מידעונים ומבזקי קליניקות

clinic6

אנו שמחים לבשר על הצטרפותה של הקליניקה לדיני סחר והשקעות בינלאומיים לרשת הקליניקות הבינלאומית והיוקרתית  TradeLab.

לאמנות בינלאומיות בתחומים כלכליים, כמו הסכמי ארגון הסחר העולמי (World Trade Organization – WTO), הסכמי סחר אזוריים והסכמי הגנת השקעות, יש השפעה משמעותית בכל תחומי הכלכלה, החברה והסביבה. העיסוק בתחום מחייב רמת מומחיות ייחודית וגבוהה, בייחוד בתקופה הנוכחית, בה חלים שינויים רבים ביחסים הכלכליים הבינלאומיים. הקליניקה הוקמה ביוזמת פרופ' תומר ברודי מהפקולטה למשפטים והמחלקה ליחב"ל ובעזרת ד"ר מרשה הרפז (לשעבר ממשרד הכלכלה) כדי לסייע בפיתוח מומחיות זו בקרב סטודנטים בפקולטה למשפטים, ולסייע לגופים שונים בניתוח השלכות מדיניות של דיני הסחר וההשקעות. בשנתה הראשונה עסקה הקליניקה בהכנת חוות דעת עבור משרד הכלכלה בקשר לסכסוכים משפטיים בין מדינות במסגרת ה-WTO  ותלמידיה אף עברו הכשרה מיוחדת לצורך זה מטעם ה-WTO . בשנתה השנייה מכינה הקליניקה חוות דעת בנושאים של רפורמות בדיני הגנת ההשקעות הבינלאומיים על רקע צמצום החופש הרגולטורי של מדינות - אחת עבור משרד ממשלתי בישראל, ואחת עבור משרד הכלכלה של מדינת בוסניה והרצגובינה.

רשת TradeLab הינה רשת בינלאומית של קליניקות משפטיות העוסקות בדיני סחר והשקעות בינלאומיים שהוקמה לפני כעשור, על מנת לקדם חינוך משפטי בתחומי הכלכלה הבינלאומית, תוך דגש על מתן ייעוץ למדינות מתפתחות וארגונים לא-ממשלתיים. בסיסה של רשת TradeLab הוא בז'נווה בשווייץ, וחברות בה קליניקות של אוניברסיטאות מובילות בתחום מרחבי העולם כמו Graduate Institute of International and Development Studies Georgetown University, Queens University, Jindal University, University of Ottawa.  בשבוע שעבר אישרה האסיפה הכללית של TradeLab הצטרפות של שלוש קליניקות נוספות של Monash University במלבורן,  National University Singapore,  והקליניקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הקבלה אושרה לאחר תהליך בחינה יסודי של איכות ההוראה, ההנחיה והתוצרים של הקליניקה. החברות תאפשר לקליניקה להעניק ייעוץ לקשת רחבה יותר של גופים ברחבי העולם וליהנות משיתופי פעולה עם קליניקות אחרות.

 

הקליניקה לדיני סחר והשקעות בינלאומיים הצטרפה לרשת הקליניקות הבינלאומית והיוקרתית TradeLab

clinic6

 

אנו שמחים לבשר על הצטרפותה של הקליניקה לדיני סחר והשקעות בינלאומיים לרשת הקליניקות הבינלאומית והיוקרתית  TradeLab.

לאמנות בינלאומיות בתחומים כלכליים, כמו הסכמי ארגון הסחר העולמי (World Trade Organization – WTO), הסכמי סחר אזוריים והסכמי הגנת השקעות, יש השפעה משמעותית בכל תחומי הכלכלה, החברה והסביבה. העיסוק בתחום מחייב רמת מומחיות ייחודית וגבוהה, בייחוד בתקופה הנוכחית, בה חלים שינויים רבים ביחסים הכלכליים הבינלאומיים. הקליניקה הוקמה ביוזמת פרופ' תומר ברודי מהפקולטה למשפטים והמחלקה ליחב"ל ובעזרת ד"ר מרשה הרפז (לשעבר ממשרד הכלכלה) כדי לסייע בפיתוח מומחיות זו בקרב סטודנטים בפקולטה למשפטים, ולסייע לגופים שונים בניתוח השלכות מדיניות של דיני הסחר וההשקעות. בשנתה הראשונה עסקה הקליניקה בהכנת חוות דעת עבור משרד הכלכלה בקשר לסכסוכים משפטיים בין מדינות במסגרת ה-WTO  ותלמידיה אף עברו הכשרה מיוחדת לצורך זה מטעם ה-WTO . בשנתה השנייה מכינה הקליניקה חוות דעת בנושאים של רפורמות בדיני הגנת ההשקעות הבינלאומיים על רקע צמצום החופש הרגולטורי של מדינות - אחת עבור משרד ממשלתי בישראל, ואחת עבור משרד הכלכלה של מדינת בוסניה והרצגובינה.

רשת TradeLab הינה רשת בינלאומית של קליניקות משפטיות העוסקות בדיני סחר והשקעות בינלאומיים שהוקמה לפני כעשור, על מנת לקדם חינוך משפטי בתחומי הכלכלה הבינלאומית, תוך דגש על מתן ייעוץ למדינות מתפתחות וארגונים לא-ממשלתיים. בסיסה של רשת TradeLab הוא בז'נווה בשווייץ, וחברות בה קליניקות של אוניברסיטאות מובילות בתחום מרחבי העולם כמו Graduate Institute of International and Development Studies Georgetown University, Queens University, Jindal University, University of Ottawa.  בשבוע שעבר אישרה האסיפה הכללית של TradeLab הצטרפות של שלוש קליניקות נוספות של Monash University במלבורן,  National University Singapore,  והקליניקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הקבלה אושרה לאחר תהליך בחינה יסודי של איכות ההוראה, ההנחיה והתוצרים של הקליניקה. החברות תאפשר לקליניקה להעניק ייעוץ לקשת רחבה יותר של גופים ברחבי העולם וליהנות משיתופי פעולה עם קליניקות אחרות.

 

 

אז למה בעצם חסימה שרירותית של משתמשים מעמודים רשמיים של פוליטיקאים לא חוקתית?

clinic6

הכתב מתן ברניר מגלובס, בוחן את השאלה, ובין היתר מראיין את עו"ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם במרכז הסייבר, והפונים שהקליניקה ייצגה עד כה. קישור לכתבה. וראו גם: כתבת וידאו שערך מתן ברניר מעיתון גלובס עם הקליניקה לגבי חסימת משתמשים על ידי פוליטיקאים.

 

 

 

פייסבוק השיבה לפניית הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר

clinic1

שמחים לעדכן שפייסבוק השיבה לפניית הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר, שהעלאת תמונות פסליה של חן זיו, הכוללים עירום נשי אינה נוגדת את מדיניותה, והחסימה  נעשתה בטעות. לצערנו, פייסבוק לא הציעה דרך שתבטיח כי הפסלת לא תחסם בטעות שוב. ראו עוד בכתבה שפרסמו עלינו ב"הארץ".

 

 

 

 

 

 

 

 

פייסבוק ממשיכה לצנזר אומנות

 clinic1

הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר פנתה לפייסבוק בשם הפסלת חן זיו (Chen Ziv / Making Love / Studio) לאחר שתמונות של יצירות אומנות שלה, הכוללות עירום נשי הובילו לחסימתה ברשת. העררים ששלחה לפייסבוק לא קיבלו מענה.

בעבר פייסבוק חסמה משתמשים והסירה יצירות אומנות הכוללות עירום, דוגמת התמונה המפורסמת הזו של הצייר Eugène Delacroix. בעקבות כך, פייסבוק שינתה את תנאי המדיניות שלה, וגם לפי תנאי המדיניות שלהם ניתן לפרסם יצירות אומנות הכוללות עירום. האמנם?

תמונות של יצירות אומנות של חן זיו

התמונה המפורסמת של הצייר Eugene Delacroix

 

היועץ המשפטי לממשלה יצטרף גם הוא להליך אליו הצטרפה הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר כ"ידידת בית המשפט"

הקליניקה לזכויות נשים בעבודה

בהמשך לעמדת ידיד בית המשפט שהגשנו בשם התנועה לחופש המידע, בהליך הערעור של פייסבוק נגד אבי לן, בה טענו כי יש לחייב את פייסבוק בהליך הוגן ושקיפות כלפי משתמשיה בעת החלטות על הסרת תכנים - לבקשת בית המשפט, גם היועץ המשפטי לממשלה יצטרף להליך ויגיש עמדתנו עד ל - 1.12.2019. נוסיף לעדכן כמובן. 

 

הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר מבקשת להצטרף להליך כ"ידידת בית המשפט"

clinic6

 

ביום חמישי היה לנו יומנו בבית המשפט העליון - הקליניקה בשם התנועה לחופש המידע ביקשה מבית המשפט העליון לאפשר לה להצטרף כידידת בית משפט להליך ערעור שחברת פייסבוק הגישה נגד אבי לן, משתמש של הפלטפורה. אנחנו טוענים שיש להכיר בפייסבווק כגוף דו מהותי לעניין הסרת תכנים, וככזו לחייב אותה לשקיפות והליך הוגן מול משתמשיה. עכשיו אנחנו ממתינים להחלטת בית המשפט בבקשה.

ראו אודות הדיון בבית המשפט

הקליניקה לזכויות דיגיטליות ולזכויות אדם במרחב הסייבר - דיון בבית המשפט

 

חסימת משתמשים מדפים רשמיים של אנשי ציבור ברשתות חברתיות

clinic6

 

הקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר ייצגה את מר יוסי סעידוב, פעיל חברתי בסוגיית התחבורה הציבורית, בעקבות חסימתו מעמוד הפייסבוק של שר התחבורה. לעמדת הקליניקה חסימה שכזו פוגעת בזכותו של מר סעידוב לחופש הביטוי, ופוגעת בזכות כלל הציבור לחופש מידע. לעמדתנו, משבחר/ה שר/ה לעשות שימוש ברשתות החברתיות השר/ה אינו יכול לחסום משתמשים רק בשל דברי ביקורת שהם מפרסמים. שרים החוסמים משתמשים מדפים רשמיים שלהם ברשתות החברתיות פועלים שלא כדין (למעט במקרים חריגים, לדוגמא - חסימה של משתמש המעלה תוכן שאינו חוקי כשלעצמו), ועל כן עליהם להסיר את החסימות הללו. 

 

 בזכות הפניה של הקליניקה אל שר התחבורה חסימתו של מר סעידוב הוסרה והובהר לנו על ידי היועצת המשפטית למשרד התחבורה כי פרסום דברי ביקורת לא יהווה עילה לחסימתו בעתיד. 

 

בהמשך לכך גיבשה הקליניקה נייר עמדה ובו הניתוח המשפטי שלנו לפיו חסימות שנעשות על ידי שרי ממשלה אינן חוקתיות (למעט מקרים קיצוניים כאמור). לצד נייר עמדה זה ניסחה הקליניקה מכתב כללי, המפנה לנייר העמדה שלנו ומזמין כל אדם שנחסמ/ה לעשות בו שימוש. כעת, כל מי שנחסמ/ה מוזמנ/ת להוריד את המכתב, לתאר את התגובות בשלן נחסם, ולדרוש מהחוסם את הסרת החסימה.

ראו גם ראיון עם עו"ד דנה יפה באתר "תקדין בנושא זה.

וכן, פוסט שפרסם פונה של הקליניקה בפייסבוק.

 

 

מתי ואיך רשת פייסבוק יכולה להחליט לחסום משתמש או להסיר עמוד? 

clinic6לעמדת הקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר והתנועה לחופש המידע, בשל ההשפעה הרבה של רשת פייסבוק על השיח הציבורי יש להכיר בה כגוף דו מהותי לעניין הסרות תכנים, ולחייב אותה בקיום הליך שקוף והוגן מול משתמשיה בעת קבלת החלטה על כך. הקליניקה הגישה עמדת ידיד בית משפט בשם התנועה, לקראת הדיון שיתקיים בבית המשפט ב - 20/6. נעדכן. כתבו עלינו גם בדה מרקר 
 

מה עושה קצין השיימינג של המשטרה?

clinic2

מה עושה קצין השיימינג של המשטרה? הקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר פנתה אל המשטרה, בעקבות כתבה בה מסרה המשטרה כי  מונה במשטרה "קצין שיימינג" שמטרתו לסייע לשוטרים המעוניינים להגיש תביעה אזרחית כנגד אזרחים שפרסמו הודעות נגד שוטרים במרחב הסייבר. לטענת המשטרה, קצין כזה נחוץ כדי למזער את תופעת 'השיימינג' של שוטרים באינטרנט. אנו מודאגים מפני אפקט מצנן על חופש הביטוי של האזרחים, שיחששו מתביעות וימנעו מלפרסם ביקורת. כדי להבין כיצד פועל קצין השיימינג, וכיצד הוא מחליט אילו ביטויים נחשבים 'שיימינג', פנינו אל המשטרה בבקשת חופש מידע. נמשיך לעדכן כשנקבל מענה.  

 

 

עתירה לבג"צ כנגד סגירת הוסטלים של חסות הנוער

clinic6

הקליניקה לזכויות ילדים ונוער הגישה עתירה לבג"צ בשם צעירות השוהות בהוסטל בית הצברית, בוגרת של הוסטל בית הצברית, וכן בוגרת של הוסטל בית אריאל, כנגד משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והעומדים בראשו, למתן צו ביניים בבקשה לעצור את סגירת ההוסטלים המתוכננת לסוף יוני, עד להחלטה בעתירה. 

מזה כשלושה חודשים הקליניקה מלווה את המאבק של הנערות, צעירות ובוגרות ההוסטלים, מאבק שהן מגדירות כ"מאבק על הבית". תחילתו של מאבק זה בהודעה לתקשורת בדבר ״רפורמה בחסות הנוער״ בה הודיעו המשיבים על סגירת שלוש מסגרות המשלבות נערות וצעירות במצבי סיכון בירושלים – בית אריאל, אורנים ובית הצברית. החלטה זו אינה נותנת מענה ראוי לנערות וצעירות השוהות בהוסטל, פוגעת ברצף הטיפולי החיוני לטיפול בנערות וצעירות במצבי סיכון ופוגעת באופן חמור בעקרון "טובת הילד". בנוסף ההחלטה התקבלה באופן לקוי ללא התייעצות, ללא בניית חלופה טיפולית וללא תשתית עובדתית ראויה, עדכנית ומדויקת.

 

וכך נכתב בעתירה:

"עניינה של עתירה זו היא בדיני נפשות – קטינים, קטינות, צעירים וצעירות במצבי סיכון, כאשר המשרד האמון על הטיפול בהם – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מקבל החלטות בתהליך לקוי מיסודו, הנוגעות בחוסר סמכות, חוסר סבירות מהותי ומונע משיקולים זרים תוך פגיעה קשה בהליך הטיפולי של הקטינים והקטינות ופגיעה בכבודם/ן....מטרת הטיפול היא להיטיב עם חייהן של הנערות, ומכאן, לאפשר למסגרות הטיפוליות בהן שוהות הנערות לאחר שהוצאו מביתן לבצע את עבודתן על הצד הטוב ביותר, מתוך כוונה אחת ויחידה, טובת הנערות. מסכת העובדות שתפורט להלן מוכיחה שמשרד הרווחה, בתור הגוף האחראי על הטיפול בנערות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהן, וכן בצעירות במצבי סיכון, מתעלם מהצרכים הטיפוליים של הנערות ובכך, לא רק שהוא פוגע בחיי הנערות המצויות תחת חסותו ובהליך הטיפולי שהן עוברות אלא שהוא לא שונה בהתנהלותו ובמהותו מהבית הפוגעני ממנו הוציאו את אותן בנות". 

העתירה נכתבה בסיוע הסטודנטים מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער: שיראל איזביצקי, גל הרניק בלום, אורי ואנונו, יהל כהן ויותם קורן.

 

 

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות ערכה חוברת זכויות לסטודנטים עם מוגבלות, שהופקה בשיתוף עם סמ"ן - סטודנטים מובילים נגישות. 

clinic6

הצעד משמעותי להבטחת נגישות היא נגישות לידע ולזכויות עצמן. כחלק מהפרויקטים שהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות מובילה בתחום ההשכלה הגבוהה, הקליניקה שמה לה למטרה את העלאת המודעות בקרב הסטודנטים, ועל כן ערכה מחקר על החקיקה הרלוונטית, ובפרט תקנות הנגישות במוסדות על תיכוניים שנכנסו לתוקף בחודש 11/2018. בנוסף נערכה התייעצות עם סטודנטים/ות עם מוגבלות לגבי הנושאים שמעסיקים אותם/ן ובהם הם/ן חשים/ות כי יש חוסר ידע וחוסר נגישות, ובוצעה פניה לרשויות הרלבנטיות השונות, ובסופו של תהליך ערכה הקליניקה חוברת זכויות ראשונה מסוגה עבור סטודנטים עם מוגבלות במוסדות להשכלה גבוהה.  החוברת הושקע ביום הבינלאומי לזכויות לאנשים עם מוגבלות, והיא  מופצת בפורמט המונגש לתוכנות ההקראה השונות.

 

הקליניקה לזכויות אדם בינ"ל הגישה שני דו״חות צללים לוועדת זכויות האדם של האו״ם במסגרת הניטור על יישום האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות

clinic1

הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הגישה בשנת הלימודים התשע"ט שני דו"חות צללים לוועדת זכויות האדם של האו"ם ICCPR, זאת בשלב המקדמי של קביעת רשימת הנושאים לדיווח עבור מדינת ישראל. 

 הדו"ח הראשון הוגש בשם כיאן-ארגון פמיניסטי והתמקד במספר נושאים שעניינם העדר נגישות לצדק בבתי הדין הכנסייתיים. בין השאר, הדו"ח כלל התייחסות לאגרות הגבוהות (כך למשל האגרה בעד פתיחת תיק גירושין בבית הדין הכנסייתי האורתודוקסי מגיעה כדי 8000 ₪ בעוד שבבתי דין דתיים אחרים האגרות אינן עולות על כמה מאות שקלים וכפופת לתקנות המסדירות את הנושא) ולפרסום החלקי והלא נגיש של הכללים המתייחסים לפטור מתשלום אגרה בבתי הדין הכנסייתיים, כמו גם לאי-נגישות שאר הכללים החלים על ההליכים המתנהלים בפני בתי דין אלה. בנוסף הדו"ח מבקר את אי-פרסום פסקי הדין של בתי הדין הכנסייתיים. במסגרת הדו"ח, הוועדה נתבקשה לכלול ברשימת הנושאים לדיווח המיועדת למדינת ישראל את נושא הנגישות לצדק בבתי הדין הדתיים, ובפרט הצעדים שננקטו על מנת להבטיח שקיפות, שוויון, הגינות ונגישות לצדק בבתי הדין הכנסייתיים; בפרט בהקשר של אגרות, הנגשת בדינים וכן הנגשה של פסקי הדין הניתנים בבתי הדין הדתיים, ובפרט הכנסייתיים, לציבור הרחב.

לקריאת הדו"ח ראו: Kayan Loipr Israel final

 

הדו"ח השני הוגש מטעם ארגון מען-פורום ארגונים של נשים בדואיות בנגב, והתמקד בנושאי אלימות במשפחה, פוליגמיה, נישואי קטינות ונשים עם מוגבלות בדגש על מאפייני החברה הבדואית ושכיחות תופעות אלה בקרבה. הדו"ח התייחס, בין השאר, לאי-נקיטת צעדים מספקים והולמים על-ידי המדינה למתן פתרונות לבעיות אלה.  

במסגרת הדו"ח נתבקשה הוועדה לכלול ברשימת הנושאים לדיווח את הצעדים שננקטו על ידי המדינה למאבק בתופעת האלימות במשפחה נגד נשים בדואיות בנגב ובפרט: תכניות חברתיות; תכניות להעלאת מודעות; הקמת מקלטים לנשים קורבנות אלימות המותאמים לחברה הבדואית; פירוט אודות כוח האדם המקצועי המועסק בנגב לאספקת שירותים סוציאליים לנשים בדואיות קורבנות אלימות בנגב ביחס למספר התיקים ולהיקף האוכלוסייה, ובציון יכולתם לתקשר בשפה הערבית; הצעדים שננקטו על מנת ליצור מאגר נתונים בעניין האלימות במשפחה נגד נשים בדואיות בנגב; הצעדים שננקטו על מנת לעודד נשים קורבנות אלימות בנגב להגיש תלונות נגד קרובי משפחה שמפעלים אלימות כנגדן והצעדים שננקטו על מנת לספק הגנה לנשים שמגישות תלונות על אלימות במשפחה. עוד נתבקשה הוועדה להורות למדינה לדווח על התקציבים שהוקצו למען הטיפול בנושאים נושא הדו"ח. 

בנוסף, הדו"ח ביקש כי המדינה תפרט אודות הצעדים שננקטו במסגרת המאבק בתופעת הפוליגמיה בקרב החברה הבדואית בנגב, ובכלל זה תכניות חינוך, שירותים חברתיים, ואיסוף בסיס המידע הנחוץ לטיפול בתופעה. בקשות דומות התייחסו לנישואי קטינות ולנשים בדואיות עם מוגבלות. 

 לקריאת הדו"ח ראו : Maan Israel Loipr

 

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה הגישה עתירה כנגד התקנות הקובעות לראשונה תשלום של אגרה גבוהה בעת הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית 

הקליניקה לזכויות נשים בעבודה

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה, באמצעות עו"ד ורדית דמרי מדר ועו"ד אוהד אמר, יחד עם עו"ד גלעד ברנע ועו"ד אסף פינק, הגישה עתירה כנגד התקנות הקובעות לראשונה תשלום של אגרה גבוהה בעת הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. 

הליך התובענה הייצוגית הוא הליך ייחודי בעל משקל סגולי וחשיבות יוצאי דופן. במובנים רבים הליך זה הוא המקבילה האזרחית של העתירה לבית המשפט הגבוה לצדק ותכליותיו קרובות ובחלקן חופפות. כך הליך התובענה הייצוגית מאפשר ליחיד להשמיע קול משפטי (וציבורי) ייחודי וחיוני – ולממש היבטים שונים של חיים בחברה דמוקרטית. הניתוח בעתירה מלמד כי הטלת אגרות בשיעורים ובמתכונת שיזמה והטילה שרת המשפטים תהפוך את הליך התובענה הייצוגית לנחלתם של בעלי ממון ואמצעים בלבד ותדיר ממנו ציבורים וקבוצות משמעותיים בחברה הישראלית, תפגע משמעותית בזכות הגישה לערכאות, תסכל אכיפה אזרחית של יחידים וקבוצות ותהווה מחסום להגשת תביעות רצויות ומוצדקות. 

העתירה הוגשה בשמם של מספר ארגונים ופעילים חברתיים: ידיד  מרכזי זכויות בקהילה, התנועה לאיכות השלטון, הצלחה, צדק פיננסי, אדם טבע ודין ופרופ' יובל אלבשן.  

לקריאת העתירה: עתירה בנושא אגרות תובענות ייצוגיות

 

הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון שלחה מכתב התראה לחנות נוחות בחולון, בעניין הפליה בכניסה וקבלת שירות בחנות

clinic1הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון שלחה מכתב התראה לחנות נוחות בחולון, בעניין הפליה בכניסה וקבלת שירות בחנות. פנייה זו מקורה בסירוב של המוכר לאפשר לפונה להיכנס לחנות או לקבל שירות, תוך שהוא מכנה אותה "קוקסינלית". הפונה הופנתה אל הקליניקה דרך מטה המאבק בזנות ובסחר בבני אדם.

 

דף המידע בנושא סל גמיש, שכתבה וערכה הקליניקה לזכויות נשים וכלכלה, פורסם ב"כל זכות"

clinic1

דף המידע בנושא סל גמיש, שכתבה וערכה הקליניקה לזכויות נשים וכלכלה, פורסם ב"כל זכות" 

לינק לדף:  דף מידע סל גמיש

 

פיצוי בגובה 50,000 ₪ לאישה עם מוגבלות אשר הועסקה על ידי עיריית אילת כ'מתנדבת' במשך 30 שנה בגן ילדים

clinic1

אישה עם מוגבלות שכלית הועסקה בגן ילדים באילת למשך כ-30 שנים, תוך שהתייחסו אליה כמתנדבת. לאחר כ-15 שנים, ורק בעקבות מאבק של אמה, הוחל לשלם לה שכר סמלי. בשנת 2015 הפונה פוטרה מעבודתה בהודעה שמסרה העיריה לאמה. בפיטוריה לא שולמו לפונה כל פיצויים או תשלום בגין זכויות סוציאליות. לאחר שהניסיונות להידבר עם העיריה לא צלחו, הגישה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות תביעה בה ביקשה כי בית הדין יכיר בכך שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים ויורה לעירייה לשלם לפונה את כל התשלומים הסוציאליים הנובעים מהכרה זו, בנוסף על פיצויים בשל פיטורים שלא כדין. במהלך הדיון המוקדם ביום 21/11, ובעידוד בית הדין, הצדדים הגיעו לפשרה לפיה העירייה תשלם לפונה 50,000 ₪. התיק נוהל וטופל יחד עם הסטודנטיות אורה סטוקר, נוי כץ, גל דוד ואור חג'בי .

עו"ד רון דרך, מנחה הקליניקה לאנשים עם מוגבלות: "איריס היתה חלק מהגן וביצעה מטלות רבות ושונות שהפיקו תועלת לגן, חלקן הגדול באופן עצמאי... אם העירייה היתה מכירה באוזן כעובדת, היא היתה זוכה להגנות הקבועות בחוק, בהם שימוע לפני פיטורים ופיצויים... הסכם הפשרה, לאחר שבמגעים קודמים עם העירייה, זו התעקשה כי אין כל מקום לתשלום כל סכום לאיריס, מעיד על מעבר מגישת החסד לגישת הזכות".

החלטה זו זכתה לכיסוי תקשורתי בעיתון ״הארץ״ וכן בטלוויזיה בתוכנית הבוקר של ניב רסקין.

 

הישג לצוות העוסק בתקנות לקידום נשים במכרזי רכש מקומיים

clinic6

בשנת 2016 תוקנו תקנות המחייבות את העיריות , המועצות המקומיות והמועצות האזוריות  להעדיף עסק בשליטת אישה שמתחרה במכרז על פני עסק בשליטת גברבמכרזי רכש של רשויות אלה. אם ועדת המכרזים מצאה שיש להמליץ באותה מידה על שתי ההצעות

בבדיקה שערך הצוות בקליניקה לנשים וכלכלה העוסק בנושא בעשרות רשויות מקומיות עלה כי ברשויות רבות לא נודע על התקנות והן לא מיושמות.  במשך חודשים רבים ניסה הצוות בדרכים מגוונות ומקוריות להגיע לתפוצה הרחבה ביותר של  מנכ"לים ברשויות המקומיות כדי ליידע על הנושא ולהציע דרכים ליישום התקנות.  בימים אלה פורסמה ידיעה על התקנות באתר של איגוד המנכ"לים והמזכירים ברשויות  המקומיות בישראלעם הפניה לאתר הקליניקות

 

 

זכויות נשים בעלות עסקים המתמודדות במכרזי רכש

clinic1

נשים רבות בעלות עסקים, לא יודעות שכאשר הן ניגשות למרכז רכש ממשלתי או מקומי, יש להן הטבות שהן יכולות ליהנות מהן. הקליניקה לנשים וכלכלה פרסמה מסמך שמטרתו להביא לידיעתן של נשים בעלות עסקים המתמודדות במכרזי רכש ממשלתיים ומקומיים מה הן זכויותיהן. 

לצפייה במסמך המלא

 

 

צוות חשיבה לקידום זכויותיהם של קטינים וצעירים בנוגע למימוש קצבאות ילדים ותוכנית חסכון לכל ילד

clinic6

בעקבות שולחן עגול שקיימה הקליניקה לזכויות ילדים ונוער, בשיתוף עם המועצה לשלם הילד והאגף לסיוע משפטי, בנושא חסכון לכל ילד, הוחלט על הקמת צוות חשיבה משותף למשרדי הממשלה, הקליניקה, המועצה לשלום הילד והסיוע המשפטי על מנת לקדם מיצוי זכויותיהם של קטינים וצעירים במצבי סיכון חסרי עורף משפחתי בכל הקשור למימוש קצבאות ילדים וחסכון לכל ילד

 

הקליניקה לזכויות ילדים ונוער, בשיתוף עם המועצה לשלום הילד והאגף לסיוע משפטי – מערך ייצוג קטינים, קיימו ביום ראשון ה- 04.03.18 שולחן עגול בנושא קצבאות ילדים ותכנית "חסכון לכל ילד". בשולחן העגול השתתפו נציגים מהמוסד לביטוח לאומי, משרד המשפטים, משרד הרווחה, משרד החינוך, הסנגוריה הציבורית, האגף לסיוע משפטי אזרחי וכן ארגוני שטח וגורמים נוספים שעובדים עם בני נוער וצעירים במצבי סיכון. במרכזו של הדיון עמד נייר מדיניות שנכתב בקליניקה לזכויות ילדים ונוער, אשר סוקר את נושא קצבאות ילדים ותכנית "חסכון לכל ילד" והמשמעות שלה עבור נוער וצעירים במצבי סיכון.

לקריאת המסמך

בתמצית קובע הנייר כי תוכנית "חיסכון לכל ילד" , שנכנסה לתוקף בינואר 2017, יצרה אפשרויות חיסכון חדשות עבור ילדים בישראל. עם זאת, מימוש תוכנית החיסכון עלול להיות מורכב יותר עבור ילדים ובני נוער בסיכון, בפרט אלו השוהים במסגרות השמה חוץ ביתית שהם חסרי עורף משפחתי. לצד זאת, התוכנית עשויה ליצור הזדמנויות עבור קבוצה זו, ולסייע לצעירים להתמודד עם קשיים הנלווים ליציאה מהמסגרת בגיל 18, ללא תמיכה משפחתית. מטרת המסמך היא לסקור ולהעלות למודעות אפשרויות למינוף התוכנית וכן לקצבאות הילדים ככלל, כך שאלו ישרתו באופן יעיל וראוי את האוכלוסייה הפגיעה של ילדים ונוער בסיכון השוהים בהשמה חוץ ביתית.

 

צו הפטר בהוצאה לפועל לפונה שיוצגה על ידי המרכז הקליני

 

clinic6

 צו הפטר בהוצאה לפועל ניתן לנ', פונה המתגוררת בשכונת נווה יעקב. 

נ', אלמנה ואם חד הורית לארבעה ילדים, המתאוששת ממחלת הסרטן, לא הצליחה במשך שנים רבות להשתלב בשוק העבודה. כבר בשנת 2005 נפסק כי הפונה חייבת מוגבלת באמצעים ומאז 12 שנה היא מתקיימת מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד, תוך שנקבע לה צו תשלום חודשי של 150 ₪. נ' הגיעה למוקד הזכויות בנווה יעקב של הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה עם קשיים רבים במיצוי זכויותיה מול ביטוח לאומי, משרד הבינוי והשיכון והליכי גבייה (לרבות צו עיקול מיטלטלין) משום שאינה עומדת בתשלומים החודשיים. מעבר לטיפול ביתר הסוגיות, הוחלט להפנות את הפונה למסלול של הפטר על פי חוק ההוצאה לפועל.  הליך הפטר על פי חוק ההוצאה לפועל נועד לאפשר לחייבים שאין תועלת בהמשך הליכי הגבייה, ובכפוף לתנאים שבחוק, לקבל הפטר מבלי להידרש להליך פשיטת הרגל. על פי נתוני רשות האכיפה והגבייה, שנה ושלושה חדשים מאז כניסת התיקון לתוקף, עד סוף שנת 2016, הוגשו 2736 בקשות והתקבלו סך הכל 289 צווי הפטר (פחות מ 0.05% מכלל החייבים בהוצאה לפועל). 

 

במקרה דנן, לאחר הליכים שארכו כשנה וחצי, התקבל צו הפטר. בהחלטה מנומקת מנתח הרשם שי קידר את היחס שבין אינטרס הנושים, האינטרס הציבורי והאינטרס של החייבת. מתוך ההחלטה: 

"חובותיה של החייבת נוצרו לפני שנים רבות, וצו התשלומים עומד ע"ס 150 ₪. ברור שתשלום זה אינו עולה כדי שיעור הריבית הנצברת בתיק זה. גם מהטעם הזה יש לראות בהליך כ"עקר"...במקרים מעין אלה ניתן לראות שאינטרס היעילות של הנושים נפגע מעצם הימשכותו של ההליך. לפחות חלק מהנושים מחזיקים בעו"ד המייצגים אותם לצורך ניהול הליכי הוצאה לפועל, ייצוג שעלויותיו ברורות ומתמשכות... משכך, נראה שאינטרס הנושים והאינטרס הציבורי להביא להשאת ערך הגבייה בתיק זה, כמו בכל תיק הוצאה לפועל או בכל הליך חדלות פרעון באשר הוא, אינו יכול לעמוד תקופה כה ארוכה בדרך למימוש האינטרס של החייבת לצאת לדרך חדשה ויצרנית, לפתוח דף חדש בחייה ולהותיר את פרק חובותיה לנושים מאחוריה".  (לצורך פרטיות הפונה ולאור נסיבות המקרה, פרטי התיק המלאים נמצאים במרכז הקליני)

ועדת האו"ם למיגור אפליה נגד נשים מקבלת את המלצות דו"ח הקליניקה לזכויות בינלאומיות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

clinic6

ביום ב' ה- 20.11.2017, פרסמה ועדת האו"ם למיגור אפליה נגד נשים את הערותיה המסכמות ביחס לישראל. בהמלצותיה, הביעה הועדה לראשונה דאגה מכך שהמדינה נמנעת מלנקוט צעדים קונקרטיים כנגד אפליית נשים חרדיות על ידי המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה).

 

אפליה זו מתבטאת בהוראה פורמלית בתקנוני המפלגות שמחריגה נשים חרדיות מהזכות להצטרף כחברות במפלגה ולהיבחר במסגרתה לכנסת. הועדה המליצה למדינה לערוך תיקוני חקיקה שיחייבו פסילה של מפלגות פוליטיות שתקנוניהן מונעים מנשים להצטרף כחברות במפלגה ועל ידי כך להיבחר במסגרתה לכנסת או לרשויות המוניציפליות, בניגוד לסעיף 7 לאמנה ולחוקי היסוד, ובפרט חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

התייחסות הועדה לנושא זה - אשר זכה להד משמעותי גם בדיון שהתקיים עם משלחת המדינה בג'נבה - באה בהמשך לדו"ח צללים שכתבה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות עבור ארגון 'נבחרות' – נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול שהוגש ביום ה- 2.10.2017 לוועדת האו"ם למיגור כל צורות האפליה נגד נשים. דו"ח הצללים התייחס, בין השאר, להדרתן הפורמלית של נשים חרדיות מהחיים הפוליטיים והציבוריים בישראל על ידי המפלגות החרדיות, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו כפי שנפרסה בתשובתו לבג"ץ 1823/15 תמר פורת נ' רשם המפלגות ולהשלכות הדרתן של נשים חרדיות על מימוש זכויותיהן בתחומי הבריאות, החינוך והתעסוקה.

בנוסף לאמור, לאחר הגשת הדו"ח הקליניקה סייעה לארגון 'נבחרות' להשיג מימון עבור השתתפות הנהלת הארגון בדיוני ועדת האו"ם בג'נבה שהתקיימו בין הימים 29 עד 31 לאוקטובר. עו"ד סוריא בשארה, אשר ניהלה את הקליניקה בשנת הלימודים התשע"ז יחד עם עו"ד באנה שגרי-בדארנה, ליוותה את מנהלות הארגון בנסיעה לג'נבה ובדיונים שם. בתוך כך, הקליניקה סייעה ל'נבחרות' לפתח שיח עם חברי הועדה בנושא ולהשמיע את קולן של הנשים החרדיות בישראל.

 

יצוין כי קודם להגשת דו"ח הצללים, פנתה הקליניקה במכתב מפורט באותו עניין לממונה על זכויות האדם במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים בדרישה להתערבות המדינה בנושא. 

http://clinicallec.huji.ac.il/sites/default/files/clinicallec/files/concluding_observations_cedaw_0.docx

 

הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הגישה דו"ח צללים מטעם ארגון 'נבחרות'

clinic1

ביום 2.10.2017, הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הגישה דו"ח צללים מטעם ארגון 'נבחרות' - נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול לוועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה נגד נשים. הדו"ח התייחס, בין השאר, להדרתן הפורמלית של נשים חרדיות מהחיים הפוליטיים והציבוריים בישראל על ידי המפלגות החרדיות כפי שמתבטאת בתקנוני המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה, ולעמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו כפי שנפרסה בתשובתו לבג"ץ 1823/15 תמר פורת נ' רשם המפלגות. הדו"ח התייחס בנוסף להשלכות הדרתן של נשים חרדיות על מימוש זכויותיהן בתחומי הבריאות, החינוך והתעסוקה, וקרא לוועדת האו"ם להמליץ לישראל לפעול לביטול הסעיפים המפלים בתקנוני המפלגות החרדיות.

לאחר הגשת הדו"ח, הקליניקה סייעה לארגון 'נבחרות' להשיג מימון עבור השתתפות הנהלת הארגון בדיוני ועדת האו"ם בג'נבה שהתקיימו בין בימים 29 עד 31 לאוקטובר. עו"ד סוריא בשארה, אשר ניהלה את הקליניקה בשנת הלימודים התשע"ז יחד עם עו"ד באנה שגרי-בדארנה, ליוותה את מנהלות הארגון בדיונים שם. בתוך כך, הקליניקה סייעה ל'נבחרות' לפתח שיח עם חברי הועדה בנושא ולהשמיע את קולן של הנשים החרדיות בישראל. בעקבות השתתפות זו, זכה הנושא להתעניינות רבה של חברי הועדה אשר הפנו מספר שאלות, ושאלות המשך, למשלחת הישראלית בנושא זה ובהשלכותיו, דבר שקיבל ביטוי מפורש בהערותיה המסכמות של הועדה בעניין ישראל שפורסמו בימים האחרונים.

   

כתבי תביעה שהגישה הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה

clinic6

 

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה הגישה חמישה כתבי תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, במסגרת מוקד למיצוי זכויות אשר מפעילה הקליניקה במשרדי "מען" (ארגון עובדים) במזרח ירושלים, ובשיתוף פעולה עם הארגון.

עובדות המקרה התחילו עם פנייה של כארבעים דורשות עבודה למשרדי מען, בגין שלילת גמלת הבטחת הכנסה. בסיוע הארגון הגישו דורשות העבודה ערר. אלא שאז סירב היועץ המשפטי של שירות התעסוקה לדון בעררים שהוגשו באמצעות ארגון העובדים. לאחר חודשים ארוכים של מאבק משפטי, אודות המעמד המשפטי של ארגון עובדים בייצוגן של דורשות עבודה בוועדות ערר, החליטה הועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין לאפשר את הייצוג. למרות החלטה זו, סירבה רשות התעסוקה לדון בעררן  של חמש נשים מתוך הארבעים וזאת ללא נימוק או החלטה בכתב או בעל פה.

למרות הנסיבות הדומות, כל אחד מהמקרים מעלה שורה של פגמים נוספים בהתנהלות רשות התעסוקה, החל מהפניה לעבודה לא מתאימה, אי קביעת וועדה רפואית, אי עמידה על נהלי שירות התעסוקה עצמו ברישום הסירוב ועוד. מכל אלה עולה תחושה קשה של התנהלות פסולה וחריגה מהוראות החוק והדין, תוך ניסיון לנהל מאבק מול ארגון העובדים שייצג את התובעת, על "גבה" של אוכלוסייה מוחלשת של דורשות ודורשי עבודה, אשר להן גמלת הבטחת הכנסה מהווה מפלט אחרון לקיום בכבוד, ובכך מהווה למעשה קצבת קיום.

לפי עו"ד אוהד אמר וורדית דמרי מדר "התנהלות זו אינה מקרית ו/או חד פעמית. תושבי ותושבות מזרח ירושלים סובלים מפגיעה וצמצום בכלל השירותים חברתיים. התנהלות שירות התעסוקה, בתיקים אלה ובמקרים דומים, מלמדת גם על הפרה גסה של המנגנונים המיועדים להבטיח את זכותם/ן של דורשי ודורשות עבודה לקבל את הגנתה של מערכת הביטחון הסוציאלי".   

כתבי התביעה נכתבו בסיוע הסטודנטיות גל דבוש וטל פוקס, דן שבל, וואיב עיסא וסופי ממדוב.

לאחד מכתבי התביעה 

 

 

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות הגישה תביעה בשמה של עובדת שפוטרה מחמת מוגבלותה.

clinic6

 

ביום 5.4.17 הגישה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, תביעה בשמה של עובדת שפוטרה מחמת מוגבלותה.

התובעת הועסקה אצל הנתבעת משך כ-19 שנים כמזכירה ופקידת חשבונות.  בחודש אפריל 2014 חלה התדרדרות פתאומית בראייתה של התובעת עד אשר איבדה את ראייתה כמעט לחלוטין. כ-4 חודשים לאחר מכן, קיבלה התובעת תעודת עיוור. 

מיד עם קבלת התעודה, פוטרה התובעת ממקום עבודתה, ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע, כל זאת בניגוד גמור להוראות הדין ולחובות הגינות בסיסיות.

 

התנהלותה של הנתבעת, שמצאה לנכון לפטר את התובעת לאחר 19 שנות עבודה, רק מחמת העובדה כי התעוורה, ללא כל ניסיון לבצע התאמות על-מנת שתוכל להמשיך לבצע את תפקידה, מהווה פגיעה קשה בכבודה של התובעת ואפלייתה בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות.

 

בכתיבת כתב התביעה סייעו: חנוך גדרון, אמה דוידוביץ' ואסתי נצר

 

לכתב התביעה

 

הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הכינה דו"ח לוועדה לביעור כל צורות ההפליה נגד נשים עבור עמותת "נבחרות".

clinic6

 

ביוני 2016 הכינה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות עבור עמותת "נבחרות" דו"ח לוועדה לביעור כל צורות ההפליה נגד נשים. הדו"ח התמקד בחובת המדינה לפעול באופן אקטיבי לקידום זכותן של נשים חרדיות להיבחר לכנסת ולרשויות המקומיות, בפרט במפלגות החרדיות, ולשים קץ להדרתן הגורפת מהמרחב הציבורי ומצמתי קבלת החלטות בישראל. הדו"ח התמקד בחובת המדינה לאסור הפליה מגדרית בתקנוני המפלגות ולעודד באופן פעיל ייצוג הולם לנשים מכל גווני החברה, ללא תלות במוצאן ותרבותן. זאת, על רקע היעדר חוק המטיל סנקציות על מפלגות שמדירות נשים. הוועדה נענתה לפניית "נבחרות" ולראשונה דרשה ממדינת ישראל לפרט אודות האמצעים שיינקטו כדי להטיל סנקציות על מפלגות שהתקנון שלהן אוסר על היבחרות נשים לכנסת. לאחרונה נודע לנו כי פניית נבחרות לוועדה עוררה עניין אקדמי, במסגרת עבודת תזה לתואר שני בחוג למשפט בינלאומי שבאוניברסיטת Groningen שבהולנד, שהתמקדה במתח בין זכויות נשים חרדיות בישראל למנהגים דתיים.

 

במסגרת הדיאלוג בין משרד המשפטים לחברה האזרחית בישראל פנתה הקליניקה במכתב למשרד המשפטים   בשם עמותת נבחרות באפריל 2017 והציגה את האפליה הממוסדת נגד נשים בתקנוני המפלגות החרדיות האוסרים על היבחרות נשים לכנסת ואת הדרתן מהחיים הפוליטיים הארציים והמוניציפאליים והשלכותיה על מימוש יתר הזכויות שלהן וביקשה את התערבות המחוקק בעניין. דו"ח המדינה, שהוגש ביום 15.6.17 לועדה לביעור על צורות האפליה נגד נשים של האו"ם, כלל אמנם התייחסות לאיומים וללחצים המופעלים על נשים חרדיות המבקשות להיבחר לכנסת, אך לא כלל כל התייחסות לצעדים קונקרטיים למיגור פגיעה חמורה זו בנשים. על כן, הקליניקה תסייע לארגון נבחרות להגיש דו"ח צללים לוועדה, לקראת הדיון הצפוי להתקיים בסתיו 2017.

הדו"חות משנת 2016 ו- 2017 הוכנו בסיוען הרב של הסטודנטיות: נור שיבלי, רונה רביע וטליה הרטמן (תשע"ו) וענבל קליין, לירון אבנר ושלומי ג'מו (תשע"ז), בהנחייתן הקלינית של עו"ד באנה שגרי ועו"ד סוריא בשארה, ובליווי אקדמי של פרופ' תומר ברודי, מהקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות.

הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון הגישה תביעה על פרופיילינג כנגד משרד התחבורה

 

Clinic

הקליניקה טוענת שמאבטחי התחבורה הציבורית ערכו חיפוש, עיכוב ותקיפה שלא כדין כנגד סטודנטית רק בשל מוצאה הערבי.

כתב התביעה מגולל מקרה שאירע בחודש יוני אשתקד, בעת שהתובעת, סטודנטית באוניברסיטה העברית, נסעה לעבודתה בירושלים באוטובוס של חברת 'אגד'. לפי הנטען, התובעת קראה ממחברת הלימוד שלה, כשלפתע מאבטח של יחידת האבטחה בתחבורה הציבורית עלה לאוטובוס וביקש ממנה, וממנה בלבד, להזדהות. אף על פי שהציגה את תעודת הזיהוי, המאבטח ביקש שתרד מהאוטובוס על מנת שיערוך חיפוש בכליה והזעיק תגבורת. התובעת ניסתה למחות וביקשה לערוך את החיפוש באוטובוס, אולם הורדה מהאוטובוס באמצע הדרך, שם נערך החיפוש. העיכוב נמשך עד אשר הושלם החיפוש, ואחד המאבטחים אף הפעיל כוח כנגד התובעת.

לאחר המקרה, התלוננה התובעת בפני אגד וחברות האבטחה, ומשלא נענתה, פנתה בבקשת סיוע משפטי לקליניקה לרב תרבותיות ומגוון, הפועלת למען יחידים וקבוצות שהופלו על רקע זהותם. עו"ד ענבר פלד מהקליניקה פנתה למשרד התחבורה בדרישה לפתוח בתחקיר כנגד המאבטחים, אולם תחקיר המשרד מצא כי המאבטחים פעלו ללא דופי - קביעה שהקליניקה שוללת מכל וכל. משכך, פנתה הקליניקה בחודש אוגוסט האחרון בתביעה לבית משפט השלום בירושלים. 

בתביעה טוענת הקליניקה כי התנהלות המאבטחים מהווה שרשרת של מחדלים: ראשית, הם חרגו מסמכותם הקבועה בחוק סמכויות לשמירה על ביטחון הציבור משהורידו את התובעת מהאוטובוס על אף שהזדהתה בפניהם. שנית, מאחר שלא התנגדה לחיפוש, לא היתה כל עילה לעיכוב הממושך; ושלישית, הפעלת הכוח כנגד התובעת עלתה כדי תקיפה מיותרת ופוגענית. הקליניקה טוענת כי יש באופן הביצוע של הבידוק הביטחוני משום הפרה של חוק איסור ההפליה במוצרים ושירותים, של חוק סמכויות לשמירה על ביטחון הציבור וכן של זכויותיה החוקתיות של התובעת, לרבות הזכות לשוויון ולכבוד.

בכתיבת התביעה סייעו רבות הסטודנטיות לונא סולימאן, ארין נאשף, נור שיבלי ויעל קולודני. התביעה הנוכחית מצטרפת לפעילותה של הקליניקה במישור הציבורי כנגד תופעת הפרופיילינג של קבוצות מיעוט בישראל. בחודש יוני השנה ערכה הקליניקה כנס בנושא פרופיילינג ובו הוצג נייר עמדה מטעמה, "פרופיילינג: תמונת מצב בישראל ולקחים מהעולם", וכן סרטון שהפיקה במסגרת קמפיין מיוחד בשיתוף פעולה עם בית הספר בצלאל.

 

כתב התביעה

ראו גם כתבה שפורסמה על כתב התביעה: https://news.walla.co.il/item/3097429

לסרטון

לנייר העמדה

 

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה הגישה חוות דעת למשרד המשפטים בעניין התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי והשפעתו על אוכלוסיות מוחלשות.

young-clinic_0
הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה הגישה חוות דעת למשרד המשפטים בעניין התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי והשפעתו על אוכלוסיות מוחלשות. חוות הדעת בוחנת את השפעתן של התקנות החדשות על צדדים לא מיוצגים, וכן את שתי הסוגיות של הוצאות משפט ותרגום בהליכים אזרחיים.
לחוות הדעת ר':
 
http://law.huji.ac.il/upload/tksd.pdf
 

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה, אשר מדי שנה מעניקה ייעוץ וסיוע משפטי למאות פונים/ות מאוכלוסיות מוחלשות במסגרת מוקדי שטח הפרושים ברחבי ירושלים, נחשפת במהלך העבודה הקלינית לקשיים וצרכים של א/נשים החיים בעוני, אל מול מערכת המשפט. על בסיס ניסיון מקצועי זה, הקליניקה ניסחה חוות דעת למשרד המשפטים בעניין תיקון תקנות סדר הדין האזרחי, הבוחנת מספר היבטים בתיקון לתקנות, אשר יש בהם כדי להשפיע על נגישותן ומעמדן של אוכלוסיות מוחלשות במערכת המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי מופנות לכלל בעלי הדין ולכלל ההליכים האזרחיים המתנהלים בין כותלי בית המשפט. בתוך כך, הקליניקה מפרטת בחוות הדעת כיצד אוכלוסיות מוחלשות, אשר פעמים רבות אינן מיוצגות על ידי עו"ד, יתקשו לעמוד בהוראות הפעולות המקדמיות להליך המשפטי, באופן שעשוי לפגוע בזכותן לנגישות ומיצוי זכויות במערכת המשפט. כמו כן, חוות הדעת מתייחסת גם לצורך בקיומו של סעיף סל אשר יאפשר לשופט/ת לגלות גמישות בסדרי הדין, במקרה של צד לא מיוצג.  
סוגיה נוספת המפורטת בחוות הדעת הינה סוגיית הנגישות הלשונית והזכות לקבלת תרגום בהליכים משפטיים, המהווה חלק מהזכות לגישה לערכאות, למשפט הוגן ולשוויון. בהקשר זה, חוות הדעת מציגה תמונת מצב קשה בה מתדיינים/ות שאינם דוברי השפה העברית, מתקשים  לעמוד על זכויותיהם או להתגונן מפני הרשויות במסגרת ההליך המשפטי. חוות הדעת ממליצה לאמץ את מודל הליכי התרגום בדין הפלילי אל תקנות סדר הדין האזרחי, ומציינת כי הלכה למעשה הזכות לתרגום מתקיימת היום באופן אד-הוקי שאיננו מוסדר, על ידי השופט/ת בדין.
לבסוף, חוות הדעת מתייחסת לתקנה החדשה הקובעת כי הוצאות משפט יפסקו בהתאם לעקרון של שמירה על שוויון בין בעלי הדין, וזאת בכפוף לאיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין. הקליניקה מבקשת להוסיף בדברי ההסבר לתקנה זו, התייחסות למעמדם הכלכלי של בעלי הדין בעת פסיקת הוצאות משפט, על מנת שלא להכביד ולהרתיע אוכלסיות מוחלשות מלפנות לערכאות.
 
חוות הדעת נכתבה על ידי עו"ד ורדית דמרי מדר ועו"ד אוהד אמר בסיוע של הסטודנטיות/ם שירה שחם, ענבר קמחי, נטע סגל ומתן וולין מהקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה.
לחוות הדעת ר': http://law.huji.ac.il/upload/tksd.pdf

 

 

 

 

מידעונים מבזקונים קודמים

 

החלטה תקדימית באיחוד משפחות של בית הדין לעררים

 

Clinic

 

בתום שנתיים של טיפול משפטי, הצליחה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות לאחד מחדש משפחה בת שישה נפשות ולהפוך את החלטת רשות האוכלוסין וההגירה במזרח ירושלים, ששללה היתרי שהייה ועבודה בישראל מבן זוגה, בנה ובתה של תושבת ירושלים המזרחית, שניתנו להם ברציפות משנת 2007. בפסק דינה של כבוד הדיינת שרה בן-שאול וייס, קיבל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל את עמדת הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות לפיה על רשות האוכלוסין וההגירה להסתפק ברף ראייתי נמוך יותר בבחינת מרכז חייהם של בני משפחה מזרח ירושלמית, שבקשתם לאיחוד משפחות אושרה אך מעמדם לא שודרג, בגלל הוראת השעה של חוק האזרחות והכניסה לישראל-2003. בית הדין לעררים קיבל את עמדת העוררים ופסק כי די אם יציגו העוררים תמונה מלאה וברורה שתהא לכל הפחות מסתברת, כדי לספק את נטל הראייה המוטל עליהם להוכיח כי מרכז חייהם בישראל, מקום שבדחיית הבקשה להארכת היתר מת"ק "המשיב מבקש ליטול מהעוררים את שניתן להם, גם אם בגין הוראת השעה אין מעמדם של העוררים משודרג למעמד גבוה מזה של הפניות להירי מת"ק." (פסקאות 28-29 לפסק דינה של כבוד הדיינת בן-שאול ויס, ערר (י"ם) 24-64-15 פלונים נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה מיום 12.3.17.  

 

עו"ד באנה שגרי ייצגה את המשפחה, בסיוע וליווי של הסטודנטיות/ים רהאם נסרה, אלכס גורביץ' (בשנה"ל תשע"ה), כן השתתפו בטיפול בתיק לאורך השנים הסטודנטיות ארין נאשף, שחר אהרוני, הגר אריה (בשנה"ל תשע"ו), ליאת דאשט, נעמה רוט  ונעה הירש (בשנה"ל תשע"ז).

לערר ראו: https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/clinicallec/files/rr_mshpkht_l_-_ll_prtym_mzhym_-_14.7.15.pdf

 להחלטה ראו: https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/clinicallec/files/doc032817-03282017042050.pdf

 

ניוזלטר הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון

 

Clinic

 

הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון שמחה לשתף בגיליון חדש של הניוזלטר "מגוון الان" ("מגוון עכשיו"), מידעון דו-לשוני מקוון שנועד לקדם את השיח על נושאי רב תרבותיות ומגוון.

בגיליון הנוכחי, עדכונים מפעילות הקליניקה בערכאות ובכנסת, טורי דעה של סטודנטים וארגונים-שותפים, וחדשות מהארץ ומהעולם בנושאי מגוון, אפליה ושוויון.

לניוזלטר בעברית http://eepurl.com/cEtN65  
בערבית http://eepurl.com/cFtA_L 
באנגלית http://eepurl.com/cFtFe5 

ריכזו וכתבו: לי אילן, ניר דורבן ואראל פלאי, סטודנטים בקליניקה לרב תרבותיות ומגוון.

 

קריאה לשינוי מודל ההעסקה של מנהלות המשפחתונים המסובסדים

 

Clinic

 

הקליניקה לזכויות נשים בעבודה הגישה לארגון כוח לעובדים ולאיגוד מטפלות המשפחתונים חוות דעת בנושא "קריאה דחופה לשינוי מודל ההעסקה של מנהלות המשפחתונים המסובסדים". 

מנהלות המשפחתונים בסבסוד ממשלתי מטפלות בפעוטות עד גיל 3 אשר הוריהם זכאים לסבסוד ממשלתי, במסגרת תוכניות לעידוד תעסוקה, או בהפניית לשכות הרווחה. המטפלות הן עצמאיות אך כפופות לרגולציה נוקשה, לפיקוח הדוק, למבנה שכר בעייתי ולמודל תשלום המצמצם למינימום את אחריות המדינה על הבטחת התשלום במלואו ובמועדו. כל אלה מגבילים מאוד את פוטנציאל ההשתכרות של המטפלות ואת גובה הכנסותיהן בפועל, שבמקרים רבים אינו עולה כדי שכר המינימום החודשי. בין היתר, הן סובלות מבעיית גבייה של תשלומי ההורים ומתופעה נרחבת של הלנת שכר ע"י הרשויות המקומיות המפעילות את המשפחתונים. בנוסף, כעצמאיות הן אינן זכאיות לזכויות הנובעות היחסי עבודה, אולם חוזי ההתקשרות שלהן עם המפעילים (רשויות/חברות) מגבילים מאוד את שיקול הדעת העצמאי שלהן בניהול העסק ובקביעת תנאי העבודה, ובכלל זאת שעות הפעילות, ימי חופשה, מחלה, אבל וכיו"ב.  

בחוות הדעת מתוארים בהרחבה המודל הקיים והכשלים בו, הגורמים לפגיעה בזכויותיהן התעסוקתיות של המטפלות ובזכויות יסוד מתחום המשפט החוקתי. חוות הדעת מציעה להכיר ביחסי המטפלות והמדינה/המפעילים כיחסי עובדת-מעסיק, על בסיס הדין הקיים וההתפתחויות בפסיקה בתחום דיני העבודה, וכן לשנות את המודל הקיים על בסיס מודלים להפעלת משפחתונים בארה"ב ובבריטניה.

בכתיבת חוות הדעת השתתפו הסטודנטיות יעל פלג, יונתן נוימן וגילת בן שחר מהקליניקה בשנת תשע"ו, ואת המחקר המשווה ערכה הסטודנטית שירה קוץ מאוניברסיטת קורנל, שהתארחה אצלנו במרכז בחודש שעבר.

 

לעיון בחוות הדעת ראו כאן:https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/clinicallec/files/khvvt_dt_mshpkhtvnym_2017.pdf

 

חו"ד בנושא תקנות סדר דין אזרחי

mivzakheader

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה הגישה חוות דעת למשרד המשפטים בעניין התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי והשפעתו על אוכלוסיות מוחלשות. חוות הדעת בוחנת את השפעתן של התקנות החדשות על צדדים לא מיוצגים, וכן את שתי הסוגיות של הוצאות משפט ותרגום בהליכים אזרחיים.
לחוות הדעת.

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה, אשר מדי שנה מעניקה ייעוץ וסיוע משפטי למאות פונים/ות מאוכלוסיות מוחלשות במסגרת מוקדי שטח הפרושים ברחבי ירושלים, נחשפת במהלך העבודה הקלינית לקשיים וצרכים של א/נשים החיים בעוני, אל מול מערכת המשפט. על בסיס ניסיון מקצועי זה, הקליניקה ניסחה חוות דעת למשרד המשפטים בעניין תיקון תקנות סדר הדין האזרחי, הבוחנת מספר היבטים בתיקון לתקנות, אשר יש בהם כדי להשפיע על נגישותן ומעמדן של אוכלוסיות מוחלשות במערכת המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי מופנות לכלל בעלי הדין ולכלל ההליכים האזרחיים המתנהלים בין כותלי בית המשפט. בתוך כך, הקליניקה מפרטת בחוות הדעת כיצד אוכלוסיות מוחלשות, אשר פעמים רבות אינן מיוצגות על ידי עו"ד, יתקשו לעמוד בהוראות הפעולות המקדמיות להליך המשפטי, באופן שעשוי לפגוע בזכותן לנגישות ומיצוי זכויות במערכת המשפט. כמו כן, חוות הדעת מתייחסת גם לצורך בקיומו של סעיף סל אשר יאפשר לשופט/ת לגלות גמישות בסדרי הדין, במקרה של צד לא מיוצג.  
סוגיה נוספת המפורטת בחוות הדעת הינה סוגיית הנגישות הלשונית והזכות לקבלת תרגום בהליכים משפטיים, המהווה חלק מהזכות לגישה לערכאות, למשפט הוגן ולשוויון. בהקשר זה, חוות הדעת מציגה תמונת מצב קשה בה מתדיינים/ות שאינם דוברי השפה העברית, מתקשים  לעמוד על זכויותיהם או להתגונן מפני הרשויות במסגרת ההליך המשפטי. חוות הדעת ממליצה לאמץ את מודל הליכי התרגום בדין הפלילי אל תקנות סדר הדין האזרחי, ומציינת כי הלכה למעשה הזכות לתרגום מתקיימת היום באופן אד-הוקי שאיננו מוסדר, על ידי השופט/ת בדין.
לבסוף, חוות הדעת מתייחסת לתקנה החדשה הקובעת כי הוצאות משפט יפסקו בהתאם לעקרון של שמירה על שוויון בין בעלי הדין, וזאת בכפוף לאיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין. הקליניקה מבקשת להוסיף בדברי ההסבר לתקנה זו, התייחסות למעמדם הכלכלי של בעלי הדין בעת פסיקת הוצאות משפט, על מנת שלא להכביד ולהרתיע אוכלסיות מוחלשות מלפנות לערכאות. 
 
חוות הדעת נכתבה על ידי עו"ד ורדית דמרי מדר ועו"ד אוהד אמר בסיוע של הסטודנטיות/ם שירה שחם, ענבר קמחי, נטע סגל ומתן וולין מהקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה.

לחוות הדעת.

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

רכש מקומי

clinic2

הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית פרסמה חוות דעת משפטית בנושא רכש מקומי, אשר הוכנה במסגרת פרויקט מיוחד של ארגון שתיל והאיחוד האירופי, העוסק בכלכלה מקומית מקיימת.

חוות הדעת מבקשת לבחון האם לאור הדין הישראלי הקיים, ניתן להעדיף במסגרת התקשרויות עם רשויות מקומיות, הצעות של עסקים קטנים ובינוניים מקומיים הנמצאים ופועלים בתחום הרשות המקומית, על פני הצעות מגורמים חיצוניים לרשות, וזאת מבלי לפגוע בעיקרון השוויון הכללי העומד בבסיס החובה לערוך מכרזים.
בהתאם לפסיקת בתי המשפט בעניין העדפת ספק מקומי ככלל נקבע, כי במקרים מסויימים ניתן להעדיף ספק מקומי על פני ספק אחר, ובלבד וקריטריון המקומיות הוצג כקריטריון רלוונטי בתנאי המכרז ואין מדובר בפער גדול בין ההצעות. יש לציין כי הפסיקה איננה אחידה בנושא ובסופו של יום כל מקרה ייבחן לגופו.
לצורך כתיבת חוות הדעת המשפטית, סטודנטיות/ים מן הקליניקה ערכו בדיקה מעמיקה באשר לחסמים העומדים בפני עסקים קטנים ובינוניים מלגשת למכרז, וכן ביחס לדרכים המאפשרות את הנגשת המכרזים לאותם עסקים קטנים ובינוניים. הליך עריכת חוות הדעת כלל למידה מעמיקה ומקיפה של הנושא, יחד עם שותפים משתיל וארגונים נוספים, אשר סייעו באיסוף המידע הרלוונטי לצורך ניסוח חוות הדעת ועיבודו.
חוות הדעת נערכה על ידי הסטודנטיות/ים ישי גנין, בן המאירי, רועי יוסף, אלון קרוק והגר שגב בהנחייה של המנחה הקלינית, עו"ד לנא ורור. פרופ' ברק מדינה נתן ייעוץ באשר להיבטים המשפטיים המנהליים של דיני מכרזים.
לחוות הדעת בעברית
לחוות הדעת באנגלית

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

בעקבות תביעה של הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון: חברת "רדיו ללא הפסקה" תפצה סטודנטית ב-25 אלף שקלים

 

Clinic

 

בעקבות תביעה של הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון: חברת "רדיו ללא הפסקה" תפצה סטודנטית ב-25 אלף שקלים

 

בית המשפט פסק כי תחנת הרדיו תפצה צעירה, סטודנטית באוניברסיטה העברית, לאחר שהתחנה פרסמה תמונה של הסטודנטית שצולמה ברשות הרבים, כאילוסטרציה לתמיכה במחבל. "הפרסום גרם לי לסכנה מוחשית", סיפרה הסטודנטית בדיון שנערך השבוע בבית משפט השלום בירושלים.

התביעה כנגד רדיו ללא הפסקה הוגשה בחודש פברואר האחרון על ידי הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון הפועלת במרכז לחינוך משפטי קליני של האוניברסיטה העברית ובשיתוף המרכז לחקר הרב תרבותיות  והמגוון.

על פי כתב התביעה, הסטודנטית גילתה לתדהמתה בראשית חודש אוקטובר 2015 כי תמונתה "מככבת" בידיעה על תמיכה במחבל. בכיתוב לצד תמונתה נכתב "עובדת פלאפון פוטרה לאחר שקראה למחבל בפייסבוק 'אהובי': 'הוא לא נולד מחבל..".הכיתוב התייחס לידיעה שפורסמה בהרחבה בכלי התקשורת המקוונים, לפיה עובדת פלאפון פוטרה בשל תמיכה במחבל. אלא שלסטודנטית, שמעולם לא הביעה תמיכה במחבלים, לא היה כל קשר לידיעה הזו. מונתה שנלקחה ברשות הרבים נבחרה, ללא הסכמתה כמובן, לככב בידיעה, בשל היותה של הסטודנטית ערביה, ובפרט כזו העוטה עליה חיג'אב כבת לעדה המוסלמית, הופכת אותה ל"תמונת אילוסטרציה" הולמת לתיאור שהופיע בידיעה.

במהלך הדיון שהתקיים בשבוע שעבר הסכימה תחנת הרדיו לפצות את הסטודנטית ב-25 אלף שקלים. השופט אברהם רובין נתן להסכמות בין הצדדים תוקף של פסק דין.


לכתב התביעה:
http://old.law.huji.ac.il/upload/The_Multiculturalism_and_Diversity_Clinic.pdf

 

 

Clinic01

 

דנה צדיק
המרכז לחינוך משפטי קליני

הפקולטה למשפטים
האוניברסיטה העברית בירושלים
טלפון: 02-5882554
פקס: 02-5882544
law_clinics@savion.huji.ac.il
www.cle.huji.ac.il

 

 

 

הישג לקליניקה לזכויות נשים בעבודה

clinic6

בעקבות עתירה שהגישה הקליניקה לזכויות נשים בעבודה במרכז לחינוך משפטי קליני, יחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, בשם האיגוד ומרכז סיוע ירושלים, הודיעה נציבות שירות המדינה כי תקיים זכות ערר וחובת יידוע והנמקה במקרה של אי-העמדה לדין משמעתי בתלונות על הטרדה מינית והתנכלות בשירות המדינה.

העתירה התבססה על חובותיה המנהליות של נציבות שירות המדינה, כגוף ציבורי, לקיום שימוע ולהנמקת החלטות, החלות עליה גם בכובעה כמעסיקה. בנוסף, מתבססת העתירה על הדמיון הרב בין ההליך המשמעתי באגף המשמעת לבין ההליך הפלילי, בו קיימת זכות ערר לנפגע/ת העבירה וכן מוטלת על מערכת האכיפה החובה ליידע את נפגע/ת העבירה בנימוקי ההחלטה שלא להגיש כתב אישום. לבסוף, נטען בעתירה כי מתן זכות ערר במקרה של הטרדות מיניות במקום העבודה, מהווה חלק מזכותה של העובדת לכבוד ולשוויון מגדרי במקום העבודה.
בתגובה לעתירה, הנחה פרקליט המדינה להנהיג פיילוט של שנתיים, במסגרתו תינתן זכות ערר לנפגעות עבירות מין על אי נקיטת הליכים משמעתיים בנציבות שירות המדינה.   
בנוסף, הנחה פרקליט המדינה כי מעתה, יידע אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה כל נפגעת החפצה בכך, על ההחלטה שלא לחקור או שלא להגיש תובענה משמעתית, במכתב מנומק. 
 
בהודעת אגף המשמעת בנציבות ופרקליטות המדינה צוין כי "ההתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות וההתנכלות ניצבת בראש סדר העדיפויות של נציבות שירות המדינה" וכי הנחיית פרקליט המדינה בעניין ניתנה "לאור אופיה הייחודי של עבירת ההטרדה המינית והצורך לנהוג בנפגעיה ברגישות יתרה...".
 
הקליניקה לזכויות נשים בעבודה ואיגוד מרכזי הסיוע בירכו על הודעת המדינה ועל הנחייתו של פרקליט המדינה, וציינו כי מדובר בבשורה אמיתית עבור ציבור נפגעות ונפגעי האלימות המינית, ובהישג גדול לא פחות למאבק הציבורי בתופעת ההטרדות המיניות בישראל, ובשירות המדינה בפרט, וכן כי לשון ההודעה מעידה על החשיבות הרבה שמייחסת המדינה לנושא ועל כוונת הנציבות לטפל בנושא ברצינות הראויה הנדרשת לעניין.
 
נזכיר כי העתירה מהווה חלק מפרויקט משותף של הקליניקה לזכויות נשים בעבודה עם איגוד מרכזי הסיוע ומרכז הסיוע בירושלים, שבמסגרתו פורסם דו"ח מקיף בנושא טיפול הנציבות בתלונות על הטרדה מינית ופעולותיה למניעת התופעה. הדו"ח נכתב על בסיס פניות של עובדות מדינה, נפגעות הטרדה מינית והתנכלות, למרכז הסיוע בירושלים, אשר תיארו, בין היתר, את תחושות חוסר האונים והפגיעה לנוכח אי-יידוען בהחלטות אגף המשמעת והיעדר יכולתן לערור עליהן.
להודעת המדינה מיום 25.2.2016 ראו כאן.

 

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

הערות לתזכיר חוק שמירת מוצגים לצרכים ראייתיים, התשע"ו-2015

clinic2

קליניקת החפות הגישה בשבוע החולף הערות לתזכיר חוק שמירת מוצגים לצרכים ראייתיים, התשע"ו-2015. 

כיום שמירת המוצגים אינה מוסדרת במישרין בחקיקה. אי שמירת המוצגים באופן מסודר, אובדן מוצגים, ומקרים בהם אף בוצעה השמדה מכוונת של מוצגים לאחר המשפט ובניגוד לחוק ולתקנות, מונעים במקרים רבים את האפשרות לערוך בדיקות חדשות במוצגים ולאמת טענת חפות של אדם אשר הורשע בעבירה פלילית. כך לדוגמא, במסגרת פרויקט החפות האמריקאי, זוכו מעל ל-300 אסירים שנדונו לעונש מוות או מאסר עולם בעקבות בדיקות דנ"א. בישראל לא ניתן לבצע בדיקות דומות במקרים בהם המוצגים לא נשמרו, ומאז קום המדינה בית המשפט העליון הורה על קיום משפט חוזר בפחות משלושים מקרים, זאת למול מאות אלפי הרשעות.
התזכיר המוצע נועד להסדיר את שמירת המוצגים לצרכים ראייתיים לנוכח האפשרות שתיבחן בעתיד בקשה למשפט חוזר, ויפותחו טכנולוגיות שלא היו קיימות בזמן המשפט שיאפשרו להוכיח טענות חפות. הקליניקה מברכת על הסדרת נושא השמירה של מוצגים לצרכים ראייתיים בחוק, אולם היא מבהירה כי גם נוסחו של התזכיר הקיים, אינו נותן מענה הולם לבעיית הרשעות שווא.
כך לדוגמא, החוק המוצע מאפשר לבית המשפט להורות על השמדת מוצגים במקרים בהם הנידון הודה בביצוע העבירה במהלך המשפט. לטענתנו, הסעיף אינו לוקח בחשבון את תופעת הודאות השווא. המחקר בתחום מראה באופן חד-משמעי כי קיימת תופעה של הודאות שווא וכי חשודים ונאשמים מודים בעבירות שלא ביצעו. יתר על כן, אי שמירת מוצגים במקרים בהם הודה הנאשם בביצוע העבירה, מייתרת בפועל את תחולת החוק לגבי הרוב המוחלט של המקרים הנידונים בבית המשפט כיום, המסתיימים בעסקאות טיעון. במקרים של הסדרי טיעון ישנה חשיבות מיוחדת בשמירת המוצגים, מכיוון שבית המשפט לא העריך את משקלם המלא, וייתכן שאף כלל לא נחשף אליהם. כמו כן החשש להודאת שווא קיים ביתר שאת במסגרת הסדר טיעון, לאור עובדה כי קיימים מקרים בהם חלוקת סיכונים רציונאלית עלולה להביא להסכמה להסדר, אף אם לא בוצעה עבירה. לגישתנו, בנסיבות אלה אין לקבוע תנאי ייחודי המורה על השמדת מוצגים במקרה של הודאת הנאשם.
הקליניקה סוקרת בהערותיה בעיות נוספות הקיימות בתזכיר החוק בנוסחו הנוכחי. אנו סוברים כי הטמעת הערות אלו תוביל לקידום רב יותר של ערך גילוי האמת, תתרום לאינטרס הציבורי שבעריכת הליך הוגן, ותאפשר תיקון טעויות ומניעת הרשעות שווא בהליך הפלילי.
ההערות נוסחו על ידי ד"ר (עו"ד) נעה קרם, מנחת קליניקת החפות, בסיועם הרב של  הסטודנטיות/ים בקליניקה דפני בנבניסטי, אופק גל גנדלר, סיון דגן ועמית כהן.

לנוסח התזכיר המקורי 

להערות קליניקת החפות לתזכיר 

 

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון- סמכות בית המשפט לנוער להגבלת או שלילת אפוטרופסות על קטין), התשע"ז-2017

 

 

Clinic

 

הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון- סמכות בית המשפט לנוער להגבלת או שלילת אפוטרופסות על קטין), התשע"ז-2017  אותה יזמה וניסחה הקליניקה לזכויות ילדים ונוער, הונחה השבוע על שולחן הכנסת על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר.

מטרת ההצעה היא לרכז את ההחלטות בעניינם של קטינים נזקקים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) בבית המשפט לנוער, ובכך להסיר חסמים העומדים בפני הקטינים או מי מטעמם כיום, ולקדם את טובתם.  ההצעה מעניקה לבית המשפט לנוער סמכות מפורשת להגביל או לשלול אפוטרופסות של הורה על קטין, ולמנות אפוטרופוס חלופי או נוסף. כיום, הסמכות למתן החלטה מעין זו מסורה לידי בית משפט לענייני משפחה בלבד, גם כאשר מדובר בקטינים אשר כבר מתנהל בעניינם הליך נזקקות בבית המשפט לנוער. 

 

לדברי עורכות הדין שירן רייכנברג ודנה רוטשילד, לא מדובר בתיקון פרוצדורלי בלבד, כי אם בסוגיה מהותית שיש בה כדי להקל על הקטינים הפגועים ביותר בחברה, אשר גם הוצאו ממשמורת הוריהם וגם נדרשים למינוי אפוטרופוס. ממקרים שהגיעו לקליניקה, עולה כי מצב זה של כפילות הליכים יוצר עיכובים שלא לצורך, סרבול ובלבול בקרב הגורמים המעורבים, באופן שמביא לפגיעה בקטין ובטובתו. מכאן, ההצעה להסדיר את הנושא באופן ברור תחת בית המשפט לנוער, תוך מתן דגש לעקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, ובפרט עקרון טובת הילד וזכותו להשתתפות בהחלטות הנוגעות בחייו. 

ניסחו וקידמו את ההצעה סטודנטיות בקליניקה לזכויות ילדים ונוער: גיטל דמס, עידית כהנא שרה כהן, שירי איסרוף ורותם אייזק, בהנחיית עורכות הדין שירן רייכנברג ודנה רוטשילד.

 

לעיון בנוסח הצעת החוק ראו כאן:https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/clinicallec/files/htst_khvq_hnvr_typvl_vhshgkhh_smkvt_byt_hmshpt_lnvr_lhgblt_v_shlylt_pvtrvpsvt_l_qtyn_htshz_2017.docx

 

הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הגישה שני דוחות צללים אלטרנטיביים לוועדה נגד עינויים של האו"ם

 

clinicmivzak5

 

הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הגישה יחד עם העמותות "א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל" ו"יש דין" שני דוחות צללים אלטרנטיביים לדוח שהגישה מדינת ישראל עבור הוועדה נגד עינויים של האו"ם. הדוחות הוגשו מכוח האמנה נגד עינויים (CATT) לקראת דיון שיתקיים בנושא בתחילת חודש מאי, במסגרת הוועדה נגד עינויים של האו"ם.

הדוח הראשון, שהוכן יחד עם עמותת "א.ס.ף", מתמקד בהפרת החובה לזהות ולשקם קרבנות עינויים מקרב מבקשי המקלט בישראל, מכוח סעיף 14 לאמנה. בתוך כך, הדוח מתאר כיצד אלפי מבקשי/ות מקלט שהגיעו לישראל לאחר שעונו באריתריאה, סודן, ובמחנות העינויים בסיני, חיים כיום עם טראומות פיזיות ונפשיות קשות, הפוגעות פגיעה חמורה בבריאותם ובתפקודם היומיומי. הדוח מעלה כי למרות המידע הרב בנוגע לעינויים במדינות המוצא ובמחנות העינויים בסיני - מדינת ישראל טרם יצרה מנגנון חוקי או מנהלי לזיהוי או לשיקום קרבנות עינויים מקרב מבקשי המקלט, וזאת בשונה מקרבנות סחר. לזאת יש להוסיף כי בהיותם מבקשי מקלט שאינם תושבי ישראל, אין לקרבנות עינויים מקרב מבקשי המקלט גישה לטיפול רפואי נאות או לזכויות סוציאליות. לאור זאת, דוח הצללים מדגיש את חובתה של מדינת ישראל ליצור מנגנון זיהוי של קרבנות עינויים, המבוסס על פרוטוקול איסטנבול בדבר תיעוד וחקירה אפקטיביים של עינויים וצורות אחרות של יחס או ענישה אכזרית, בלתי אנושית או משפילה. בנוסף, הדוח מדגיש את החובה להבטיח לאותם מבקשי מקלט גישה מהירה ככל הניתן לטיפול רפואי ולשיקום, ולדאוג להכרה בהם ולהתחשבות בטראומה הנפשית והפיזית שלהם במסגרת הטיפול בבקשותיהם לקבלת מקלט, וזאת בדומה לקרבנות סחר.
 
הדוח השני, שהוכן יחד עם עמותת "יש דין", מתמקד בהפרת החובה לחקור באופן מהיר, עצמאי ואפקטיבי תלונות המעלות חשד להפרת החובה שלא להפעיל כל יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל בידי חיילים. בתוך כך הדוח מעלה כי טרם הוטמעו המלצות ועדת טירקל בדבר עריכת שינויים במנגנוני הבדיקה והחקירה בישראל על מנת לעמוד בעקרונות המשפט הבינלאומי. כמו כן הדוח מעלה כי צוות צ'חנובר, שמונה בעקבות המלצות ועדת טירקל, נמנע ממתן הנחיות יישומיות וקונקרטיות הנוגעות להקצאת תקני כוח אדם, שלבים לביצוע, ותקציבים הדרושים להבטחת תפקוד אפקטיבי ומהיר של מנגנוני החקירה. כתוצאה מכך, כיום, תלונות בודדות בלבד המוגשות נגד חיילים מבשילות לכדי כתבי אישום, והדבר מוביל גם לפגיעה בשלטון החוק ולא רק בחובה למנוע עינויים והתעללות. לבסוף, הדוח מדגיש את החובה להטמיע לאלתר את החובה להפללת עינויים ופשעי מלחמה במשפט הפלילי בישראל. 
 
 
הדוחות הוכנו בסיועם הרב של הסטודנטיות/ים דביר אביעם-עזרא, אופיר ביתן, אופיר בן-לולו, עדי דבל, טליה הרטמן, נוי ליאון, רונה רביע ונור שיבלי, בהנחייתה הקלינית של עו"ד באנה שגרי, ובליווי אקדמי של פרופ' תומר ברודי, מהקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות וממרכז מינרבה לזכויות האדם בירושלים.

 

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

 

 

הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון הגישה לכנסת נייר עמדה בעניין אי יישומה של החלטת הממשלה לביטול התוכניות המבדלות ליוצאי אתיופיה  

 

 

young-clinic_0

 הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון הגישה לכנסת נייר עמדה בעניין אי יישומה של החלטת הממשלה לביטול התוכניות המבדלות ליוצאי אתיופיה  

 

בשבוע שעבר הגישה הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון נייר עמדה לוועדת החינוך של הכנסת ובו הצביעה על אי יישומה של החלטת הממשלה לביטול התוכניות המבדלות ליוצאי אתיופיה. הנייר הוגש בשמה של האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה, המיוצגת על ידי הקליניקה.

התוכניות המבדלות עמדו ברקע המחאה של יוצאי אתיופיה, וזאת בשל השפעתן המתייגת על הקהילה כקבוצה נפרדת בציבוריות הישראלית. ביקורת חריפה נמתחה על התוכניות גם בדו"ח מבקר המדינה בשל ניהול ופיקוח כושלים.     

כפי שמציין הנייר, מאז התפרסמה החלטת הממשלה ובניגוד לה, נודע כי התוכניות המבדלות ליוצאי אתיופיה יוסיפו לפעול גם בשנים הבאות, ואף יופעלו בידי גופים שעליהם נמתחה ביקורת קשה מצד מבקר המדינה, כדוגמת חברת 'הפרויקט הלאומי'. משרד החינוך טוען כי בתוכניות יבוצעו התאמות שיהפכו אותן לאינטרגרטיביות, אך למרות שאלות חוזרות ונשנות מצד הקליניקה והאגודה, מסרב באופן שיטתי לשפוך אור על מהות ותוכן התוכניות ועל אופי השינויים שעתידים, לכאורה, להיערך בהן.

ממסמכי ההתקשרויות בנושא אף עולה כי התוכניות יעברו התאמה על ידי שילובם של תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה בהן בשיעור של 20-30% מהמשתתפים. מדוע דווקא אחוז זה? כל הסבר הגיוני לבחירה לא ניתן. יתרה מכך, מתברר כי התוכניות יוסיפו לפעול "תוך שימת דגש על מתן שירות ביישובים בהם מתגוררים בני הקהילה האתיופית". במילים אחרות, הנחת היסוד לא השתנתה – משרד החינוך מוסיף לראות ביוצאי אתיופיה, מרביתם ילידי הארץ, כראויים להתייחסות נפרדת.
 
בדיון שנערך בכנסת ביום 7.11.16 הצביעה מנחת הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון, עו"ד ענבר פלד, על השפעתן המתייגת של התוכניות המבדלות על יוצאי אתיופיה. "יחס נפרד הוא איננו יחס שווה, הדברים ידועים ממאבקים אחרים בעולם, והגיעה העת שיופנמו גם אצלנו".

קישור לנייר העמדה.

לדיווח על נייר העמדה ראו ידיעה בעיתון "הארץ": אור קשתי, "למרות החלטת הממשלה, משרד החינוך לא מבטל מסגרות נפרדות לתלמידים אתיופים".

Facebook

 
 

 

השקעות חברתיות

clinic1

 

הקליניקה לשוק הון חברתי כתבה מסמך הבוחן את אפשרות השימוש בנכסים ללא דורש והשקעתם במטרות חברתיות במספר מדינות בולטות. למסמך.

הבחינה נעשתה מתוך שאיפה לבחון אימוץ  מודל בריטי משנת 2008, במסגרתו  חוקק חוק שהביא ליסודו של בית השקעות חברתי אשר מקור הכספים המושקעים באמצעותו הנם נכסים פיננסיים ללא דורש (מרביתם כספים בחשבונות בנק רדומים). יישומו של הרעיון בישראל נושא בחובו פוטנציאל ליצירתו ופיתוחו של שוק השקעות חברתיות בהיקף משמעותי אשר עשוי לחולל שינוי של ממש בשוק היזמות החברתית.  שוק ההשקעות החברתיות בישראל מצוי בתחילת דרכו ובא לידי ביטוי בעיקר בעסקים חברתיים קטנים ובמגוון מצומצם של מקורות מימון עבור יזמים המבקשים להשקיע במטרות חברתיות. צמצום הפערים בין ישראל לעולם בתחום זה, מבחינת היקפי ההון הזמין להשקעות חברתיות והיקפי הפרויקטים המקדמים מטרות חברתיות, מחייב חשיבה מחודשת ליצירת פלטפורמות שיאפשרו את הגדלת הסכומים הזמינים להשקעה, גיוון מקורות המימון ומכשירי ההשקעה והגברת אמון המשקיעים באפיק השקעה זה. על רקע זה נכתב המסמך של הקליניקה.

במסגרת המסמך נבחן השימוש בנכסים ללא דורש באנגליה, ארה"ב ואוסטרליה לצרכים של הגדלת ההון המושקע באפיקי השקעה חברתיים, ומוצגות בו מספר מסקנות ראשוניות. המסקנות נוגעות בהסדרה הראויה של השימוש בנכסים פיננסים ללא דורש בישראל, בשיקולים המרכזיים שיש להתחשב בהם בעת עיצוב המודל הישראלי לייסוד של בית השקעות חברתי וכן בחלופות אשר עשויות לסייע בהליך החשיבה לקראת גיבוש המודל הישראלי.

המסמך נכתב על ידי הסטודנטיות דניה אמיר, הילה כהן ומיה זמיר בהנחייתה של עו"ד קרן שביט-שטייף, מנחת הקליניקה.

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

 

 

מאמר ביטאון לשכת עו"ד בנושא הטרדות מיניות בשרות המדינה

 

 

young-clinic_0

בגיליון אוקטובר של בטאון לשכת עורכי הדין פורסם מאמרה של עו"ד דנה גינוסר מהקליניקה לזכויות נשים בעבודה, שסקר את ההתפתחויות בנושא הטיפול בהטרדה מינית בשירות המדינה ואת פעילות הקליניקה בנושא, שראשיתה בדו"ח שפרסמה הקליניקה בספטמבר 2014 "מניעה וטיפול במקרי הטרדות מיניות בשירות המדינה – סקירה מיוחדת" 

 

הדו"ח מבוסס על נתוני הנציבות, על פסיקות בית הדין המשמעתי, על מחקרים ועל השוואה לנעשה בעולם, ומתייחס למכלול ההיבטים הקשורים במניעה ובטיפול בהטרדה מינית בשירות המדינה. לא פחות חשוב מכך, הדו"ח נתן במה ייחודית לתחושותיהן של עובדות מדינה אשר נפגעו מהטרדה מינית ונתקלו בקשיים רבים במהלך הטיפול בתלונתן. עדויותיהן של העובדות, אשר פנו למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בין השנים 2013-2009, סייעו לנו לשרטט את מפת החסמים והקשיים הייחודיים הניצבים בפני מתלוננות על הטרדה מינית בשירות המדינה.
 
כזכור, בהמשך לדו"ח הגישה הקליניקה עתירה בשמם של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ומרכז הסיוע בירושלים. בעתירה התבקש נציב שירות המדינה לקבוע זכות ערר במקרה שתיק התלונה נסגר מבלי שתוגש בו תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, כמו כן לעגן את זכותה של מתלוננת לקבל מידע על מצב הטיפול בתלונה ועל שלבי ההליך המשמעתי, ובכלל זאת הודעה מנומקת על החלטה שלא להעמיד את הנילון לדין משמעתי, בדומה לחובת היידוע וההנמקה של נפגעי עבירה בהליך הפלילי. בעקבות העתירה, פרסם נציב שירות המדינה נוהל חדש המסדיר את חובת הנציבות ליידע ולעדכן מתלוננות על שלבי הטיפול בתלונה וכן את חובתה למסור למתלוננות החלטה מנומקת במקרה של סגירת התיק, ובנוסף - מקנה למתלוננות זכות לערור על ההחלטה שלא להגיש תובענה משמעתית. הישג משמעותי זה, אשר זכה גם לסיקור תקשורתי ועורר מודעות לזכויותיהן של נשים בשירות המדינה, מעיד על חשיבותו של הדו"ח ומעודד אותנו להמשיך ולפעול כדי שהנושא לא ירד מסדר היום הציבורי – בנציבות, בכנסת ובתקשורת.  
   
ככלל, נראה כי מאז פרסום הדו"ח פועלים האגף לשוויון מגדרי ואגף המשמעת בנציבות להמשיך ולשפר את המענה הארגוני הניתן לנפגעות בשירות המדינה ולהרחבת פעילות ההכשרה, ההסברה וההדרכה למניעת הטרדה מינית, תוך שיתוף פעולה מקצועי פורה עם מרכזי הסיוע ועם הקליניקה. בין היתר, ניכר כי אגף המשמעת עושה מאמץ לקצר את משך הטיפול בתיקים, ופועל להרחיב את מערך ההכשרות בנושא לעובדיו, בשיתוף פעולה כאמור.

תכלית המאמר היא להביא התפתחויות אלה לידיעת הציבור, ולצד זאת להמשיך ולדרוש מענה לסוגיות שנותרו על הפרק, ובראשן שיפור ההגנה על מתלוננות מפני התנכלות, בעזרת תוכניות התערבות; הרחבה משמעותית של הכשרתן של ממונות על שוויון מגדרי ושל סמכויותיהן לטפל במקרים של פגיעה, וכן פיקוח ומעקב מסודר אחר הטיפול בתלונות בהליך של טיפול פנים-משרדי ביחידות השונות, שכן בהיעדר הסדרה ובהיעדר שקיפות לא מתאפשרת ביקורת ציבורית על ההחלטות, ולא ניתן לשלול את החשש לטיפול בלתי שוויוני ולניגודי עניינים או לבקר את מינויו העתידי של נילון זה או אחר לתפקידים נוספים בשירות המדינה.
 
קישור למאמר
קישור לביטאון (המאמר בעמודים 47 ו 106).
 

 

 

מסמך הארות- הצעת חוק נציבות זכויות הילד (2014)

clinic6

 

הקליניקה לזכויות ילדים ונוער הגישה במהלך חודש יולי מסמך הארות בנוגע להצעת חוק נציבות זכויות הילד התשע"ה-2014. המסמך נשלח למספר חברי הכנסת אשר הגישו את הצעת החוק,  ליו"ר הוועדה לזכויות הילד ולגורמים נוספים.

למסמך.

הקליניקה לזכויות ילדים ונוער הוקמה לפני כשנתיים במרכז לחינוך משפטי קליני ואיחדה בין מספר פרוייקטים שהתקיימו במרכז במשך כעשור והתמקדו בזכויות ילדים ונוער. על בסיס הניסיון והידע הרב שנצבר במרכז הקליני עם השנים, הקליניקה הגישה במהלך חודש יולי מסמך מיוחד הבוחן את הצעת חוק נציבות זכויות הילד התשע"ה-2014, המהווה את ההתקדמות המשמעותית ביותר עד כה להקמת נציבות בישראל.
 
במסגרת המסמך, הקליניקה מברכת על עצם ההחלטה להקמת הנציבות, רעיון שזכה לתמיכת הקליניקה במשך שנים. יחד עם זאת, היא מצביעה על מספר חוסרים שיש בהצעה הנוכחית. בין היתר ישנה התייחסות מפורטת במסמך לגבי תפקידי הנציבות וסמכויותיה, הרכבה וסמכויותיה של הוועדה המייעצת, שיתוף ילדים בפעילות הנציבות, סוגיות הקשורות בעצמאות הנציבות, וכן חשיבות השקיפות והדיון הציבורי בפעילות הנציבות ובפרסומיה. חלק מהנושאים כלולים בהצעה, אך לדעת הקליניקה, יש מקום להרחיב בהם, וחלקם נושאים אשר הוצע לשקול את הוספתם להצעת החוק.
המסמך נכתב תוך בחינת הרגולציה של גופים אחרים הקיימים בישראל הדומים במהותם לנציבות זכויות הילד, כאשר העיקריים שבהם: הרשות לקידום מעמד האישה; נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה; והיחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; וכן, תוך השוואה לנציבויות זכויות ילדים או גופים דומים הפעילים כיום במדינות אחרות בעולם, ביניהן בריטניה, אירלנד, פינלנד וניו זילנד.
המסמך נכתב על ידי עו"ד דנה רוטשילד, עו"ד שירן רייכנברג והסטודנטיות שחר זילבר ושיר נידם מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער. 

למסמך.

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

  

 

 

נייר עמדה בנושא היקף ההגנה על הזכות לחופש התנועה בעת חרום

clinicmivzak5

הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות ערכה נייר עמדה בנושא היקף ההגנה על הזכות לחופש התנועה בעת חרום, המתמקד בשאלת חוקיות ההחלטות על חסימות צירים מרכזיים בשכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית שנערכו במהלך השנה החולפת. לנייר העמדה.

המסמך סוקר את היקף ההגנה אשר ניתן בפועל לזכות לחופש התנועה בישראל, ואת התאמתו לעקרונות המשפט הבינלאומי, שמדינת ישראל התחייבה לכבד. בהמשך לכך, המסמך כולל שורת המלצות שעיקרן דרישה לשינוי הדין הישראלי כדי להתאימו להתחייבויות הבינלאומיות, וכן המלצה לקביעת נהלים והנחיות אשר תוודאנה כי הפגיעה בחופש התנועה תהיה בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי ובהתחשב במעמדם המשפטי המיוחד של הפלסטינים תושבי העיר. המסמך הוכן בעקבות המלצת ועדת זכויות האדם של האו"ם מנובמבר 2014, המתייחסת בביקורת להחלטות על הגבלת זכות התנועה של פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית, בניגוד לתנאים שנקבעו באמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות. 
נוכח הפרסומים באמצעי התקשורת מיום 14.10.15, על פיהם הקבינט המדיני-ביטחוני החליט להסמיך את משטרת ישראל להטיל סגר על שכונות פלסטיניות בעיר לפי שיקולי הביטחון - נייר עמדה זה הופך לאקטואלי ורלוונטי מתמיד, והקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות מזמינה את הציבור לפנות אלינו בתגובות על המסמך וכן בדיווחים על הפרת חופש התנועה באיימיל:bana.shoughry@mail.huji.ac.il
ניירה העמדה נערך על ידי  הסטודנטים גל כהן ואלון ספיר, בהנחיית עו"ד באנה שגרי, המנחה הקלינית של הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות ובליווי אקדמי של פרופ' תומר ברודי.  
 
نشرت العيادة القانونية لحقوق الانسان والقانون الدولي موقفها القانوني حول حماية الحق في حرية الحركة وقت الطوارئ محورها فحص قانونية اغلاق الطرقات المركزية في الأحياء الفلسطينية في القدس الشرقية.
 
ورقة الموقف بحثت موقف القانون الاسرائيلي من الحق في حرية الحركة ومدى ملاءمته لمبادئ القانون الدولي التي التزمت بها دولة اسرائيل ووصلت الى توصيات أهمها الحاجة الى تغيير القانون الاسرائيلي ليتلاءم مع الالتزامات الدولية والمطالبة بوضع تعليمات ولوائح تضمن ان اي حد من حرية الحركة وقت الطوارئ لا يتم الا وفقا للمعايير الدولية ومع أخذ بعين الاعتبار المكانة الخاصة للفلسطينيين القاطنين في القدس. من الجدير التنويه الى أن تحضير الرأي القانوني تم إثر توصيات لجنة حقوق الانسان في الأمم المتحدة من تشرين الثاني 2014 والذي انتقدت فيه اللجنة قرار الحد من حرية حركة الفلسطينيين في القدس الشرقية بنما يتنافى مع العهد الدولي للحقوق المدنية والسياسية. 
 
مع أن الموقف القانوني استند الى التقييدات التي قامت بها جولة اسرائيل بين حزيران 2014 الى أيلول 2015 الا أن القرارات الأخيرة للحكومة الاسرائيلية والتي خولت الشرطة أن تضع الحواجز وتغلق مداخل الأحياء الفلسطينية لاعتبارات امنية تجعل من هذا الموقف القانوني مستندا بالغ الأهمية. لهذا تدعو العيادة القانونية لحقوق الانسان والقانون الدولي الجمهور بالتعليق على هذا الموقف وارسال المعلومات حول موقع الحواجز على مختلف انواعها على البريد الالكترونيbana.shoughry@mail.huji.ac.il
 
كتب الموقف القانوني الطالبان جال كوهين والون سابير تحت اشراف المحامية بانه الشغري, مديرة العيادة القانونية لحقوق الانسان وبدعم اكاديمي من البروفسور تومر برودي. لورقة الموقف الرجاء الدخول الى الرابط

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

סטודנטים וסטודנטיות בעיצוב מדיניות בכנסת

 

 

Clinic

 

והפעם בניוזלטר מספר ידיעות המשקפות את עבודת הסטודנטים והסטודנטיות בקליניקות הלוקחים חלק בעיצוב מדיניות ובשיח עם הקהילה, ח"כ וארגוני המגזר השלישי בדיונים בכנסת:

1. הקליניקה לאנשים עם מוגבלות: ביום 6.12.16 נכחו הסטודנטיות והסטודנטים של הקליניקה, ביום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות בכנסת. הסטודנטיות/ים השתתפו במגוון ועדות, בין היתר, ועדת ביקורת המדינה שדנה בחסמים וכשלים המונעים שילוב ראוי של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, ועדה מיוחדת לזכויות הילד שדנה בבעיות העולות בכל הנוגע לביטוח לילדים עם מחלות כרוניות, הועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועוד. הדיונים השונים חשפו עד כמה מרכזיים החסמים המונעים שילוב אנשים עם מוגבלות, ועוד כמה ארוכה היא הדרך להנגשה ראויה של הסביבה.

 

2. הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון: סטודנטים בקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון השתתפו ביום 22.11.16 בדיון שנערך בוועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה, ועסק בעניין התנהלות רשויות המדינה בטיפול בקהילה הטרנסג'נדרית בישראל. בדיון  הצביעו הארגונים המשתתפים והקליניקה על קיפאון בעבודתה של הוועדה לשינוי מין אשר לא התכנסה בחצי השנה האחרונה - מצב שבעטיו מתקשים א.נשים בקהילה להשלים את התהליך לשינוי מינם, ושכתוצאה ממנו חשופים א.נשי הקהילה למצוקה נפשית. בסיכום הדיון, הורתה יו"ר הועדה, ח"כ קארין אלהרר, על התכנסות הוועדה לשינוי מין כבר בחודש דצמבר הקרוב. עם תום הדיון בוועדה, קיימו הסטודנטים מפגש עם נציגים מארגוני הקהילה הטרנסית וסיכמו על דרכי פעולה ומעקב נוכח ההתפתחויות האחרונות.

 

3. הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה: ביום 7.12.16 התכנס "הפורום לדיור ציבורי" לדיון חירום בכנסת, במטרה לנסח מתווה למאבק חברתי בשיתוף חברי הכנסת דב חנין ואורלי לוי אבקסיס. בנוסף לקליניקה הגיעו לישיבה נציגי ארגונים חברתיים הנאבקים על הגמשת הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי, הגדלת סכומי הסיוע הניתנים במסגרת סיוע בשכר דירה ויישום חוק השקיפות כלפי החברות המשכנות אשר נמנעו עד כה ממתן מידע לאוכלוסייה הזכאית. במהלך הישיבה שטחו פונים רבים את סיפוריהם האישיים במאבקם לקורת גג והונחו היסודות לשיתוף פעולה בין הארגונים השונים לרבות הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה במאבק חברתי חשוב זה.

 

4. הקליניקה לזכויות ילדים ונוער: ביום 08.12.16 השתתפה הקליניקה בישיבה של הוועדה לזכויות הילד בנושא  "ממצאי דו"ח משרד הרווחה והשירותים החברתיים בנושא פגיעה בקטינים" – דיון חירום". במסגרת הדיון עו"ד רייכנברג התייחסה לתמונת המצב העולה מעבודת הקליניקה. ההערות התייחסו אף להעדר הנתונים המקיף שקיים בנושא.  

בתאריך 13.12.16 השתתפה הקליניקה בדיון מיוחד שהתקיים בוועדה לזכויות הילד בנושא ייצוג הורים בהליכי טיפול והשגחה. המסגרת הדיון הציגה הקליניקה הצעת חוק בנושא ייצוג ילדים בהליכי הוצאה ממשמורת, וטענה שיש לקבוע תיקון מיידי לחוק הנוער כך שכל קטין בהליכי טיפול והשגחה יקבל ייצוג מהמדינה, מהאגף לסיוע משפטי.

 

סקירה בנושא בריחות קטינים ממסגרות השמה חוץ ביתית

clinicmivzak5

 

הקליניקה לזכויות ילדים ונוער קיימה בסוף חודש מאי דיון במסגרת של שולחן עגול  בנושא בריחות קטינים ממסגרות השמה חוץ ביתית. לקראת הדיון פירסמה הקליניקה סקירה מיוחדת בנושא, המתארת את המצב הקיים, תוך בחינה של הקשיים העולים מאופן הטיפול והאכיפה הפלילית סביב בריחות של קטינים ממסגרות השמה חוץ ביתיות. לסקירה ולנספחים.

כפי שעולה מן הנתונים המופיעים בסקירה, כיום קטינים וקטינות רבים המוגדרים כמצויים בסיכון גבוה ושוהים במסגרות השמה חוץ ביתית תחת צו בית משפט (בין אם צו נזקקות או צו פלילי), נוטים לברוח ממסגרות ההשמה, מסיבות שונות הקשורות למצוקה עמה הם מתמודדים. עם בריחתם, הקטינים/ות נחשבים למפרי צו שיפוטי ואיתורם נערך בסיוע המשטרה לשם החזרתם למסגרת בהתאם להוראות הצו. בריחות אלו מביאות לפתיחת תיק פלילי לאותם קטינים/ות אשר ברחו בשל הפרת הצו, באופן אשר יש בו פעמים רבות כדי לסתור את מטרת הצו שהיא להגן על הקטין. הדבר אף מוביל להפללה של אותם קטינים ולהתייחסות אליהם כאל חשודים ולתיוגם "כעבריינים". יתרה מזאת, עצם פתיחת התיק הפלילי מותיר את הקטינים/ות עם רישום משטרתי או פלילי, אשר עשוי להשפיע באופן שלילי על עתידם.

בדיון בנושא במסגרת השולחן העגול, הוצפו הקשיים המהותיים הקיימים כיום באופן הטיפול בבריחות. בתוך כך, הודגש הצורך בשיתוף פעולה מורכב ורגיש בין מסגרות חסות הנוער לבין המשטרה וגופים רלוונטיים נוספים, על מנת להבטיח את חזרתו של הקטין ולמנוע את הפללתו ותיוגו כ"עבריין" שלא לצורך. בסיום הדיון, הומלץ לערוך סדרה של דיוני המשך בנושא בשיתוף גורמי ממשל, וזאת על מנת לגבש נוהל בין-משרדי להסדרת הסוגיה, וכן לבדוק היתכנות למינוי מתאם ארצי אשר יתאם בין הגורמים השונים הפועלים בתחום.

בדיון השתתפו כבוד השופט שמעון לייבו - שופט נוער בירושלים, נציגים שונים ממשרדי ממשלה, לרבות משרד המשפטים, משרד הרווחה, משטרת ישראל, משרד החינוך, נציגים מהוסטלים ומסגרות השמה שונות, עורכי דין מהסניגוריה הציבורית והאגף לסיוע משפטי וכן עובדות/ים סוציאליים ונציגי/ות עמותות וארגונים שונים.

על המסמך והשולחן העגול עמלו הסטודנטיות מעיין גיל, עמית הרלב, שרה כהן, עידית כהנא וגיטל דמס, בהנחיית עו"ד שירן רייכנברג ועו"ד דנה רוטשילד מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער
לסקירה ולנספחים

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

עתירה למתן זכות ערר במסגרת הליכי משמעת בתלונות על הטרדה מינית בשירות המדינה

clinic3

הקליניקה לזכויות נשים בעבודה הגישה יחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ומרכז סיוע ירושלים, עתירה נגד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, המתמקדת בהליכי המשמעת בנציבות שירות המדינה במקרה של תלונה על הטרדה מינית. במסגרת העתירה דרשנו מאגף המשמעת לנמק מדוע לא תינתן זכות ערר על ההחלטה שלא להעמיד לדין משמעתי במקרה של תלונה על הטרדה מינית. כן נדרש אגף המשמעת בנציבות לקבוע חובת הנמקה במקרה של החלטה שכזו. 
לעתירה

העתירה מתבססת על חובותיה המנהליות של נציבות שירות המדינה כגוף ציבורי, החלות עליה גם בכובעה כמעסיק, לשימוע ולהנמקה. עוד מצוין בעתירה כי היות ודה פאקטו ההליך המשמעתי מושווה לזה הפלילי במקרים של הטרדה מינית, מבחינת הנטל הראייתי וההליך החקירתי המקדים, יש לאפשר גם בענייננו מתן זכות ערר למתלוננת במקרה של סגירת התלונה. כן מפורט בהרחבה בעתירה כי מתן זכות ערר במקרה של הטרדות מיניות במקום העבודה, מהווה חלק מזכותה של העובדת לכבוד ולשוויון מגדרי במקום העבודה.
 
העתירה מהווה חלק מפרויקט משותף רחב יותר של הקליניקה לזכויות נשים בעבודה עם איגוד מרכזי הסיוע ומרכז הסיוע בירושלים, הבוחן את הליכי המניעה והטיפול של הטרדות מיניות בנציבות שירות המדינה. לדו"ח שפורסם בנושא, לחצו כאן.   
 
הפרויקט מתבסס על פניות אשר הגיעו למרכז הסיוע בירושלים במהלך השנים, מהן עולה בבירור תחושת חוסר האונים והפגיעה המערכתית הקשה בנפגעות שהטיפול בתלונתן נסגר ללא הגשת תובענה, מבלי שיידעו אותן על כך, ומבלי שתינתן להן זכות ערר. עוד יש לזכור כי נציבות שירות המדינה היא המעסיק הגדול ביותר במשק. משכך, לאופן בו מטפלת הנציבות במקרי הטרדה מינית, ישנה השפעה חשובה על המאבק הכולל בתופעת ההטרדות המיניות בישראל.


העתירה נכתבה על ידי עורכות הדין ליאת קליין מאיגוד מרכזי הסיוע ותמי קצביאן מהמרכז לחינוך משפטי קליני, בסיוען הרב של הסטודנטיות עדי עמיתי והדס שמחי מן הקליניקה לזכויות נשים בעבודה. העתירה מלווה כיום על ידי עו"ד דנה גינוסר מהקליניקה לזכויות נשים בעבודה, ועו"ד ליאת קליין מאיגוד מרכזי הסיוע.
לעתירה.

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

 

פנייה לשרת המשפטים לקדם את הקמת נציבות זכויות הילד

clinic3

 

קליניקה לזכויות ילדים ונוער במרכז לחינוך משפטי קליני, יחד עם ארגוני זכויות ילדים ונוער נוספים, פנו בתחילת חודש מרץ לשרת המשפטים, איילת שקד, ולמנהלת הכללית של המשרד, עו"ד אמי פלמור, בבקשה לקדם את הקמת נציבות זכויות ילדים בישראל

הפנייה מתייחסת להצעת חוק נציבות זכויות הילד התשע"ה-2014, הצעה פרטית אשר עברה קריאה ראשונה בכנסת ה-19, ועומדת כעת בפני דין רציפות וממתינה לאישור מחודש של הממשלה. במסגרת הפנייה ביקשו הארגונים ממשרד המשפטים לקדם את הדיון בהצעה ולהעלות לסדר היום את הקמתה של נציבות זכויות ילדים בכלל.

עוד מוזכר בפנייה כי הקמת הנציבות נדרשת למימוש זכויות ילדים מכוח האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, וכי הצורך והחשיבות בגוף מעין זה, כבר הובהרו ונבחנו פעמים רבות על ידי וועדות וצוותים בין משרדיים, בהם  ועדת רוטלוי לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה. כן צוין, כי נציבות זכויות ילדים או גופים דומים פועלים במדינות רבות, ובמובן זה ישראל אינה עומדת בשורה אחת עם מדינות מערביות ברחבי העולם.

עו"ד שירן רייכנברג ועו"ד דנה רוטשילד, מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער, מבהירות כי: "ילדים, שלא כמו מבוגרים, אינם בעלי כוח פוליטי ואינם בעלי יכולת השפעה. לכן האחריות עלינו המבוגרים בשמירה על עניינם וזכויותיהם היא מוגברת. מדינת ישראל אמנם חתמה ואשררה את האמנה לזכויות הילד, אולם הדרך עוד ארוכה בהכרה אמיתית בזכויותיהם של ילדים ובביטוי מלא שלהן בחקיקה הישראלית".
 
הפנייה נערכה ביוזמת הקליניקה לזכויות ילדים ונוער באוניברסיטה העברית, על ידי הסטודנטיות גיטל דמס, עידית כהנא ושרה כהן, בהנחייה של עו"ד שירן רייכנברג ועו"ד דנה רוטשילד, ובשיתוף הקרן הישראלית למען יוניסף, עמותת עלם, עמותת ילדים בסיכוי, תוכנית מנטורינג "מראות", הקליניקה הסוציו-משפטית לנוער וצעירים בסיכון במכללה למינהל, וכן הקליניקה לייצוג רגיש מגדר של בני נוער וצעירים במרכז הבינתחומי הרצליה.

 

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

 

פנייה של הקליניקה לשוק הון חברתי לרשות לניירות ערך בנושא מימון המונים

mivzakheader

 

הקליניקה לשוק הון חברתי פנתה בתחילת חודש יוני לרשות לניירות ערך, בבקשה להרחיב את תחולת האסדרה (רגולציה) בנושא של מימון המונים כך שתכלול גם אגודות שיתופיות ועמותות (ולא רק חברות פרטיות). עוד ביקשה הקליניקה לעגן במסגרת חוק ניירות ערך, את החרגת הנפקת מניות חברות של אגודות שיתופיות מהגדרת "הצעה לציבור", על מנת לפטור אותן מכלל החובות הנובעות מהגדרה זו. לפנייה

אגודות שיתופיות (קואופרטיב) הינה צורת התאגדות הזוכה לאחרונה לפופולאריות  עולה בישראל ובעולם, על מנת לקדם מטרות חברתיות. ככלל, הקואופרטיב מוגבל באפשרויותיו לגיוס הון - שכן מחד, הוא מנוע מלזכות באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) הניתן לעמותות ומאפשר להן לגייס תרומות; ומאידך, הקואופרטיב אף מוגבל באפשרויות שלו לגיוס הון מניות. בנוסף לכך, בהתאם לדיני ניירות ערך בישראל - ככלל, הקואופרטיב מנוע מפרסום הזמנה לציבור להצטרף כחברים לקואופרטיב, אלא בכפוף לחובות החלות על "הצעה לציבור", ובכלל זה פרסום תשקיף לציבור וכיוצא באלו. על רקע מצב דברים זה, מתחדד הצורך לסייע לקואופרטיבים לגייס הון מן הציבור, בעיקר כאשר מטרות הקואופרטיב הן חברתיות.

הפנייה מתייחסת לתיקון 58 לחוק ניירות ערך (תשכ"ח-1968), היוצר לראשונה תשתית חקיקתית להסדרת נושא מימון המונים בישראל ולמתן פטור מתשקיף לתאגידים המגייסים באמצעות פלטפורמה זו, הון מניות או חוב. עם זאת, במסגרת טיוטת תקנות המשלימות את התיקון לחוק, הוגבלה ההחרגה מהגדרת "הצעה לציבור", באופן המאפשר את השימוש בפלטפורמת מימון המונים לחברות פרטיות בלבד. המשמעות היא שככלל, אגודות שיתופיות לא תוכלנה לעשות שימוש בפטור המוענק במסגרת האסדרה ולגייס הון מניות או חוב באמצעות שימוש בפלטפורמות למימון המונים.

הפנייה מתייחסת גם לצורך להסדיר בחקיקה ראשית במסגרת חוק ניירות ערך, הקלות לאגודות שיתופיות, ולהגדיר את הנסיבות אשר בהתקיימן, הנפקת מניות על ידי אגודה שיתופית לא תיחשב להצעה לציבור לפי חוק ניירות ערך. המטרה באסדרה המבוקשת הינה להקל על אגודות שיתופיות לגייס הון וחברים לאגודה, ובתוך כך לאפשר לאגודות שיתופיות לעשות שימוש בפלטפורמות של מימון המונים ומכירת מניות לציבור.

הפנייה הינה תוצר עבודת מחקר של הסטודנטים: ליאור הרלינג, אשר בן סעדון, נתנאל לוסקי, אריה זינגר, איל מרקוביץ ונכתבה בסיועם ובהנחייה של עו"ד קרן שביט שטייף מהקליניקה לשוק הון חברתי במרכז לחינוך משפטי קליני שבאוניברסיטה העברית. 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

פעילות הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה למען דיור ציבורי עבור אמהות עצמאיות

clinic6

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה קידמה בצעד נוסף את מאבקן של אימהות עצמאיות (חד הוריות) המקבלות דמי מזונות מן המוסד לביטוח לאומי, לקבל דיור ציבורי מן המדינה.

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה מטפלת מזה מספר שנים בזכותן של אימהות עצמאיות לקבל דיור ציבורי. בעבר, אימהות עצמאיות לא היו זכאיות לקבל דיור ציבורי, וזאת בשל זכאותן לקצבת מזונות ולא לקצבת הבטחת הכנסה, בעוד שקבלת דיור ציבורי התאפשרה רק למי שזכאי/ת לקצבת הבטחת הכנסה.
בעקבות עתירות  שהוגשו על ידי הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה ועמותת ידיד, החל מאוקטובר 20133,  המוסד לביטוח לאומי מאפשר לאימהות עצמאיות לקבל קצבת הבטחת הכנסה במקום קצבת מזונות (בסכומים זהים), וכך להיות זכאיות לקבלת דיור ציבורי.
הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה ממשיכה ללוות אימהות עצמאיות המבקשות להמיר את קצבת המזונות בקצבת הבטחת הכנסה, וכן אימהות עצמאיות המבקשות לקבל דיור ציבורי מבלי להמיר את קצבת המזונות בהבטחת הכנסה.
בתוך כך, הקליניקה טיפלה בעניינה של שרה (שם בדוי), אם עצמאית ל-3 ילדים, המקבלת קצבת מזונות מן המוסד לביטוח לאומי. שרה איננה מעוניינת לקבל קצבת הבטחת הכנסה במקום קצבת המזונות, וזאת בשל רצונה שהמוסד לביטוח לאומי ימשיך לנסות ולגבות את דמי המזונות מבן זוגה לשעבר. בקשתה הראשונה של שרה לקבלת דיור ציבורי, נדחתה ללא הנמקה, ונקבע כי שרה זכאית לסיוע בשכר דירה בלבד, בסך של 1170 ₪ – סכום שאיננו יכול לסייע לשרה המתקיימת אך מדמי המזונות ומכלכלת 3 ילדים. לאחר בדיקה שנערכה מטעם הקליניקה אל מול מנהלת האגף במשרד הבינוי והשיכון ודרישה לקבל הנמקה להחלטה – נמסר לשרה כי היא זכאית לדיור ציבורי וכי עד לקבלת הדירה, היא תקבל סיוע בתשלום שכר דירה בסך של 2500 ₪.
לבקשה (המצונזרת) בעניינה של שרה, ר'

להחלטה (המצונזרת) ר'

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

תביעה בגין אפליה בקבלה לעבודה של אישה עם מוגבלות

mivzakheader

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות הגישה בשבוע שעבר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, בגין אפליה בקבלה לעבודה של אישה עם מוגבלות והפרת חובת הייצוג ההולם. התביעה הוגשה מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. 

 לכתב התביעה

התביעה הוגשה בשמה של ב', אישה עם לקות ראייה, מהנדסת בהכשרתה ובוגרת העתודה הצבאית, אשר הגישה מועמדות לתפקיד נציגת שירות לקוחות בחברה המספקת שירותי מוקד רפואי.
מועמדותה של ב' למשרה נדחתה על-ידי הנתבעת, בתואנה שההתאמה הדרושה לה לצורך עבודתה – התקנת תוכנת הגדלת טקסט בעמדת העבודה – תקשה על הכשרתה של ב' ועל עבודתה היעילה במוקד.
בכתב התביעה נטען כי הנתבעת לא בחנה כלל חלופות טכניות אשר היו עשויות לאפשר לב' לבצע את התפקיד בעזרת תוכנת הגדלת הטקסט, מבלי לפגוע בדרישות התפקיד. כמו כן, לא הציעה לה הנתבעת תפקיד חלופי. לטענת התובעת, בכך הפלתה אותה הנתבעת מחמת מוגבלותה, וזאת משהתנגדה לביצוע ההתאמות הדרושות לשם שילובה של התובעת בתפקיד, וודאי שלא עשתה "מאמצים אקטיביים, כנים וישרים" (בג"ץ 6069/10  מחמלי נ' שירות בתי הסוהר) לבצע את ההתאמות או לאתר עבורה תפקיד מתאים.
בנוסף, לטענת התובעת, באי-קבלתה לעבודה הפרה הנתבעת את חובתה לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות, מתוקף חוק השוויון ומתוקף צו ההרחבה לעידוד ולהגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות.
תביעה זו מצטרפת לשתי תביעות נוספות שמנהלת הקליניקה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב יפו, בעניין אפלייתם בקבלה לעבודה של אנשים עם עיוורון. בכל המקרים מדובר בתובעים משכילים ומיומנים בשימוש בתוכנות הנגשה, אשר עמדו בכל דרישות התפקיד, אולם מועמדויותיהם למשרות נדחו על רקע סירובם של המעסיקים לבצע את ההתאמות הדרושות, חרף היותן זמינות ופשוטות לביצוע. מקרים אלו, כמו גם פניות נוספות שהגיעו לקליניקה, מצביעים על תופעה רחבה של אפלייתם של אנשים עם מוגבלות, ובפרט מוגבלות ראייה, בשוק התעסוקה.
כתב התביעה נוסח על ידי עו"ד דנה גינוסר מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, בסיוען הרב של הסטודנטיות מעין כהן ודנה פאוקר.

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

תביעה מול רמי לוי בגין אפלייה בקבלה לעבודה

clinic6

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות הגישה ב-9.2.16 תביעה נגד "רמי לוי שיווק השיקמה", בשם צעיר המתמודד עם מגבלה נפשית, בגין אפלייתו בקבלה לעבודה בשל המוגבלות.

התובע הגיש מועמדות למשרת נהג במרכז הלוגיסטי של הנתבעת, ונדחה על ידי הנתבעת על הסף, אך ורק בשל היותו מתמודד נפש, וזאת על אף שהיו לו כל הכישורים הנדרשים למשרה, בהתאם לפרסומים של הנתבעת עצמה, ועל אף שרופא קבע כי אין כל מניעה לביצוע העבודה.
בהתאם לכך, נטען בתביעה כי הנתבעת הפרה את סעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, האוסר על אפליית אדם עם מוגבלות בתחום התעסוקה, לרבות בשלב הקבלה לעבודה, ובלבד שאותו אדם כשיר לתפקיד. עוד נטען בתביעה, כי הנתבעת הפרה את חובתה לדאוג לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיה, בכך שלא שקלה את מוגבלותו של התובע כשיקול לטובת קבלתו לעבודה. לעניין זה יודגש, כי החובה לייצוג הולם נובעת הן מסעיף 9 לחוק השוויון, והן מההסכם הקיבוצי שנחתם בחודש יוני 2014 בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין הסתדרות העובדים, וצו ההרחבה שהחיל הסכם זה על כלל המשק.
בתביעה מתואר כיצד אפלייתו של התובע ע"י הנתבעת גרמה לו לנזקים כבדים, ובכלל זאת נזקים כלכליים - שכן התובע נותר מחוסר עבודה עד היום, ונזקים נפשיים - שכן מסכת הייסורים שעבר החמירה את מצבו הנפשי של התובע. בגין נזקים אלה נדרשת הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 70,000 ₪.
התביעה נכתבה על ידי עו"ד דנה ברכפלד בסיוען הרב של הסטודנטיות ליאת טפירו ונועה חביב מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות.


לכתב התביעה

לידיעה בנושא

 

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

 

תביעה נגד חברת "דיטרון תעשיות בע"מ", בגין הפלייה בניגוד לקבוע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

clinicmivzak5

 

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות הגישה ביום 22.5.16 תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ע"ס 66,1500 ש"ח, נגד חברת "דיטרון תעשיות בע"מ", בגין הפלייה בניגוד לקבוע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

התביעה הוגשה בשם צעיר שהינו מתמודד נפש שהועסק במפעל החברה כהנדסאי מכונות, ופוטר  מעבודתו בסמוך לאחר שובו מחופשת מחלה בה שהה לצורך אשפוז, עקב מצבו הנפשי. בתוך כך, בשיחת הפיטורין שנערכה לתובע באופן מיידי וללא שימוע, נאמר לו על ידי מנהל פס הייצור:  "אתה לא מתאים למפעלים שעובדים 24/7... כדאי לך למצוא מסגרת מתאימה.. ייתכן ויש עמותות שיכולות לעזור לך" וכן: "הבן שלי סובל מאותה מחלה כמו שלך, ואיני רואה שעם בעיה כזו אפשר לתפקד כרגיל במסגרת עבודה... עדיף לך לשבת בבית".
 
בתביעה נטען כי בפיטורי התובע הפרה הנתבעת את איסור האפליה בתעסוקה הקבוע בסעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תשנ"ח-1998), שכן התובע פוטר ללא כל סיבה עניינית, אלא רק בשל היותו מתמודד נפש, ומבלי שהנתבעת קיימה את חובתה לנסות ולאתר עבור התובע התאמות שיאפשרו את המשך עבודתו בחברה. עוד נטען כי הנתבעת הפרה את חובתה לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיה, בהתאם לאמור בסעיף 9 לחוק השוויון, בכך שלא שקלה את היותו של התובע אדם עם מוגבלות, כשיקול נגד פיטוריו. 
בתביעה מפורט, כי פיטוריו המפלים והמשפילים של התובע גרמו לו לנזקים קשים, ובכלל זאת להידרדרות במצבו הנפשי ולכך שלא היה מסוגל לחזור ולהשתלב בשוק העבודה במשך כשנה לאחר פיטוריו.  בנוסף לאמור, נטען כי הנתבעת הפרה את החובה לקיים לתובע שימוע טרם פיטוריו, וכן את החובה למתן הודעה מוקדמת לפיטורין. 
 
 
התביעה נוסחה בעזרת הסטודנטים עודאי עתאמנה, דן אורבך והראל כהן, ובהנחיית עו"ד דנה ברכפלד מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות במרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים  באוניברסיטה העברית. 

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

תביעה על הפליה באי קבלה לעבודה מחמת מוגבלות

 

Clinic

 

ביום 2.1.17, הגישה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, תביעה בגין הפליה באי קבלה לעבודה מחמת מוגבלותה של התובעת. התובעת, בחורה צעירה ואינטליגנטית עם לקות שמיעה, הלכה לראיון עבודה בסניף של חברה גדולה בארץ. ראיון העבודה התנהל באווירה נעימה וברוח טובה, עד אשר סיפרה התובעת למראיין על אודות לקות השמיעה שלה. מרגע שהבין המראיין כי לתובעת לקות שמיעה, וכי היא לא תוכל לשמוע את מערכת הכריזה בסניף, יחסו אליה השתנה באחת, הוא קיצר בדברים ומיהר לסיים את הראיון. כעבור כמה ימים נודע לתובעת כי לא התקבלה לעבודה, היות שלא תוכל לשמוע את מערכת הכריזה בסניף. יצוין כי מדובר בסניף קטן של 15-20 עובדים, ולא הייתה כל מניעה כי יתקשרו עם התובעת באמצעות מסרונים או יפנו אליה באופן אישי. בכתב התביעה נטען כי התנהלות הנתבעת מושתתת על הנחות מוטעות וסטריאוטיפים שליליים כלפי אנשים עם לקות שמיעה, והינה בגדר הפליה אסורה העומדת בניגוד לחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

עו"ד הדס הולצשטיין תמיר, מנחת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, מוסיפה כי מהניסיון המצטבר של הקליניקה עולה כי אין מדובר באירוע חד פעמי בעולם התעסוקה, אנו רואים מעסיקים רבים שלא נכונים לבצע התאמות פשוטות יחסית, על מנת להעסיק אנשים עם מוגבלות. התנהלות הנתבעת, ומעסיקים אחרים כמותה, ממחישה את החשיבות של המשפט בהטמעת נורמות של שוויון ובשמירה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.  

 

קישור לכתב התביעה https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/clinicallec/files/tbyh_mvshkhrt.pdf

 

תביעת לשון הרע נגד רדיו ללא הפסקה

clinic2

הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון הגישה תביעת לשון הרע נגד רדיו ללא הפסקה, לאחר שהתוכנית 'שי ודרור'' השתמשה בתמונת סטודנטית ערביה כאילוסטרציה לתמיכה במחבל

בראשית חודש אוקטובר האחרון גילתה הסטודנטית לתדהמתה כי תמונתה "מככבת" בידיעה על תמיכה במחבל.  הכיתוב לצד תמונתה קרא באופן שאינו משתמע לשתי פנים כך: "עובדת פלאפון פוטרה לאחר שקראה למחבל בפייסבוק 'אהובי': 'הוא לא נולד מחבל...'". הכיתוב התייחס לידיעה שפורסמה בהרחבה בכלי התקשורת המקוונים, לפיה עובדת פלאפון פוטרה בשל תמיכה במחבל. אלא שלסטודנטית, אזרחית שומרת חוק שמעולם לא הביעה תמיכה במחבלים, לא היה כל קשר לידיעה הזו. מישהו החליט כי עובדת היותה של הסטודנטית ערביה, ובפרט כזו העוטה עליה חיג'אב כבת לעדה המוסלמית, הופכת אותה ל"תמונת אילוסטרציה" הולמת לתיאור שהופיע בידיעה.
בעקבות הפרסום, שהוסר בינתיים, פנתה הסטודנטית בבקשה לסיוע משפטי אל הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון, הפועלת למען קבוצות ויחידים המופלים על רקע השתייכותם האתנית והתרבותית. עו"ד ענבר פלד, מנחת הקליניקה, פנתה בשם הסטודנטית לתחנת רדיו ללא הפסקה ולעורכיה והבהירה כי התנהלות התחנה מהווה פרסום לשון הרע המחויב בפיצויים ללא הוכחת נזק. מרדיו ללא הפסקה נמסר בתגובה, כי "אכן נעשתה טעות בתום לב... והתחנה מתנצלת עמוקות עליה". עם זאת, תחנת הרדיו לא נעתרה לבקשת הסטודנטית לפיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לה ואף טענה כי לא נגרם לה כל נזק. משכך, ביום 24.2.16 הגישה הקליניקה כנגד רדיו ללא הפסקה תביעה בגין פרסום לשון הרע.
במסגרת התביעה, שנכתבה בסיוע הסטודנטים אוריה בארי ותמר באום, טוענת הקליניקה כי התנהלותה של תחנת הרדיו מהווה פרסום לשון הרע על רקע מוצא, באשר הנתבעים קשרו באופן מכליל ובוטה בין סממן תרבותי של מוצא ודת מסוימים לבין תמיכה במבצעי טרור. במעשיהם, טוענת הקליניקה, הכפישו הנתבעים את שמה של התובעת ואפשר שאף העמידו את חייה בסכנה. 

 

תקדים: על מעסיק/ה לבצע התאמות באופן אקטיבי עבור מועמד/ת עם מוגבלות

mivzakheader

פסיקה תקדימית בתיק שנוהל על ידי הקליניקה לייצוג אנשים עם מוגבלויות - על מעסיקים/ות לעשות מאמץ אקטיבי על מנת לבצע התאמות עבור אדם עם מוגבלות שמבקש להתקבל למקום העבודה

פסק הדין ניתן בתביעה שהגישה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות במרכז לחינוך משפטי קליני  בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ארגון בזכות  - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות ועמותת אלמנארה, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו.
 
התובע, אדם עם עיוורון, הגיש מועמדות לתפקיד סוקר טלפוני אצל החברות "שילוב ישראל אוליניק בע"מ" ו"מדגם ייעוץ ומחקר בע"מ" (כל אחת בנפרד), חברות המבצעות בין היתר סקרי דעת קהל בתחומים שונים. במהלך ניסיונותיו של התובע להתקבל לעבודה אצל החברות הנתבעות, הסביר להן התובע כי בשל עיוורונו הוא זקוק להתקנת תוכנה המנגישה את הכתוב על צג המחשב. חרף זאת, סירבו החברות לבצע את ההתאמה עבור התובע, ואף סירבו לבחון את אפשרות התקנת התוכנה על גבי מחשביה בשל "חשש שהתוכנה אינה מאובטחת". החברות כלל לא בחנו את אפשרות התקנת התוכנה על מחשביהן באופן רציני ומעמיק, גם לאחר שהתובע הבהיר כי באפשרותו לספק להן את התוכנה וכי מדובר בתוכנה שנעשה בה שימוש נרחב, בין היתר במשרדי ממשלה ובחברות מובילות במשק.

בעקבות התנהלות זו, הגיש התובע תביעה נגד חברות הסקרים, יחד עם ארגון בזכות ועמותת אלמנארה, באמצעות הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות. בפסק הדין שניתן ביום ה-21.3.16, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מקבל את התביעה, לאחר שהוא עורך ניתוח מפורט של חובת ההתאמות הקבועה בחוק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות התשנ"ח-1998, וקובע כמה הלכות באופן תקדימי.

בתוך כך, בית הדין מיישם לראשונה את הלכת מחמלי, ופוסק כי על המעסיק/ה לעשות מאמצים ישרים ואקטיביים לערוך התאמות טרם קביעת כשירותו של המועמד/ת לתפקיד, וכן כי על המעסיק/ה הנטל להוכיח כי אכן עשה מאמצים שכאלו. בית הדין אף מרחיב את חובת בדיקת התאמתו של המועמד/ת לתפקיד ומדגיש כי "חובה זו כוללת גם דרישה לשקול התאמות נוספות אשר תאפשרנה את העסקת התובע, קרי, מעבר להתאמות שהציע בעצמו".

בהמשך לכך, בית הדין קובע כי לאחר שהוכח כי הנתבעות כלל לא טרחו לבדוק את האפשרות להתאמות, אין רלוונטיות לשאלה האם ביצוע ההתאמות היה מטיל עליהן נטל כבד מדי, ומכל מקום - אין זאת אחריותו של המועמד/ת או העובד/ת להוכיח שהנטל אינו כבד מדי, אלא של המעסיק בלבד. 
לצד קביעות אלו, בית הדין האזורי לעבודה מעודד ארגונים חברתיים להגיש תביעות במטרה לחולל שינוי חברתי, ומבהיר כי: "לארגונים חברתיים תפקיד חשוב בהתמודדות עם תופעות של הפליה... השאיפה לאתר "תיק דגל" שיביא לשינוי חברתי אין בה פסול, כל עוד לא מקופח האינטרס של התובע הקונקרטי."
 
לבסוף, כאמור, בית הדין מקבל את התביעה, ופוסק לנתבעות ביחד סכום כולל של 45,000 ₪ לטובת התובע, כולל הוצאות ושכ"ט.

התביעה הוגשה על ידי עורכות הדין אור סיון, דנה ברכפלד ודנה גינוסר מהקליניקה לזכויות אנשים  עם מוגבלות, בשם התובע ובשמם של "בזכות" ו"אלמנארה", ובסיוע של סטודנטיות/ים מהקליניקה שליווי את התיק

לאורך השנים: נאורה ג'ייקובס, שי לכטשנטיין, אור ארבל, עומרי פז, אמיתי לב ואהוד לנדאו.
 
לקריאת פסק הדין.  

 

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

 

תקנון מונגש למניעת הטרדה מינית

clinic3

המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית עובר למתכונת חדשה של עדכונים בנוגע לנעשה בקליניקות בצורה של מבזקונים. אנחנו מאחלות ומאחלים לכם/ן קריאה מהנה וחג שמח!

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות הוציאה השבוע תקנון למניעת הטרדה מינית המונגש לשונית לאנשים עם מוגבלות שכלית, ייחודי וראשון מסוגו. 
 
התקנון המונגש גובש בשיתוף עם ארגון אלווין ישראל ועם ד"ר סיגל עוזיאל-קרל, מומחית לפישוט לשוני. חשיבותו נובעת הן מהיותם של אנשים עם מוגבלות שכלית חשופים באופן מיוחד לניצול והטרדה מינית, והן מתיקון לחוק למניעת הטרדה מינית שהובל אף הוא על ידי הקליניקה, המטיל את חובות המעסיק הקבועות בחוק ובתקנות למניעת הטרדה מינית, ביניהם תליית תקנון, על מפעלים מוגנים ועל משתקמים.  להצעת החוק >>

עקרונות הפישוט הלשוני כוללים, בין היתר, התאמה של עיקרי המידע תוך שימוש במשפטים קצרים ופשוטים תחבירית ובאוצר מילים יומיומי ושכיח. הסמלול נדרש על מנת לתמוך בכתוב ולהבהירו עבור המתקשים בקריאה. תהליך העבודה להנגשת התקנון נערך באופן מעמיק בשיתוף פעולה של סטודנטיות/ים מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, מקבלי שירות, גורמי טיפול מעמותת אלווין וכן חוקרות/ים ומומחיות/ים בתחום הפישוט הלשוני. הסמלים המופיעים בתקנון עוצבו במיוחד על-ידי המכון להנגשה קוגניטיבית, כך שיבטאו את המסרים העיקריים ויהלמו את רוח המסמך בכללותו.
 
בימים אלו הקליניקה פועלת לצירוף הנוסח המונגש לנוסח התקנות למניעת הטרדה מינית, לצד התקנון ה"רגיל" לדוגמה, זאת בכדי שהתקנון המונגש יוכל לשמש בכל מקום עבודה ובמפעלים מוגנים.  

לתקנון >>

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם

 

 

עובדות סוציאליות מופרטות

clinic6

הקליניקה לזכויות נשים בעבודה פנתה למשרד הבריאות בבקשה כי המשרד יפעל לאכיפת הוראות החשב הכללי ממאי 2011, בדבר שכר מינימום ענפי של עובדות סוציאליות מופרטות המועסקות על-ידי עמותות המתקשרות עם משרד הבריאות. הפנייה נעשתה בעקבות מידע על היעדר אכיפה של שכר המינימום הענפי. למכתב.

ההערכות כיום מדברות על כ-6,000 עובדות סוציאליות המועסקות במסגרת של שירותים מופרטים, מתוך כ-15,000 עובדות סוציאליות סך-הכל. כמו כן, מרבית מהמסיימות בשנה הקרובה לימודי עבודה סוציאלית, צפויות להשתלב במסגרת של שירותים מופרטים. בחודש מאי 2011, בעקבות מאבק שניהלו ארגוני העובדות הסוציאליות ובעקבות שורה של דיונים שהתקיימו בנושא מול משרד האוצר, פרסם החשב הכללי את ההוראות בדבר שכר של עובד/ת סוציאלי/ת. על פי ההוראות, שכרן של העובדות הסוציאליות המופרטות היה אמור להתעדכן במספר פעימות, כך שנכון לסוף שנת 2014, השכר היה צריך לעמוד על סך של 7,052.32 ש"ח. עוד צוין בהוראות, כי אי עמידה בתנאים תיחשב כהפרה חמורה של ההסכם. 

ממידע שהגיע לידי הקליניקה לזכויות נשים בעבודה מגורמים שונים, עולה כי הוראות החשב הכללי אינן מיושמות בהתקשרויות של עמותות מול משרד הבריאות, וכי ישנן עמותות המשלמות לעובדות הסוציאליות שכר נמוך מהשכר הקבוע בהוראות החשב הכללי. כך, היות ואין כיום מנגנון אכיפה מסודר במשרד הבריאות, על אף כי נראה שמשרד הבריאות מעביר את שכרן המעודכן של העובדות הסוציאליות המופרטות לידי העמותות - שכרן החודשי נמוך יותר מדרגות השכר שנקבעו להן  בהוראות החשב הכללי.
הפנייה למשרד הבריאות הינה תוצר של שולחן עגול מיוחד שנערך בנושא במהלך חודש ינואר 2015, אשר לקראתו פרסמה הקליניקה נייר עמדה קצר המסכם את הבעיות העיקריות הקיימות בתחום לצד פתרונות אפשריים. לנייר העמדה

הפעילות נערכה על ידי הסטודנטיות מיטל ספיבק וגילי גוטוירט בהנחיית עו"ד תמי קצביאן ופרופ' גיא דוידוב מהקליניקה לזכויות נשים בעבודה.

 

FindUs_small_fb_circle_flat

לאתר הקליניקות

להסרה מרשימת התפוצה | דווח כספאם