כולנו כנראה שמענו את הביטוי "רב תרבותיות" יותר מפעם בעבר – בישראל הביטוי הזה אולי מאוד מדובר, אבל לא מאוד מתורגל בפרקטיקה. איך מייצרים מדיניות של רב-תרבותיות? כיצד המשפט יכול לסייע? האם יש קשר הכרחי בין המאבק באפליה ובגזענות לבין קידום מדיניות כזו? הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון מנסה לענות על השאלות המורכבות האלה.

סטודנטים/ות בקליניקה לומדים על סוגיות תיאורטיות של רב-תרבותיות בארץ ובעולם ובמקביל עוסקים בפרויקטים מעשיים שמתרגמים את החקירה התיאורטית הזו למציאות. במסגרת פעילותה, מלווה הקליניקה שורה ארוכה של קהילות ויחידים שמופלים בישראל על בסיס זהותם האתנית, המגדרית והדתית.

כחלק מעבודת הייצוג שמתבצעת בבתי המשפט, בכנסת ובקהילות עצמן, סטודנטים עוסקים במפגש מודע ומכוון עם מי שעשויים להיחשב כ"אחרים" מהם. עם המיוצגים כיום על ידי הקליניקה נמנים ערבים-פלסטינים, יוצאי הקהילה האתיופית, א.נשים טרנסג'נדרים, חברי קהילת העבריים, ועוד.

הקליניקה פועלת תחת ההנחה שקידום מגוון אנושי כרוך גם במגוון אינטלקטואלי, ערך שהקליניקה מטפחת כיוזמה אינטרדיסציפלינרית, ששותפים לה סטודנטים שהם משפטנים ולא משפטנים, ואשר מציעה סל כלים רחב החורג מעבר לייצוג המשפטי, וכולל גם פרויקטים לשינוי מדיניות, ויוזמות לקידום דיאלוג בין-תרבותי. בתוך העשייה הבין-תרבותית,  סטודנטים/ות לומדים להכיר מקרוב פרספקטיבות מתחרות על המציאות, לגשר על פערים וסטריאוטיפים ולחפש אחר המשותף והמקרב.

הישגית בולטים

המוסד לביטוח לאומי קיבל את בקשת הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון והנגיש את מסרוני הזימון לוועדות הרפואיות בשפה הערבית. בפנייה למוסד הדגישה הקליניקה כי אזרחי ותושבי ישראל הדוברים את השפה הערבית בלבד, לא מתייצבים במועדים שנקבעים בוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי , שכן תוכן ההודעה במסרון הזימון כתוב בעברית בלבד. כתוצאה מכך, פעמים רבות הם לא מגיעים לוועדה ותביעתם נדחית. יתירה מכך, על מנת לחדש את הטיפול בתביעה שהגישו, הם נדרשים, לשלם קנס בסך 265 ₪. כאמור פנייתנו התקבלה.

בעקבות פניית הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון עיריית ירושלים בטלה פרסום של משרה מפלה. הקליניקה פנתה לעיריית ירושלים בעקבות פרסום מודעת דרושים, בה צוין כי תנאי הסף להגשת מועמדות למשרה המוצעת הוא החזקה באזרחות ישראלית וזאת למרות שהמשרה מיועדת למחלקת הארנונה במזרח העיר. בפנייתה לעירייה ציינה הקליניקה ש"התוצאה בפועל הינה כי תושבי העיר המתגוררים במזרח ירושלים ואינם מחזיקים באזרחות ישראלית, לא יכולים להתקבל למשרה זו. בכך, נפגעת זכותם לשוויון ונמנע מהם לממש את חופש העיסוק שלהם". "הדרישה להחזקה באזרחות ישראלית עבור הגשת מועמדות למשרה הנ"ל פוגעת בגרעין הקשה של זכויות היסוד של תושבי העיר שאינם אזרחים". בעקבות הפנייה בוטל הפרסום של התפקיד.

משטרת ישראל הודיעה כי השימוש בחניקה ייעשה אך ורק במקרים חיוניים וזאת בהמשך לפנייתה של הקואליציה נגד אלימות במשטרה בה חברה הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון. בפנייה ציינה הקואליציה כי בעוד שבמדינות רבות בעולם הוחלט על הפסקה כמעט מוחלטת של השימוש באלמנט חניקה בזמן מעצר, במדינת ישראל ממשיכים שוטרים להשתמש באמצעי זה באופן שגרתי בעת ביצוע מעצרים, אפילו כלפי חשודים בעבירות מינוריות וכן במקרים בהם קיימות חלופות פוגעניות פחותות לביצוע המעצר. מדובר בפרקטיקה מסוכנת שתוצאתה עלולה להיות קטלנית ועל כן, יש להורות על הפסקת השימוש בה. בתשובת המדינה נמסר כי השימוש בחניקה ייעשה אך ורק במקרים חיוניים להשתלטות ובאופן מידתי לחומרת העבירה וכי תנחה להימנע מטכניקת הנחת ברך על צוואר. הקליניקה יחד עם הקואליציה תמשיך לעקוב ולטפל במקרים מעין אלו .

שינוי מדיניות 

הקליניקה פנתה לעיריית לוד בבקשה להנגשת המוקד העירוני (106) בשפה הערבית. הקליניקה ביצעה בדיקה באמצעות ״טסטרים״ (בוחנים מטעם הקליניקה) וכן הגישה בקשת חופש מידע שמתוכה עלה כי במוקד עובדת ערביה אחת במשרה קבועה, בשעות אחר הצהריים בלבד, זאת לצד סטודנט אשר עושה שלוש משמרות בשבוע. כמו כן מצאה הקליניקה שהטופס המקוון אינו מונגש כלל בשפה הערבית. בתשובתה מסרה העירייה כי היא שוקדת על תהליך שדרוג המוקד העירוני, תוך התייחסות להנגשת השירותים העומדים לרווחת התושבים. בנוסף ציינה כי נכון להיום, לאחר פניית הקליניקה,  עובדים במוקד 4 עובדים ערבים מתוך 16 המאיישים את העמדות במשמרות לאורך כל שעות היממה (3 סטודנטים ועובדת קבועה).

בעקבות פניית הקליניקה הנגשו עמדות שירות עצמי של המוסד לביטוח לאומי במזרח העיר. הקליניקה פנתה למנכ"ל הביטוח הלאומי במזרח ירושלים בבקשה להנגיש את עמדת השירות העצמי באופן שוויוני ומכבד, השומר על הפרטיות, בדומה לעמדות הקיימות במערב העיר. המוסד נענה במהרה לבקשת הקליניקה והנגיש את העמדות.

עיריית לוד נענתה לבקשתה הדחופה של הקליניקה לתרגום ולהנגשת הרישום לגני הילדים בשפה הערבית. במכתב לעירייה כתבה הקליניקה  כי מלבד מעמדה המיוחד והרשמי של השפה הערבית והפגיעה בכבודם של התושבים הערבים קיימת חשיבות רבה להנגשת שירותים דיגטליים בעידן של היום: "הנגשת שירותים דיגיטליים מבטיחה חלוקה שוויונית יותר של משאבים בכך שהיא מצמצמת מרחקים ותלות במוקדי שירות ומאפשרת הנגשה של השירותים לאוכלוסיות מתקשות כגון בעלי מוגבלויות ומבוגרים. אולם, כאשר הנגישות היא מוגבלת בקרב אוכלוסייה מסוימת בעניינו האוכלוסייה הערבית הדבר מייצר ניכור, העדר הבנה והעדר כלים לשימוש בשירותים הדיגטליים אשר אינם נגישים בשפתו של האזרח". עיריית לוד נענתה כאמור לבקשת הקליניקה, הנגישה את השירות בשפה הערבית.