בו התקבל פה אחד ערעור מנהלי שהגישה הקליניקה בשם פעיל תחבורה ציבורית שנחסם על ידי ראש עיריית גבעתיים מחשבונו ברשת הטוויטר והורה לו להסיר את החסימה.

לאחר למעלה משלוש שנים בהן הקליניקה מנהלת את ההליכים בעניין זה, הערעור התקבל במלואו וההליך הסתיים בניצחון גדול לתובע ולחופש הביטוי בישראל.

בית המשפט הפך את פסק הדין של בית המשפט המחוזי וקבע שחשבון של בעל תפקיד ציבורי ברשת חברתית (במקרה הנדון, רשת טוויטר לשעבר - רשת X כיום) ייחשב כחשבון ציבורי אם בעל התפקיד הציבורי עושה שימוש בחשבון לצורך התפקיד הציבורי שלו, גם אם אין מימון ציבורי לצורך הפעלת החשבון, זאת כל עוד אין חלופה אפקטיבית אחרת לחשבון זה. בית המשפט הבהיר כי חשבון אחר/רדום (ללא פעילות) לא ייחשב כחלופה אפקטיבית. עוד קבע בית המשפט, כי חסימה של משתמש מחשבון ציבורי של נבחר ציבור בגלל תגובה בעלת תוכן ענייני ולגיטימי (גם אם מדובר בביקורת נוקבת) מהווה פגיעה בזכותו לחופש הביטוי ואולי ואף בזכותו החוקתית לשוויון ומכאן שהיא אסורה.

מדובר בפסק דין תקדימי בנושא קריטי למימוש הזכות לחופש ביטוי בעידן הנוכחי שזכה לכיסוי נרחב בתקשורת:

• Ynet: 'העליון: על ראש העיר גבעתיים להסיר חסימה של תושב שביקר אותו בטוויטר'
• :TheMarker 'ראש עיריית גבעתיים חסם חשבון טוויטר של תושב – וקיבל את אישור בית המשפט'
• ישראל היום: 'ביהמ"ש העליון קבע: איש ציבור לא יוכל לחסום משתמשים שהביעו ביקורת בחשבונותיו ברשתות החברתיות'
• גלובס: 'תקדים: אסור לנבחרי ציבור לחסום עוקבים בגלל תוכן ביקורתי'
• מעריב: 'פסק דין תקדימי: ראש העיר לא יוכל לחסום ברשת תושב שמתח עליו ביקורת'
• הארץ: 'העליון הורה לראש העיר גבעתיים להסיר חסימה של משתמש שביקר אותו בטוויטר'

 נציין כי הערעור הוגש בתמיכתו של איגוד האינטרנט הישראלי, שעתיד לתרגם את פסק הדין לאנגלית. בנוסף, סוגיה דומה תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון בארצות הברית. 

המרכז הקליני שמח לשתף את הדוח השנתי המסכם את פעילותו של המרכז הקליני בשנה"ל תשפ"ג.

גם השנה המשכנו את הפעילות הנרחבת שלנו לקידום ומימוש זכויות אדם, לחינוך סטודנטים/ות למשפטים לאחריות חברתית ומימוש זכויות של הפונים/ות שלנו!

במהלך השנה האחרונה תשע הקליניקות של המרכז טיפלו ב- 1007 פניות, מתוכן 67 תיקים נוהלו בבתי משפט. בנוסף, סייעו הסטודנטים והסטודנטיות בייצוג ב-100 תיקים פליליים של הסניגוריה הציבורית. לצד התיקים הפרטניים, קידם המרכז 51 סוגיות העוסקות בשינוי מדיניות. בנוסף, העביר המרכז 116 הרצאות במסגרת סדנאות חוק ומשפט (ובכלל זה דיני רחוב) והקלינאים/ות השתתפו ב-27 כנסים ופאנלים שונים.

זה המקום להודות לעורכי הדין מנחי/ות הקליניקות, למנחים/ות האקדמיים/ות של הקליניקות וכמובן לסטודנטים ולסטודנטיות של המרכז הקליני.  

פירוט על היקפי הפעילות, ניתן לראות בדוח השנתי של המרכז הקליני לשנה"ל תשפ"ג. הדוח מחולק באופן הבא: מידע כללי על פעילות המרכז; התייחסות לפעילותה של כל קליניקה ופירוט על פעילות המרכז הקליני בתקשורת.

חשוב לציין שלקראת סיום כתיבת הדוח פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ושינתה את חיינו. קשה להביע במילים את הקושי והמורכבות שהמלחמה הזו הביאה איתה, ועוד נישא עמנו לשנים שיבואו. המרכז הקליני מבקש להביע צער ותנחומים לכל אלו שאיבדו את היקר מכל ולהביע תקווה לימים טובים יותר אשר יבואו עלינו במהרה.

 

בעקבות פנית הקליניקה לנשים וכלכלה, בשיתוף קרן ידידות טורונטו, איתך-מעכי, משפטניות למען צדק חברתי, קו לעובד ומומחית לטיפול באלימות במשפחה, הוגדל תקציב התכנית "סל גמיש" לאמהות חד הוריות.

בעקבות הקפאת תוכנית הסיוע "סל גמיש" לאימהות חד הוריות מגבירות עבודה, בינואר 2023, פנתה הקליניקה לנשים וכלכלה בשיתוף קרן ידידות טורונטו, איתך-מעכי, משפטניות למען צדק חברתי, קו לעובד ומומחית לטיפול באלימות במשפחה לשרי הרווחה ולסגנית שר האוצר בדרישה להמשיך לתקצב לאלתר את התוכנית, ובפרט לעמוד בהתחייבות לתשלום החזרים כספיים למשתתפות. 
תכנית סל גמיש נועדה לסייע להורים חד הוריים לחזור למעגל העבודה ולהגדיל את היקף עבודתם או לימודיהם, באמצעות החזר כספי עבור מסגרות חוץ בית-ספריות: צהרונים, חוגים, שמרטפות, שיעורי עזר וקייטנות. בפנייתנו הדגשנו כי "התקציב הוקפא ללא התראה מוקדמת. אנו מקבלות פניות רבות מהורים עצמאיים, מארגונים ומאנשי מקצוע, אשר מדווחים על בעיה חמורה בעקבות הקפאת התוכנית...לדוגמה: "נאלצת להוציא 3 ילדים מהצהרון כי אין מצב שאעמוד בלשלם את הצהרונים לבד וכיוצא בזה אפחית את שעות העבודה לצערי. העזרה היתה מבורכת וזה עזר לנו להרים את הראש. פשוט עצוב שזה נגמר".  

בנוסף, הבהרנו כי הקפאת הסבסוד ללא תקופת מעבר עומדת בניגוד מוחלט לפסיקת בג"ץ בעניין זילבר (בג"ץ 5782/21 זילבר נ' שר האוצר), שם נקבע כי שינוי מבחני התמיכה ללא הוראות מעבר ומתן זמן מספיק להיערכות מצד המשפחות הזכאיות עומד בניגוד לכללי המינהל הציבורי. לטענתנו, השלכות קשות דומות נגרמות מהקפאת תוכנית סל גמיש, שכן "מרחב האפשרויות העומדות בפני ההורים העצמאיים כתגובה לביטול הסבסוד הוא מצומצם ביותר, ויגרור פגיעה קשה בפרנסה, עד כדי אבטלה ותלות בקצבאות, וכן פגיעה קשה בילדים אשר יאלצו להפסיק את השתתפותם במסגרות מיטיבות ומקדמות". לפיכך, דרשנו "לאתר בדחיפות מקורות תקציביים אשר יאפשרו את המשך התוכנית, ולכל הפחות להקצות לאלתר תקציב ייעודי לצורך עמידה בהתחייבות עבור המשתתפים הקיימים, אשר הוציאו מכספם תשלומים עבור המסגרות, תוך הסתמכות על כך שיקבלו החזר, כמובטח בתוכנית, וכעת עומדים מול שוקת שבורה".

בהמשך לכך, קוימו ראיונות בתוכניות רדיו מובילות עם עו"ד דנה גינוסר מהקליניקה לנשים וכלכלה ועם עו"ד תמר בן דרור מ"איתך-מעכי".

בעקבות הפנייה התקיימו שני דיונים בוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת, ובהמשך דיווח משרד העבודה כי נמצא התקציב לעמידה בהתחייבויות בתקציב 2023, אולם הבהיר כי בשנת התקציב 2024 יספיק התקציב לכ-280 משפחות (לעומת כ-1,000 משתתפות כיום). 

משכך, הצטרפנו לפניות נוספות מטעם הארגונים השותפים: ביום 11.5.23 פנינו ליו"ר ועדת הכספים, בדרישה לתמוך בתוכנית ולהכפיל את תקציבה, וביום 1.6.23 פנינו לשר העבודה בדרישה לפרסם לאלתר את סטטוס הזכאות של משתתפות התוכנית, וכן להנגישה באופן שוויוני למשתתפות חדשות. בסופו של דבר הוגדל תקציב התוכנית ב-2 מיליון ש"ח, והיא תמשיך לסייע למאות רבות של משפחות בשנה.

המרכז הקליני מייצג את מטה משפחות החטופים והנעדרים בפני גופי מומחים שונים לזכויות אדם הפועלים תחת מנדט מיוחד מהמועצה לזכויות אדם של האו"ם וכן בפני ארגונים בינלאומיים שונים. כחלק מייצוג זה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הגישה שבע בקשות לגופים אלו בקריאה לפעולות דחופות לפעול לשחרורם המיידי של החטופים ולהגנתם עד אז.

 

ב-14 באוקטובר הקליניקה פנתה לקבוצת העבודה של האו"ם לעניין היעלמויות כפויות.

ב-16 באוקטובר הקליניקה פנתה לקבוצת העבודה של האו"ם לעניין מעצרים שרירותיים.

ב-16 באוקטובר הקליניקה פנתה לדווח המיוחד של האו"ם לעניין הוצאות להורג ללא משפט.

ב-17 באוקטובר הקליניקה פנתה לדווח המיוחד של האו"ם לעניין אנשים עם מוגבלויות, במשותף עם ארגון "בזכות".

ב-18 באוקטובר הקליניקה פנתה לדווח המיוחד של האו"ם לעניין עינויים, יחס בלתי אנושי ומשפיל.

 

נוסף על הפניות לגופי האו"ם, ב-14 באוקטובר הקליניקה פנתה בקריאה דחופה לצלב האדום, במשותף עם ארגון "בזכות" וארגונים רבים אחרים המקדמים זכויות של אנשים עם מוגבלויות. גם בקריאה זו ביקשנו את התערבותו של הארגון לשחרורם המיידי של החטופים והגנה עליהם עד אז, במיוחד אלו מביניהם שעם מוגבלויות.

 

באתר של מטה המשפחות של החטופים והנעדרים ניתן למצוא מדור "שאלות ותשובות" בנושא בני הערובה החטופים, שהוכן בעזרת סטודנטים מתנדבים, בוגר הקליניקה שביט כהן, אלון תשובה ונעמי גולדברג וכן בעזרתה של רייצ'ל ביאז, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים, באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

הקליניקה פועלת גם בשיתוף עם מטה הילדים החטופים, ובמסגרת זו ארגנה פנייה של למעלה מ-160 מומחי משפט בינלאומי, הקוראים לשחרור מיידי של הילדים החטופים והבטחת שלומם עד לשחרור זה.

בפניות פורטו החובות הקיימות על הארגונים המחזיקים בחטופים וכן בקשה להניע לפעולה את הרשות הפלשתינית אשר "גם אם היא אינה בעלת השליטה האפקטיבית בשטח, על הרשות לעשות כל שביכולתה לעצור את הפרות זכויות האדם החמורות על ידי חמאס וקבוצות חמושות אחרות בעזה." 

הפניות נעשו בשיתוף ובשם מטה משפחות החטופים והנעדרים, המהווה התארגנות עצמאית הפועלת להגברת המאמצים הבין לאומיים והתמיכה הבינלאומית להצלת כל בני הערובה והחטופים. על הפניות חתומה עו"ד ד"ר שירן רייכנברג, המנהלת המקצועית של המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית והן נכתבו על ידי פרופ' יעל רונן ועו"ד מיכל גורן מהקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות.

הקליניקה לזכויות אדם בינ"ל ארגנה והשתתפה באירוע צד ב 5.7.23 שהתקיים בג'נבה במועצת זכויות האדם של האו"ם (אירוע המתקיים בזמן מושב של המועצה) שדן בארבעת הנעדרים המוחזקים על ידי החמאס בעזה כתשע שנים, אברה מנגיסטו והישאם אל סיד (שני אזרחים בעלי מוגבלויות) והדר גולדין ואורון שאול (שני חיילים שנפצעו במהלך מבצע חומת מגן, הוכרזו כמתים וגופותיהם מוחזקות ע"י החמאס).

 

במהלך האירוע בהנחיית פרופ' יובל שני, סיפרו בני משפחותיהם על הסבל שהם חווים וקראו להשבת הבנים, עו"ד דנה יפה הציגה את הפעילות של הקליניקה לזכויות אדם בינ"ל בעניינם, והתקיים דיון אודות הדין הבינ"ל בהקשרם, בהשתתפות פרופ׳ גרז׳ינה ברנובסקה (מקבוצת המומחים של האו״ם המטפלת בהיעלמויות כפויות) ופרופ׳ מרקו ססולי (מאוניברסיטת ג׳נבה), הכל בתקווה להוביל לסיוע מצד גורמים בינלאומיים שיקדם את שחרורם של הנעדרים. ניתן לצפות באירוע בקישור הזה.

 

מעבר לאירוע, במסגרת הביקור שאורגן על ידי המשלחת של ישראל במועצה נפגשה המשלחת, בין היתר, עם נציב זכויות האדם של האו"ם, סגן נשיאת ארגון הצלב האדום, שגרירת ארה"ב למועצה לזכויות האדם ועוד.

 

כתבה אודות הביקור (באנגלית)

 

The International Human Rights Clinic was among the organizers of a side event that took place on July 5th 2023 during a session of the UN Human Rights Council in Geneva. The event focused on the fate of the four Israelis, who have been held as hostages by HAMAS in Gaza Strip for over nine years: Avera Mengistu and Hisham al-SAyed (two civilians who suffer from severe mental disabilities) and Hadar Goldin and Oron Shaul (two IDF soldiers who were captured during operation 'Protective Edge’ and declared dead by the IDF. Their remains are held by HAMAS).

 

In the event, moderated by Prof. Yuval Shany, family members of the four hostages conveyed the suffering they experience and called for the safe return of their loved ones; Adv. Dana Yaffe presented the Clinic's legal activities on their behalf before UN Human Rights Bodies;  The event concluded with a discussion on the International Human Rights Law framework with Prof. Ms. Grażyna Baranowska, a member of the Working Group on Enforced and Involuntary Disappearances, and Prof. Marco Sassoli from the University of Geneva. The event was aimed to encourage a greater degree of intervention on the part of the international community in order to facilitate the fast return of the four hostages to their families. A recording of the side event is available here.

 

During their visit, organized by Mission of Israel to the UN in Geneva, the families met, among others, the UN High Commissioner for Human Rights, the vice president of the International Committee of the Red Cross, the US ambassador to the Human Rights Council and more. 

 

news article in the media available here 

 

 

בעקבות פניה של הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפרפריה למשרד הבינוי והשיכון, שונה 'נוהל נשים נפגעות מוכות', ל'נוהל נשים נפגעות אלימות במשפחה' ובוטלה חסימתן מקבלת זכאות לדיור ציבורי וסיוע מוגדל בשכר דירה במהלך תקופת הזכאות לפי הנוהל.

לפני כשנה וחצי, בעקבות מספר פניות בהן טיפלה הקליניקה, של נשים נפגעות אלימות אשר קיבלו זכאות לסיוע בשכר דירה בהתאם לנוהל נשים מוכות אך נחסמה דרכן לעבור למסלול טוב יותר - של דיור ציבורי וסיוע מוגדל בשכר דירה במהלך תקופת הזכאות, הקליניקה פנתה למשרד השיכון ואף קיימה עם בכירים במשרד פגישה, בין השאר בנושא זה, והעלתה את הבקשה לאפשר לנשים במצבים אלה לבחור בין המסלולים ולהיטיב מצבן. בנוסף ביקשה הקליניקה שהמשרד יבחן את שינוי שם הנוהל מ"נוהל נשים מוכות", ל"נוהל נשים נפגעות אלימות". לשמחתנו לאחרונה המשרד ערך מספר שינויים משמעותיים בנוהל, לרבות שני השינויים שדרשה הקליניקה. שינויים אלה יסייעו לנשים שעברו אלימות במשפחה לקבל ממשרד הבינוי והשיכון את הסיוע הטוב ביותר להן הן זכאיות בדיור ושכר דירה.

הוועדה לזכויות אנשים עם מוגבלות קיבלה תלונה שהגישה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות בשנת 2019 בשם משפחותיהם של הישאם אל-סיד ואברה מנגיסטו, המוחזקים למיטב ידיעתנו בידי 'חמאס' ברצועת עזה משנת 2014 ו-2015, ללא כל אפשרות לקשר עם העולם החיצון ועם מעט מאוד מידע שהגיע לגביהם. הוועדה קיבלה את טענות הקליניקה וקבעה שהרשות הפלסטינית הפרה את מחויבויותיה לחיים, בריאות וחירות, לפי האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלות, כלפי הנעדרים, זאת במיוחד לנוכח העובדה שלמוגבלות הנפשית שלהם יש קשר ישיר לכך שחצו את הגבול לרצועת עזה. בהמשך לכך המליצה הוועדה לרשות הפלשיתינאית לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה (לרבות אמצעים כלכליים ודיפלומטיים) לספק להם את הטיפול הרפואי הנדרש, בשים לב למוגבלותם, לספק מידע אודות מצבם ומקום הימצאם ולפעול על מנת לסייע להחזרתם לבני משפחותיהם.

החלטת הוועדה לזכויות אנשים עם מוגבלות

כתבה שהתפרסמה בנושא בעיתון 'הארץ': בעברית ובאנגלית

הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון עמלה במשך קרוב לחמש שנים בכדי להביא להקמת חדר תפילה ראוי ומכבד למוסלמים בבית החולים הדסה עין כרם, וזאת בהתאם לחוזר מינהל הרפואה של משרד הבריאות 40\2013 (שנכתב בעקבות בג"ץ 1867/13 סלים נסאר נ' משרד הבריאות, פורסם בנבו): "במסגרת שירותים שמספק בית החולים למטופליו, אשר במקרים רבים מצויים זמן ממושך בין כותלו, הרי שעלה הצורך לאפשר לבני הדתות השונות את המענה המתאים לקיום פולחן הדת באופן סביר. לפיכך, מדיניות משרדנו בעניין, היא כי יש לאפשר חופש פולחן לדתות השונות במסגרת בית החולים תוך הקצאת מקום ראוי לכך".

תודתנו לבית חולים הדסה עין כרם על שיתוף הפעולה, לעמותת אלאקסה ולתושבי בית צפאפא, אשר תרמו לשיפוץ המקום והתאמתו לתפילה. תודה מיוחדת לכל הסטודנטים אשר ליוו את הפרויקט לאורך חמש שנים.

תמונות מאירוע חניכת בית התפילה: תמונה 1; תמונה 2; תמונה 3

 

 

הקליניקה מנהלת מספר תיקים משפטיים עקרוניים לגבי הוראת השעה של משרד השיכון באשר לזכאות מקבלות קצבת מזונות לדיור ציבורי. תנאי בסיסי לזכאות לדיור ציבורי הוא מיצוי כושר ההשתכרות, כשהדרך המרכזית להוכיח אותו היא קבלת הבטחת הכנסה 24 חודשים ברצף או השלמת הכנסה 12 חודשים ברצף.

 

במסגרת הוראת השעה נקבע שאם חד הורית המקבלת קצבת מזונות, יכולה להוכיח כי היא ממצה את כושר ההשתכרות וכי מעבר מקצבת מזונות להבטחת הכנסה יפגע בה, וכך תוכל לקבל זכאות לדיור ציבורי.

הבשורה העיקרית היא כי נשים שעומדות בתנאים אלה יקבלו סיוע מוגדל (לזכאים לדיור) באופן מיידי ולא יצטרכו לחכות עוד 12 חודשי השלמת הכנסה או 24 חודשי הבטחת הכנסה.

 

מבדיקת הקליניקה, ישנם כשלים משמעותיים באופן יישום הוראת שעה זו על ידי משרד השיכון, שלמעשה מרוקנים אותה מתוכן ואכן, מצאנו כי שנה שעברה, מתוך 400 נשים שבקשותיהן נבחנו בהתאם להוראת שעה זו, רק 3 נמצאו זכאיות.

 

כך, בתיק בו הקליניקה ייצגה אם חד הורית המקבלת קצבת מזונות שבקשתה לדיור ציבורי נדחתה, הועלתה בין השאר טענה לפיה בהתאם לנהלי שירות התעסוקה ממילא היתה פטורה מהתייצבות לו היתה מקבלת הבטחת הכנסה ובמצב זה, אין ספק שהיא ממצה כושר השתכרות וגם שאין הצדקה לאלץ אותה לעבור להבטחת הכנסה, וכי באופן כללי אין הצדקה לדרישה זו מנשים שאלו נסיבותיהן.

בית המשפט דרש מהמשרד להשיב לטענה זו, ובעקבות כך המשרד קיים פגישה רחבה בנושא והגיע להחלטה כללית לפיה אם עצמאית ל-3 ילדים ויותר המתקיימת מקצבת מזונות שנתיים ברציפות קודם למועד הגשת הבקשה, ביצעה מעבר לגמלת הבטחת הכנסה והמשרד בדק וקבע כי הייתה זכאית לפטור מהתייצבות בשירות התעסוקה (לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי ב-12 החודשים האחרונים בשל השתייכותה לאחת מהקבוצות פטור המפורטות שם), תהא זכאית לקבלת סיוע מוגדל בשכר דירה בגובה הסיוע הניתן לממתינים להקצאת דיור ציבורי החל מהחודש הראשון בו תציג סימוכין לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, ותאושר כזכאית לדיור ציבורי בחלוף 6 חודשים של קבלת גמלת הבטחת הכנסה, ככל שעודנה מקבלת הבטחת הכנסה במועד זה.

נציין כי ההחלטה משמחת, אך אינה מספקת - אנו סבורים כי אין הצדקה במצבים אלה לאלץ את הנשים לעבור להבטחת הכנסה אלא יש צורך להרחיב את קבוצות מקבלי הפטורים, וכי אין הצדקה גם להמתנה של 6 חודשים לזכאות לדיור ציבורי (למרות שיקבלו בפועל סיוע מוגדל כבר החל מהחודש הראשון).

 

לאחר שנתיים וחצי בהם ייצגה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות צעירה בת 19, קיבלה הצעירה מעמד - תושבות זמנית בישראל - הכולל ביטוח רפואי, ביטוח לאומי, ולראשונה תהיה לה תעודה מזהה.

הצעירה הגיעה לישראל מקזחסטן, עם אימה ושני אחים חורגים כשהייתה בת שנתיים. אביה נשאר בקזחסטן ושלא ידוע מה עלה בגורלו. האם נישאה מחדש בישראל לאזרח ישראלי אך הנישואין לא צלחו. הצעירה הוצאה מביתה בעקבות הזנחה קשה ופגיעות מצד משפחתה ומגיל 13 גדלה במסגרות השמה חוץ ביתיות המפוקחות על ידי משרד הרווחה. 

הקליניקה הגישה עבורה בקשה לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים עוד כשהיתה קטינה, בטענה שכל זיקותיה הן לישראל, בה גדלה מגיל שנתיים, וכי היא אינה מכירה כלל את מדינת מוצאה. בנוסף, לצעירה מצב רפואי רגיש המחייב טיפול רפואי קבוע. למרות זאת, מאחר ולא היה לה מעמד לאחר גיל 18, ביטוח הבריאות שלה הופסק באופן אוטומטי. 

נוסיף כי לאחר שעברו שנתיים ממועד הגשת הבקשה ולא התקבל מענה, הקליניקה הגישה בשמה ערר על אי מתן מענה, ורק אז התקבלה ההחלטה המשמחת להעניק לה מעמד תושבות זמנית.

 

במקביל לייצוג הפרטני של קטינים חסרי מעמד בישראל השוהים במסגרות הרווחה, פנתה הקליניקה אל שר הרווחה על מנת להבהיר שנושאת האחריות על הסדרת מעמדם של קטינים חסרי מעמד הנמצאים בחסות הרווחה ושוהים במסגרות השמה חוץ ביתיות - היא משרד הרווחה, ועל כן יש להבטיח שרשויות הרווחה עושות כל מאמץ על מנת להסדיר עבור קטינים אלו מעמד בישראל.

הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות סייעה למבקשת מקלט מדרפור, המיוצגת על ידה מזה שלוש שנים, לקבל מעמד של תושבות ארעית, הכולל דמי ביטוח לאומי, ביטוח רפואי וזכויות נוספות. מדובר בפליטה שהגיעה לישראל בשנת 2010 בכדי להצטרף לבעלה שהגיע לישראל כמה חודשים קודם לכן. מאז השניים חיים כאן ולהם שלושה ילדים שנולדו בארץ (הגדול כבן 10). בשנת 2017 קיבל בעלה מעמד במסגרת החלטת ממשלה שהכירה בו כיוצא חבל דרפור ומאז האישה והילדים ניסו למצות את זכותם לקבל מעמד הזהה לזה של אבי המשפחה.

 לאחר שלוש שנים בהם הגישה הקליניקה (שעובדת על התיק בשיתוף עם ארגון היא"ס) שלוש בקשות ללשכת רשות האוכלוסין: בקשה לרישום ילדים, בקשה להשוואת מעמד ובקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים, ובהמשך להן ערר לבית הדין לעררים, תביעת אבהות לבית משפט לענייני משפחה, ערר פנימי לאחר שהבקשה נדחתה על הסף ובקשה לביזיון בית הדין - הורה בית הדין, להעניק לה רישיון ישיבה א/5 ככל שלא תתקבל בעניינה החלטה אחרת. 

כעת הקליניקה פועלת להבטיח את רישום הילדים.

 

להלן ההחלטה

בעקבות פניית הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה, התחייב המוסד לביטוח לאומי לקיים את חובתו ולהזמין מתורגמנים לשפה הערבית לוועדות הרפואיות בסניפי מזרח ירושלים, זאת לאחר שלא עשה כן ופעל בניגוד להסכמה אליה הגיעו עם המוקד להגנת הפרט בבג"צ.

בשנת 2012 עתר 'המוקד להגנת הפרט', יחד עם ארגון 'רופאים לזכויות אדם' ו'המרכז הרפורמי לדת ומדינה' לבג"צ, כדי שיורה למוסד לביטוח לאומי להזמין מתורגמנים לשפה הערבית לוועדות הרפואיות. במסגרת הדיון, התחייב המוסד להיענות לדרישה ועל בסיסה נמחקה העתירה (בג"ץ 8031/12 המוקד להגנת הפרט נ' מנכ"ל הביטוח הלאומי מתאריך 05.06.14).

בעקבות פניות שהגיעו למוקד הסיוע המשפטי במזרח ירושלים, מהם עלה כי המוסד לביטוח לאומי אינו מקיים את התחייבותו, פנתה הקליניקה בבקשת חופש מידע בעניין זה. לאור תשובות המוסד לביטוח לאומי מיום 28.4.22, פנתה הקליניקה בבקשה למיצוי הליכים בטרם הגשת בקשה לביזיון בית משפט. בתגובת המוסד לביטוח לאומי מיום 1.6.22 הודה היועמ"ש של המוסד לביטוח לאומי, כי המוסד פעל שלא בהתאם להתחייבות זו וכי מנהלת המוסד הורתה לסניף לאפשר לכל מבוטח לקבל מתורגמן כנדרש.

 

בית הדין לעררים בירושלים הורה למשרד הפנים להעניק לשני צעירים, אח ואחות (כיום בני 19 ו 22) שנולדו בישראל וגדלו כחסרי אזרחות כל חייהם,  מעמד של תושבות ארעית בישראל. לראשונה בחייהם הם יהיו זכאים לתעודת זהות וזכויות סוציאליות, כגון ביטוח בריאות וביטוח לאומי. זאת לאחר הליך שנמשך למעלה משלוש שנים בהם ייצגה הקליניקה לזכויות אדם בינ"ל את השניים.

 

מדובר בצעירים שנולדו בישראל להורים זרים, הועברו לחזקת המדינה כשהיו בני 14 חודשים ושלוש, בעקבות הזנחה פושעת ומסכנת חיים מצד הוריהם הביולוגיים. למרות שכל חייהם היו בחזקתה של המדינה,  רשויות המדינה לא עשו דבר מצידן, על מנת להסדיר את מעמדם המשפטי בארץ, זאת בניגוד גמור לחובות המדינה לפי עקרונות המשפט הבינלאומי.

 

פסק הדין

 

 

בעקבות פניה של הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה, הודיע משרד הבינוי על שינוי נהליו, כך שקצבת שארים לילדים לא תיחשב כהכנסה לצורך חישוב הזכאות לדיור ציבורי וסיוע בשכר דירה. הפונה, אלמנה ואם יחידנית לארבעה ילדים, פנתה לקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה בבקשה לסיוע בהגשת בקשה לדיור ציבורי. בקשתה נדחתה מהטעם שהפונה עוברת את ההכנסה המזכה, זאת משום שהיא מקבלת קצבת שארים לילדיה היתומים.

 

בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא מגדר ודיור ציבורי, הפנה עו"ד אוהד אמר את סוגיית חישוב השארים לנציגת משרד הבינוי הגב' רות מנע ויו"ר הועדה, ח"כ עאידה תומא סולימן, ביקשה ממשרד הבינוי לבחון את בקשת הקליניקה לגבי אופן חישוב דמי השארים, בטענה כי גמלה זו משולמת לילדים ואינה חלק מהכנסות האם.

 

כעבור מספר שבועות נמסר מטעם משרד הבינוי כי גמלת השארים לילד לא תחושב כהכנסה לצורך חישוב זכאות לדיור ציבורי וסיוע בשכר דירה.

 

ראו בעניין זה את הכתבה של בר פלג.

 

 

בעקבות מהלך שהובילו הקליניקה לנשים וכלכלה וקרן ידידות טורונטו, הוכנסו שינויים משמעותיים ב"נוהל סיוע לאימהות חד-הוריות מגבירות עבודה" של זרוע העבודה במשרד הכלכלה. מטרת התוכנית היא לקדם את שילובן של אימהות חד-הוריות בשוק העבודה, באמצעות סבסוד מוגדל של שכר הלימוד במעון או במשפחתון, עבור אימהות אשר הגדילו את היקף משרתן או לימודיהן, בתנאים שנקבעו בנוהל.

 

בפנייתנו לזרוע העבודה בנובמבר 2020, הצבענו על שיעור הזכאות האפסי של התוכנית לאורך שנים, אשר הפכו אותה לאות מתה, למרות הפוטנציאל הרב שלה לספק סיוע משמעותי מאוד לאוכלוסיית היעד. כך למשל הדגישה הקליניקה כי בשנת 2017 היו במערכת 59 ילדים בלבד לאימהות שהשתתפו בתוכנית, ואילו בשנת 2018 ירד מספרם ל-39. שיעורי זכאות נמוכים אלה מעידים על כך שהתוכנית אינה ממלאת את תפקידה, כתוצאה, בין היתר, מתנאי זכאות שאינם סבירים. הבקשה הדגישה כי יש להשוות את התנאים לתנאי תוכנית "סל גמיש", אשר עודכנו לפני כשלוש שנים בעקבות מהלך דומה של הקליניקה ושל קרן ידידות טורונטו, יחד עם קואליצייה לקידום שירותים תומכי תעסוקה לאימהות חד-הוריות, צעד שהגדיל משמעותית את שיעור מיצוי הזכויות בתוכנית.

 

המלצותינו כללו את השינויים הבאים בנוהל:

• הוספת מבחן הכנסה, לצד קיצור משך התקופה המזכה למקבלות הבטחת הכנסה או קצבת מזונות - לחודש אחד במהלך השנה החולפת, במקום שישה חודשים, בעיקר לנוכח השיעור הגבוה של אימהות חד-הוריות שאיבדו את מקום עבודתן בעקבות הקורונה והתקיימו מדמי אבטלה בלבד (מעל 20,000 אימהות חד-הוריות פוטרו לאחר גל הקורונה הראשון).
• הרחבת מסלולי הלימודים המזכים, שכללו הכשרה מקצועית בשעות הבוקר בלבד, והשוואתם למקובל בתוכנית "סל גמיש" ובנוהל סבסוד המעונות להורים עובדים או לומדים.
• הארכת התקופה שבמהלכה ניתן להגיש בקשה לסיוע, מיום הגברת העבודה - מחצי שנה לשנה, שכן "חלון ההזדמנויות הצר היווה חסם משמעותי בנגישות לזכות, ללא הצדקה עניינית", וקביעת מנגנון השגה וועדת חריגים.

לסיום, הדגשנו כי על זרוע העבודה לפעול גם להגברת המודעות בקרב קהל היעד לקיומה של התוכנית ולחזק משמעותית את הנגישות למימוש הזכויות על פיה, תוך הקלת הסרבול הבירוקרטי, למשל על ידי הטמעתה בהליך הגשת הבקשה לקבלת דרגת זכאות להשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון או במשפחתון. 

 

בהמשך לכך, ערכנו  סקר בקרב אימהות חד-הוריות ונשות מקצוע, לצורך איתור חסמים בנגישות לתוכנית ובמיצוי הזכויות לפיה. לסקר השיבו קרוב ל-90 נשים, ומסקנותיו היו כי הנוהל סובל מחוסר בהירות ותנאי הזכאות עמוסים ומכבידים. לפיכך פנינו בשנית לזרוע העבודה,  והתייחסנו לנתונים בדבר מגמת הירידה בשיעורי הזכאות לתוכנית - המזעריים ממילא - אשר התקבלו במענה לבקשות לפי חוק חופש המידע. טענו כי כל אלה מצביעים על הצורך הדחוף בעדכון תנאי התוכנית, בהנגשתה ובהקלת הסרבול הבירוקרטי. בעקבות פניותינו קיימנו פגישות עם הגורמים המקצועיים בזרוע העבודה, ובסופו של דבר המלצותינו אומצו - תנאי הזכאות הושוו לתנאי תוכנית "סל גמיש" והוטמעו בה. בהמשך,  הושג היעד הסופי שהצבנו, והתוכנית הוטמעה בתוך נוהל התמיכות של משרד הכלכלה לסבסוד מעונות, כהמלצתנו.

 

אנו מברכות על שינוי זה, שמביא עמו הקלה משמעותית של הנטל הבירוקרטי על אימהות חד-הוריות המבקשות סיוע במסגרת התוכנית והנגשה של התוכנית לקהל היעד שלה. אנו צופות כי מהלך חשוב זה יגדיל משמעותית את שיעורי הזכאות לתוכנית, ויאפשר לאימהות חד-הוריות רבות להשתלב כראוי בשוק העבודה.

 

 

 

חטיבת הסייבר בקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות פועלת על מנת לשים סוף לתופעה בה נבחרי ציבור חוסמים, עוקבים ומוחקים באופן שרירותי מחשבונותיהם ברשתות החברתיות תגובות שאינן לרוחם, זאת בשים לב לחשיבות של הזכות לחופש הביטוי של הנחסמים והזכות לנגישות למידע של הציבור כולו.

במסגרת פעילות זו הגישה הקליניקה עתירה בשם אלמוג רובינשטיין, פעיל חברתי בתחום התחבורה הציבורית נגד ראש עיריית גבעתיים, אשר חסם אותו מהפרופיל שלו ברשת הטוויטר, לאחר ביקורת חריפה שמתח על ראש העיר בדבר מדיניות האכיפה של העירייה כלפי חניה על המדרכה.

 

לפני כשבוע הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו בסוגיה זו, בה למעשה קיבל את עמדתה העקרונית של הקליניקה, לפיה על פרופיל ציבורי של נבחר ציבור והחלטות לחסום משתמשים או למחוק תגובות חלים כללי המשפט החוקתי והמנהלי, ופעולות שכאלה אינן יכולות להיעשות בשרירותיות. היועץ אף התייחס במפורש לכך שהקביעה האם מדובר בפרופיל אישי או ציבורי תעשה לאור אופי השימוש בפרופיל ולא רק מבחינה פורמלית (תקציב וכו').

 

לפרסומים בעניין זה ראו:

• דנה יפה בפינתו 'האחראי על האינטרנט' של הפובליציסט עידו קינן בגל"צ
• כתבה בעיתון הארץ
• כתבה בעיתון כלכליסט

 

שמחים לעדכן כי בפסיקה תקדימית ומקיפה של כב' השופטת סיגל דוידוב מוטולה, כב' הנשיאה, ורדה וירט ליבנה ונציג הציבור מר עצמון ליפשיץ (כנגד עמדתם החולקת של כב' השופט רועי פוליאק ונציגת הציבור גב' שרה זילברשטיין- היפש), הכיר בית הדין הארצי ביחסי עובד מעסיק בין מועסק במפעל מוגן לבין מפעיל המפעל וקרא למחוקק לקדם בהקדם רפורמה כוללת בתחום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות במפעלים מוגנים. במסגרת פסק הדין, אימץ בית הדין חלקים משמעותיים מחוות הדעת אשר נכתבה על ידי עו"ד רון דרך מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות ועו"ד אביבית ברקאי - אהרונוף מארגון "בזכות", אשר יוצג על ידי הקליניקה כ"ידיד בית משפט".

עמדת ידיד ביהמ"ש פרסה בפני בית הדין את מלוא התמונה העובדתית והנורמטיבית הרלוונטית לעניין, שם נטען בין היתר כי השילוב בתעסוקה אמור להתבצע בראש ובראשונה בשוק העבודה הפתוח, במידת הצורך עם התאמות, בליווי תעסוקה נתמכת וכיו"ב וכי האופציה של העסקה במפעלים מוגנים, ככל שהיא קיימת, נועדה לשמש רק כשלב מעבר לצורך קבלת כישורים וכלים כהכנה לשוק החופשי ולא לצורך העסקה סגרגטיבית, קבועה, המנציחה סטריאוטיפים. עוד נטען כי אין מקום להניח שאנשים המופנים למפעלים מוגנים הם מחוסרי יכולת עבודה או כי מתקיימת בכל המפעלים המוגנים תכלית שיקומית זאת, בין היתר, מהטעמים הבאים: הליכי ההפניה למפעלים היא לעתים שרירותית, לא מתבצעת בדיקת יכולת עבודה, אין ביקורת או פיקוח משמעותיים, אחוזי היציאה מהמפעלים זניחים ואף קיימים תמריצים שליליים לגורמים המפעילים את המפעלים בנוגע להוצאה של עובדים עם תפוקה גבוהה. כן נטען כי יש לבחון את קיומה של תכלית שיקומית באופן פוזיטיבי ולא באופן נגיטיבי בכל מקרה לגופו וככל שהיא אינה מתקיימת או אינה התכלית העיקרית, הרי שיש להפעיל את מבחני יחסי "עובד מעסיק". 

פסק הדין עוסק לראשונה באופן מעמיק ומקיף בסוגיית המפעלים המוגנים, שאינה מוסדרת בחקיקה, אינה תואמת את עקרונות החוק, האמנה, או את הצהרות המדינה לאורך השנים בנוגע להעדפה, קידום ושילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה. בפסק הדין מספר אמירות וקביעות תקדימיות ומשמעותיות, שיחייבו את המדינה לקדם את הסדרת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות במגוון מסגרות התעסוקה וגם אמירות משמעותיות החורגות מתחום אנשים עם מוגבלות, לרבות חשיבות ופרשנות הזכות לעבודה ולקיום בכבוד (ראו לעניין זה גם את פסק דינה של כב' הנשיאה וירט ליבנה). בית הדין מאמץ את עמדת הידיד שהוגשה ומכיר לראשונה ביחסי עובד מעסיק בין מועסק במפעל מוגן לבין מפעיל המפעל, במקרה הנדון. בית הדין קבע כי העובד זכאי לכל הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד, פרט לזכויות המעוגנות בדברי חקיקה והנחיות אשר מחריגות במפורש מפעלים מוגנים. לזכות העובד נפסקו פיצויים בגין העדר הפרשות פנסיוניות, תשלומי חופשה שנתית, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ופיצויים בגין העדר שימוע. מאחר שקיימת הוראת חוק מפורשת המחריגה יחסי עבודה במפעלים מוגנים בחוק שכר מינימום, בית הדין דחה את התביעה ברכיב זה אך ציין -

"תוצאה זו מעוררת קושי של ממש בהיבט הפגיעה בכבודו של המערער כמו גם זכותו קיום בכבוד, ומנוגדת לתכליתו של חוק השוויון הקוראת לשילוב שוויוני של אנשים עם מוגבלות.... ראוי כי המחוקק ישקול היבט זה בעת עריכת הרפורמה המתוכננת בכל הנוגע להעסקת אנשים עם מוגבלויות במפעלים מוגנים".

עוד קבעה כב' השופטת דוידוב מוטולה-

"הטענה שאדם שהעמיד את כוח עבודתו לטובת המפעל המוגן, הגיע מידי יום לעבודה וביצע "עבודה" אינו זכאי לזכויות המגן הבסיסיות המוענקות בחוקים הקוגנטיים רק כיוון שנוכח מוגבלותו לא התאים לשוק העבודה הפתוח, ומטעם זה יש לראות כל עבודתו לאורך השנים כ"שיקום" שרק "דימה" מקום עבודה ונועד כל כולו ללמד אותו הרגלי עבודה ולהכיר סביבת עבודה נורמטיבית- אינה עומדת לטעמי בקנה אחד עם עקרונות היסוד שבחוק השוויון, שכן היא מבוססת בדיוק על נקודות המוצא ששררו בעבר והוחלפו במסגרתו."

כן קבעה-

"נוכח הקביעה בפסק דיננו כי גם מפעל מוגן עשוי במקרים המתאימים להיחשב כ"מקום עבודה", יהא על המפעלים המוגנים שאינם פועלים בדרך זו להתארגן בהתאם ולהסדיר כנדרש את ההעסקה המבוצעת במסגרתם, לרבות מתן הזכויות הסוציאליות (למי שהם "עובדים")  מראש ולא בדיעבד".

קישור לפסק דין ול  חוות דעת "ידיד בית משפט"

ראו גם כתבה על פסק הדין ב ynet  וב כלכליסט 

 

היועץ המשפטי לממשלה הודיע השבוע לבית המשפט המחוזי כי יתייצב בדיון בעתירה שהגישה הקליניקה לזכויות אדם בינ"ל. הקליניקה עתרה בשם תושב גבעתיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שנחסם מחשבונו של ראש העירברשת הטוויטר. החסימה נעשתה בעקבות פרסום ביקורת על מדיניות אי האכיפה של ראש העיר והעיריה כנגד חניית רכבים על מדרכות העיר, שלדעתו מסכנת חיים. לעמדתנו חסימה שכזו בעקבות פרסום דברי ביקורת היא פגיעה בזכותו לחופש ביטוי, בזכות להשתתף בשיח הציבורי, ואף פוגעת בזכות של כלל הציבור לנגישות למידע. היועץ המשפטי לממשלה הכיר בכך שמדובר בסוגייה תקדימית ובעלת השלכות רוחב, ולכן החליט להגיש עמדתו עד לדיון שיתקיים בחודש אוקטובר. 

ראו כתבה בנושא שהתפרסמה בעיתון גלובס.

 

 

נוהל הוצאת תעודת זהות שונה בעקבות פניית הקליניקה לזכויות בני נוער וצעירים במצבי סיכון, כך שגם קטינים חסרי עורף משפחתי או מנותקי קשר מההורים שלהם יוכלו להוציא ת.ז.

עד לפניית הקליניקה, כל קטין שנדרש להוציא ת.ז. יכול היה לעשות כן רק עם נוכחות פיזית של הוריו או עם צילום הספח שלהם. על כן, קטינים שאינם בקשר עם הוריהם, מסיבות שונות, לא יכלו להוציא ת.ז. וזאת בניגוד לחוק הדורש מכל אדם מעל גיל 16 לשאת עליו ת.ז.

הצורך בשינוי הנוהל הגיע אל הקליניקה מפניות של נערים ונערות ששהו במוקדי השטח בהם עובדת הקליניקה, ביניהם חיים (שם בדוי). חיים הינו נער חוזר בשאלה מהמגזר החרדי שנפלט מביתו לרחוב ומצא עצמו ללא כל מסגרת או תמיכה. חיים פנה לקליניקה בבקשה לסייע לו בהליך קבלת "קצבת ילד נטוש" מהמוסד לביטוח לאומי. בשיחה עימו התברר שאין לו חשבון בנק, וזאת, בין היתר משום שאין לו תעודת זהות והוריו סירבו לבוא עמו למשרד הפנים או להעביר לו צילום של הספח, כפי שנדרש בנהלים. ללא תעודת זהות, חיים אינו יכול לפתוח חשבון בנק, וללא חשבון בנק הוא אינו יכול לקבל את התמיכה לה הוא זכאי מהמדינה. מקרה דומה בו טיפלה הקליניקה הוא סיפורה של יעל (שם בדוי). יעל הינה קטינה שהוצאה מהבית בהליך הוצאה ממשמורת לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך - 1960. אימה של יעל לא רצתה קשר איתה כלל, וסירבה לדבר עימה או עם המסגרות הטיפוליות בהן נמצאת. יעל התקשתה בהוצאת תעודת זהות ופנתה לקליניקה בבקשה לסייע לה בכך, בכדי שתוכל לפתוח חשבון בנק ולהתחיל בהליכי הגיוס הדורשים תעודת זהות. 

הקליניקה, בסיוע הסטודנטים יונתן מבורך, אריאל פסו ויעל רוז-כהן, פנו לח"כ יוסף ג'בארין שעמד אז בראש הוועדה לזכויות הילד בכנסת. בסיוע שלו, פניית הקליניקה הגיעה אל מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, והנוהל שונה כך שקטינים יוכלו להוציא ת.ז גם ללא נוכחות או טפסים הנדרשים לכך מהוריהם. 

 מצ"ב קישור ל נוהל מתוקן כמו כן מצורף למייל זה עלון עם ההנחיות הרלוונטיות לנערים ונערות.

ביום 29.11.2020 הגישה קליניקת החפות, בקשה למשפט חוזר בעניינו של ג'מיל סרור. הבקשה הוכנה ביחד עו"ד נועה מישור מהסנגוריה הציבורית הארצית, המחלקה למשפטים חוזרים וכ- 16 סטודנטים אשר בשלוש שנים האחרונות לקחו חלק בקליניקה ועבדו על התיק. 

הפונה, ג'מיל סרור, הורשע בעבירת רצח בגין אירוע ירי שהתרחש בשנת 2009 במחנה הפליטים שועפט במסגרתו סכסוך בין שתי משפחות הוביל למותו של אדם שלישי שאינו מקורב ואינו משתייך לאף אחת מהמשפחות. 

במסגרת הבקשה נטען כי ג'מיל סרור הופלל על ידי היורים האמתיים שהעידו נגדו בבית המשפט אשר מקרבם הגיע היורה. עדים אלה המשתייכים כולם למשפחה היריבה, הודו בירי, נטלו אחריות על האירוע במסגרת סדרה של הסכמי פיוס ("סולחה") ואף נקבו בשם היורה (שהינו אחד מהמפלילים המרכזיים). ההסכם השלישי נחתם חודשים ספורים לאחר מתן הכרעת הדין המרשיעה ולמרות זאת בשום שלב לא ביקשו בני המשפחה להסתמך על פס"ד או לטעון כי אין הם אחראים לירי. במסגרת הבקשה הצגנו חו"ד מטעם פרופ' הלל כהן ראש החוג ללימודי איסלם בעברית וכן מפי עדים חדשים נוספים שלקחו חלק בהסכמים אלה מטעם המשפחות אשר התייחסו להסכמים אלה, למשמעותם ולתוקפם והגיעו מסקנה חד משמעית כי המדובר בהסכמים אותנטיים, תקפים במסגרתם נטלה המשפחה היריבה אחריות לירי, שילמה פיצויים ועוד. 

במקביל לכך, הבקשה מתמקדת בעדויות הראיה עצמם ובניסיון להראות כי טענות המפלילים היו בלתי הגיוניות ובלתי אפשריות. כך למשל נטען כי זיהו את פני היורה כתוצאה מרשף האקדח, וזאת למרות המרחק הרב והתאורה המינימלית שהייתה באירוע. במסגרת הבקשה הבאנו שתי חו"ד נוספות מטעם מומחה לנשק וניתוח זירה ומומחית לזיהוי פנים (ד"ר ייגר) אשר הראו מדוע אין כל היתכנות ממשית לטענות הזיהוי שהועלו על ידי המפלילים והגיעו למסקנה כי לא ניתן להסתמך עליהן לצורך הרשעה בפלילים. 

בבקשה נטען כי למבקש נגרם עיוות דין חמור וכי הראיות החדשות שהובאו במסגרתה מצדיקות את קבלת הבקשה על דרך קיום משפט חוזר. 

לעיון בבקשה המלאה.

 

 

בית המשפט העליון, קיבל בפסק דינו את הטענות בידיד בית המשפט שהגישה הקליניקה לזכויות אדם בין-לאומיות בשם התנועה לחופש המידע בדבר פגמים בשקיפות של התנהלות יחידת הסייבר. בית המשפט אמנם דחה טענות של העותרים לפיהן היחידה פועלת בחוסר סמכות, אולם הבהיר שמדובר בהפעלת סמכות שלטונית, וקבע שהיחידה צריכה לתקן את הפגמים בשקיפות היחידה, כפי שתוארו בעמדת הידיד שלנו, בין היתר לתעד את כל התוכן שהיא מבקשת להסיר ולפרסם לכל הפחות פרפרזות של תוכן כזה. יחידת הסייבר עדכנה אותנו שהפרקליטות לומדת את פסק הדין, והזמינה אותנו להשתתפות בשולחן עגול שיתקיים בנושא.

לחצו כאן לקריאת המענה של יחידת הסייבר בפרקליטות.