הקליניקה לנשים וכלכלה

 

הקליניקה לנשים וכלכלה בוחנת שאלות הקשורות לנשים בעסקים, בעבודה, בכלכלה הביתית ובקביעת המדיניות התקציבית. כך, היא משמשת כפלטפורמה לעבודה מעשית ולחשיבה ביקורתית על סוגיות מרכזיות במדיניות הכלכלית-חברתית מנקודת מבט מגדרית.

הקליניקה עוסקת בחלוקה המגדרית של העבודה בשכר ולא בשכר, בחסמים תעסוקתיים מגוונים, במיצובן ואפלייתן של נשים בשוק העבודה, בהסללתן למקצועות "נשיים" שמתוגמלים בחסר, בעיצוב מדיניות כלכלית רגישה מגדרית ובאופן שבו תוכניות כלכליות לאומיות משפיעות על חייהן של נשים

תשומת לב מיוחדת מוקדשת לנשים מאוכלוסיות מוחלשות על רקע חברתי וכלכלי, הסובלות מתנאי העסקה פוגעניים, ובעיקר לנשים בירושלים ובסביבתה.

בהקשרים נוספים תעסוק הקליניקה בבחינה של הסדרים כלכליים המשפיעים על שילוב של נשים בעשייה כלכלית, בחינת תקציבים של רשויות מקומיות בהיבט מגדרי , רכש ממשלתי ועירוני מעסקים בעלות נשים , סוגיות של אלימות כלכלית נגד נשים . 

הפעילות משלבת סיוע משפטי פרטני, קבלת קהל במוקדים ברחבי ירושלים וכן פעילות משפטית לקידום שינוי מדיניות, בשלל כלים – קידום חקיקה, פרסום חוות דעת ודו"חות מיוחדים, שיתופי פעולה בין-ארגוניים, עתירות ועוד.  

קישור לפייסבוק

״ראשית אבקש להודות לח"כ מיכל רוזין על שהרימה את הכפפה וסייעה לי באמצעות הקליניקה המשפטית לממש את זכויותיי. הדבר אינו ברור מאליו ועל כך אני מודה לך. לקליניקה המשפטית ולעו"ד דנה גינוסר שבראשה, אבקש להודות על סיועכם, סבלנותכם ועל טיפולכם המסור [פונים כותבים על הקליניקה]

 

תמונה- הקליניקה לנשים וכלכלה

דבר הצוות

 

המושג "כלכלה" מעורר בנו מחשבות על בנקים, בורסה, מסים, תקציב המדינה... למען האמת, הכלכלה היא חלק מחיי היומיום של כולנו - העבודה שלנו, תלוש השכר, הקניות במכולת, ההוצאות, החסכונות, החובות., ו .. מה לכל אלה ולמגדר? 

הכלכלה והמגדר נפגשים במקומות שבהם מתקבלות החלטות לגבי תקציבי הממשלה והרשויות המקומיות המשקפים סדרי עדיפויות המשפיעים על חיינו; באופן שבו מערכת הבנקאות מתייחסת לחובות של נשים שהן תוצאות של אלימות כלכלית שהופעלה נגדן על ידי בני זוג; במקום שבו נשים צעירות מתמודדות עם הליכי הוצאה לפועל שנפתחו נגדן בשל חובות שאינם שלהן; בקשיים הייחודיים העומדים בפני עסקים בבעלות נשים המתמודדים במכרזי רכש ממשלתי ומקומי.  

הכלכלה והמגדר נפגשים גם בשוק עבודה שבו שיעור ההשתתפות של נשים עדיין נמוך משמעותית מזה של גברים, שבו נשים מוסללות ל"גטאות ורודים" של מקצועות נשיים, חיוניים אך בלתי מתגמלים. שוק עבודה שבו ניצבים בפני נשים חסמים משמעותיים - פערי שכר, הפליה על רקע מין, הורות, הריון, הטרדה מינית, חוסר התאמה לצרכים של הורים. שוק עבודה שבו נשים רבות מביטות למעלה ורואות את תקרת הזכוכית, בדירקטוריונים ובמשרות בכירות, אך רבות עוד יותר מבוססות ברצפת הבוץ ונאבקות על קיום בכבוד - שכר מינימום והבטחת הכנסה. שוק עבודה שבו רוב עובדות הקבלן הן נשים, שבו נשים השייכות לאוכלוסיות מודרות ומופלות סובלות מהעסקה פוגענית ומהפרה שיטתית של חוקי המגן, אפילו של חוק שכר מינימום. כל אלה משפיעים על כולנו - נשים וגברים. 

הקליניקה עוסקת בהיבטים השונים של הפערים המגדריים בשוק העבודה ובעולם הכלכלי ושואפת לשנות את הדפוסים המאפשרים את המשך קיומם של פערים אלה, בעזרת כלים משפטיים ואחרים - ייצוג פרטני, עתירות עקרוניות, עבודה קהילתית עם קבוצות נשים, הנגשת זכויות, כתיבת הצעות חוק, חוות דעת וניירות עמדה, שינוי מדיניות בכנסת ובמשרדי הממשלה ושיתופי פעולה בין-ארגוניים.

 

מפעילות הקליניקה

עדכונים מפעילות הקליניקה בשנת תשע"ח

כללי:

בשנת הלימודים תשע״ח טיפלה הקליניקה לנשים וכלכלה ב-150 פניות משפטיות, חלקן הגדול במסגרת תוכנית הפונה לקהל היעד של אימהות חד הוריות. בכלל זה נכתבו 30 פניות ובקשות משפטיות. בנוסף ניהלה הקליניקה שני תיקים בערכאות משפטיות. כחלק מהתוכנית ובמסגרת reaching out לקהילה קיימה הקליניקה מספר הרצאות לנשים חד הוריות אודות זכויותיהן.

בנוסף, הקליניקה קידמה מספר רב של נושאים לשינוי מדיניות ובכלל זה עסקה בכתיבה וקידום של חמש הצעות חוק לרבות הצעת חוק להעדפה מתקנת של עסקים בבעלות נשים במכרזי רכש מקומיים.

 

דוגמאות בולטות של תיקים:

  1. משרד הרווחה אישר סיוע במסגרת סל הסיוע להורים יחידים לשלוש נשים להם סייעה הקליניקה. הקליניקה סייעה לארבע פונות, כולן אימהות חד-הוריות, במיצוי זכויותיהן במסגרת סל הסיוע להורים יחידים של משרד הרווחה. לשתיים מהפונות, אשר עמדו בתנאי הזכאות, אושר הסיוע. במקרה השלישי אישרה הממונה להעניק סיוע על אף שהפונה אינה עומדת בתנאי הזכאות, זאת לאחר שהקליניקה פנתה למשרד הרווחה בדרישה להעניק את הסיוע בהתבסס על טענת הזכות לקיום מינימלי לכבוד וטענות בדבר סבירות הנוהל. במקרה זה קבעה הממונה כי יש להכיר בשעות נוספות שעובדת הפונה כבשעות משרה, לעניין תנאי הגדלת המשרה. אנו מאמינים כי פנייה זו תהווה תקדים לפניות אחרות המבוססות על נסיבות דומות.

     

  2. קיצור תקופת התליית רישיון לארבעה חודשים לאחות סיעודית שיוצגה על ידי הקליניקה. הקליניקה ייצגה את הפונה, אחות סיעודית שהואשמה בגניבה ממטפלת, בוועדת הדין המשמעתי של משרד הבריאות, בטענה כי מדובר בעבירת עוני מובהקת והפונה הביעה חרטה מלאה. הוועדה קבעה כי יש להתלות את רישיונה לחצי שנה (במקום שנה כמקובל במקרים דומים). בעקבות ערעור שהגישה הקליניקה קוצר העונש לארבעה חודשים בין היתר בשל עובדת הריונה של הפונה.

     

שינוי מדיניות – הליכים מרכזיים:

  1. הקליניקה השתתפה בניסוח הצעת חוק,שהגישה ח"כ מיכל רוזין, לתיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד. הצעת החוק מבקשת לתת בידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה סמכות לאכיפה יזומה ואקטיבית של חוק שכר שווה, הכוללת סמכויות חקירה, בדיקה והטלת עיצומים כספיים. ההצעה מבוססת על מודל חדש, וככל הנראה ראשון מסוגו בעולם, שאומץ באיסלנד. הקליניקה התבקשה להעיר את הערותיה על נוסח ההצעה ולסייע בניסוח דברי ההסבר.

     

  2. עודכנו תנאי הזכאות של משרד העבודה לסיוע לאמהות חד-הוריות בעקבות פעילות הקליניקה.
    בעקבות עבודה ממושכת של הקליניקה לנשים וכלכלה, במסגרת שותפות בקואליציה "יחידניות סגולה" של ארגונים לקידום שירותים תומכי תעסוקה לאימהות חד הוריות, עודכנו תנאי הזכאות בתוכנית "סל גמיש" של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. במסגרת התוכנית, שמטרתה לעודד אימהות חד הוריות לעבודה או לימודים, ניתנים החזרים כספיים משמעותיים עבור קייטנות, שיעורי עזר, שמרטפות, חונכות, צהרונים וחוגים. תנאי הזכאות בעבר היו כה נוקשים ובלתי סבירים, עד שרק שיעור זעום מבין הזכאיות הצליחו לממש את זכאותן. הקליניקה פעלה לשינוי הנוהל במגוון דרכים – בניסוח ניירות העמדה של הקואליציה וקידומם בכנסת; בהידברות עם ח"כ מירב בן ארי אשר הובילה את השינוי בשיתוף משרד הרווחה; ובייצוג פרטני של פונות בדרישה להכרה בזכאותן חרף אי עמידה בכל דרישות הנוהל, זאת בהתבסס על הזכות לקיום בכבוד וטענות משפטיות נוספות (חלקן התבססו על ניסיון הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה).

    דף המידע בנושא סל גמיש, שכתבה וערכה הקליניקה לזכויות נשים וכלכלה, פורסם ב"כל זכות" לינק לדף:  דף מידע סל גמיש

     

  3. הקליניקה החלה לקדם יחד עם ח"כ מירב בן ארי הצעת חוק להגנה על כספי סיוע המיועדים לאימהות חד הוריות מפני עיקול. הרעיון להצעת החוק צמח מניסיונן של פונות בקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה. על פי הצעת החוק שנכתבה בקליניקה, יתוקנו חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי וסעיף ההגנה מפני עיקול בחוק הוצאה לפועל.

     

  4. הקליניקה ממשיכה לקדם הקמת מסגרות לפעוטות במזרח ירושלים,יחד עם ארגון העובדים מען. בעקבות פניית הקליניקה לשר הרווחה ולראש עיריית ירושלים, אשר נדונה גם בוועדת הכנסת למעמד האישה ולשוויון מגדרי, החל שיתוף פעולה עם המחלקה לגיל הרך ועם רשות התעסוקה בעיריית ירושלים. בפגישה עם מנהלת המחלקה לגיל הרך וצוותה, סוכם על תהליך למיפוי צרכים וחסמים מפני שימוש בשירותים תומכי תעסוקה, שבמסגרתו תתקיים פגישה עם קבוצת חברות מען ויגובשו דרישות לשינוי תנאי הזכאות הקבועים בנהלי משרד הרווחה, כך שיתאימו לצרכים הייחודיים של ההורים במזרח העיר.

     

כנסים ואירועים עיקריים:

  1. הקליניקה בשיתוף הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה ערכה מפגש "כשפרקטיקה פוגשת אקדמיה" בנושא אימהות חד הוריות. הדיון התמקד באתגרים הייחודיים לאימהות חד הוריות בשוק העבודה ובהשתלבות בו ובאיכות המענה שמספקת המדינה, וכן בעוני בקרב אוכלוסייה זו. בדיון השתתפו ח"כ מירב בן ארי, גב' בובה לוי וד"ר שירי רגב מסלם. את הדיון הנחתה עו"ד רחל בנזימן, בנוכחות נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, ארגוני החברה האזרחית וסטודנטים/ות.

     

  2. הקליניקה קיימה הרצאה בנושא הטרדה מינית בעבודה והתנהלות נכונה של ועדי עובדים לנציגי ועדי עובדים המאוגדים ב"כוח לעובדים", ובכללם אגד תעבודה, יד ושם, עמותת רעות ואוניברסיטת בן גוריון. ההרצאה התקיימה בהמשך לפרסום האוגדן המיוחד לוועדי עובדים, שנכתב בקליניקה בשנת הלימודים תשע"ז.

     

  3. הרצאה לאימהות חד הוריות במרכז תעסוקה עירוני, בנושא זכויות בעבודה ותוכנית הסיוע של משרד העבודה והרווחה.

     

עדכונים נוספים מפעילות הקליניקה בשנת תשע"ח

  1. המודל להסכם קיבוצי רגיש מגדרימסמך זה מציע מודל להסכם קיבוצי רגיש מגדרית, המעודד קידום זכויות של נשים במקומות עבודה, בדגש על זכויות הוריות של נשים וגברים, וכן מבקש להציע דפוסי העסקה גמישים לעובד/ת, החורגים מדפוס ההעסקה המסורתי. הנחת המוצא של מודל זה הינה כי ויתורים בעבודה לטובת הורות נעשים כיום באופן כמעט בלעדי על-ידי נשים, ובכך נפגעת יכולתן להשתלב ולהתקדם בשוק העבודה. משכך, בכדי לקדם שוויון מגדרי במקומות עבודה, יש לסייע להורים לשלב בין עבודה לחיי משפחה (איזון חיים-עבודה) באופן מאוזן מגדרית. לצד זאת, המודל מעודד קידום נשים בכל הדרגות והתפקידים, כמו גם יצירת סביבת עבודה בטוחה ומכבדת לנשים העובדות. המודל נערך בשנת 2014 על ידי הקליניקה לזכויות נשים בעבודה בשיתוף ארגון "כוח לעובדים". 

     

  2. זכויות נשים בעלות עסקים המתמודדות במכרזי רכש: נשים רבות בעלות עסקים, לא יודעות שכאשר הן ניגשות למרכז רכש ממשלתי או מקומי, יש להן הטבות שהן יכולות ליהנות מהן. הקליניקה לנשים וכלכלה פרסמה מסמך שמטרתו להביא לידיעתן של נשים בעלות עסקים המתמודדות במכרזי רכש ממשלתיים ומקומיים מה הן זכויותיהן. לצפייה במסמך המלא

     

  3. בשנת 2016 תוקנו תקנות המחייבות את העיריות , המועצות המקומיות והמועצות האזוריות  להעדיף עסק בשליטת אישה שמתחרה במכרז על פני עסק בשליטת גברבמכרזי רכש של רשויות אלה. אם ועדת המכרזים מצאה שיש להמליץ באותה מידה על שתי ההצעות

    בבדיקה שערך הצוות בקליניקה לנשים וכלכלה העוסק בנושא בעשרות רשויות מקומיות עלה כי ברשויות רבות לא נודע על התקנות והן לא מיושמות.  במשך חודשים רבים ניסה הצוות בדרכים מגוונות ומקוריות להגיע לתפוצה הרחבה ביותר של  מנכ"לים ברשויות המקומיות כדי ליידע על הנושא ולהציע דרכים ליישום התקנות.  בימים אלה פורסמה ידיעה על התקנות באתר של איגוד המנכ"לים והמזכירים ברשויות  המקומיות בישראל עם הפניה לאתר הקליניקות.

     

עדכונים מפעילות הקליניקה בשנת תשע"ז

  1. במהלך שנת הלימודים תשע"ז, טיפלה הקליניקה ב-12 פניות. בהמשך לפניות אלו נכתבו 13 בקשות שונות.

     

  2. הקליניקה ניסחה שתי הצעות חוק (שיתוארו להלן) אשר בשיתוף פעולה עם חברי כנסת הונחו על שולחן הכנסת.  

     

  3. הקליניקה הגישה שלוש חוות דעת שונות (שיפורטו להלן) לכנסת, להסתדרות, ל"כוח לעובדים" ולח"כ מרב מיכאלי.

     

  4. הקליניקה כתבה אוגדן בנושא הטרדה מינית בעבודה – מניעה וטיפול, המיועד לוועדי עובדים.

     

  5. משרד הכלכלה סירב לבקשת בית ספר לקבל היתר לפגיעה במשרתה של מורה בהריון. הפגיעה נעשתה על רקע יחסים מעורערים בין צוות המורים לבין הנהלת בית הספר, שנבעה ממסכת מתמשכת של התעמרות המנהלת בעובדים (פרשה שתלויה ועומדת בבית הדין לעבודה). הקליניקה העניקה לפונה ליווי וייעוץ לאורך כל ההליך.  

     

  6. הקליניקה פנתה לממונה על השכר באוצר בדרישה לשלם לפונה, עובד עיריית ב"ש ואב גרוש לשני ילדים, תוספת מעונות בהתאם להסכם הקיבוצי במגזר הציבורי. על פי סעיף 4(ב) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תוספת מעונות היא "זכות בקשר להורות", שיש להחילה באופן שוויוני על עובד ועל עובדת. הצעת משרד האוצר לשלם לפונה תוספת מעונות חלקית, בהתאם לחלקיות המשמורת שלו על הילדים נדחתה על-ידי הקליניקה. בשנה הקרובה צפוי להיות מוגש כתב תביעה.  

     

  7. הקליניקה ניסחה עבור ח"כ מיכל רוזין (ובשיתוף הלשכה המשפטית של הכנסת) הצעת חוק לתיקון סעיף 4 בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. התיקון המוצע נועד לזכות בזכויות בקשר להורות גם עובדים שהם אבות גרושים, המחזיקים בילדיהם במשמורת משותפת. כיום קובע החוק כי זכויות בקשר להורות הניתנות לעובדת במקום עבודה יינתנו גם לעובד, בתנאי שבת זוגו לא ניצלה זכויות אלה מכל סיבה שהיא (בין אם היא עצמאית ובין שבמקום עבודתה לא ניתנות ההטבות הללו, או שבחרה שלא לנצלן), או בתנאי שהילדים בחזקתו הבלעדית, ועל כן מפלה לרעה משפחות שבהן ההורים מחזיקים בילדים במשמורת משותפת, כאשר האם אינה זכאית לזכויות בקשר להורות. הצורך בתיקון עלה בעקבות הפנייה המטופלת בקליניקה, כמפורט לעיל.

     

  8. הקליניקה מקדמת בשיתוף ארגון "מען" הקמת מסגרות לגיל הרך במזרח העיר, וזאת במטרה להתמודד עם המחסור העצום במסגרות אלו, אשר כובל אימהות לפעוטות לבתיהן ולא מאפשר להן לצאת לעבוד. היבט נוסף של בעיה זו הוא מחסור במקומות עבודה לנשים שהוכשרו כגננות וכסייעות. במסגרת זו קיימה הקליניקה מפגש עם נשים בקהילה,  פנתה לשר הרווחה ולראש עיריית ירושלים בקריאה דחופה לפתוח מסגרות לגיל הרך (3 חודשים – 3 שנים) במזרח ירושלים והציגה את הבעיה בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי.

     

  9. הקליניקה כתבה עבור ארגון העובדים "כוח לעובדים" אוגדן לוועדי עובדים בנושא מניעת הטרדה מינית בעבודה והתמודדות נכונה עם פניות בנושא במקום העבודה.

     

  10. הקליניקה נטלה חלק בקואליציה "יחידניות סגולה" לקידום שירותים תומכי תעסוקה להורים יחידים. במסגרת זו, הקליניקה פרסמה והגישה לכנסת נייר עמדה ביקורתי על תוכנית משרד העבודה והרווחה לסיוע להורים יחידים. כמו כן הקליניקה ייצגה את הקואליציה בדיון בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי בנושא "מעטפת למשפחות חד הוריות במצוקה כלכלית וחברתית". בדיון הציגה עו"ד דנה גינוסר את הנתונים המספריים ואת החסמים העיקריים: דרישת הסף לקבלת קצבת הבטחת הכנסה/מזונות מהביטוח הלאומי; תשלום רטרואקטיבי בלבד עבור מסגרות לילדים והכשרה מקצועית; בירוקרטיה סבוכה וחוסר נגישות לזכויות. בנוסף השתתפה הקליניקה בדיון בוועדת השקיפות בכנסת, במסגרת יום המאבק בעוני. הוועדה התמקדה בכשלים בתוכנית משרד הכלכלה לעידוד תעסוקת הורים יחידים, הגורמים למיעוט זכאיות ולשיעורי ניצול נמוכים מאוד של  תקציב התוכנית. בסיכום הדיון התבקשו משרדי הכלכלה והאוצר למסור לוועדה את תשובותיהם לשאלות הפורום, וכן לדווח מה נעשה בעודפי התקציב שלא נוצלו.

     

  11. הקליניקה הכינה דף מידע לבלניות אודות זכויותיהן במקום העבודה. את דף המידע חילקו נציגות הקליניקה בכנס בלניות ארצי שהתקיים בבית החולים הדסה הר הצופים.

     

  12. הקליניקה כתבה עבור ההסתדרות הכללית וח"כ מרב מיכאלי חוות דעת מקיפה בנושא הסדרי עבודה גמישים. מטרתה של חוות דעת זו היא לתמוך ביישום מודל של גמישות תעסוקתית בשוק העבודה הישראלי. גמישות תעסוקתית עשויה להתבטא בשינויים במסגרת שעות העבודה, במקום ביצוע העבודה ובאופן ביצועה. היא  מאפשרת לעובדים ולעובדות לשלב בהצלחה בין דרישות העבודה וצרכי הפרנסה לבין חייהם הפרטיים, ובכללם מחויבויותיהם המשפחתיות (“work-life balance”, או "איזון חיים-עבודה").

     

  13. הקליניקה העבירה הרצאה בדיני עבודה לבלניות במטה יהודה. מטרת הפגישה הייתה ליידע את הבלניות על זכויותיהן התעסוקתיות כעובדות, ובעיקר על זכויותיהן על פי ההסכם הקיבוצי האחרון שנחתם בין ההסתדרות החדשה לבין המועצות הדתיות, וכן לשמוע מהן על תנאי העסקתן בפועל ועל קשייהן למצות את זכויותיהן. המפגש כלל הרצאה על דיני העבודה העיקריים, על תלוש המשכורת ועל ההסכם הקיבוצי, וכן שיחה פתוחה שבה תיארו הבלניות את המציאות התעסוקתית שלהן, והעלו הצעות לדרכי פעולה לשינוי המצב.

     

  14. בגיליון אוקטובר של בטאון לשכת עורכי הדין פורסם מאמרה של עו"ד דנה גינוסר, שסקר את ההתפתחויות בנושא הטיפול בהטרדה מינית בשירות המדינה ואת פעילות הקליניקה בנושא, שראשיתה בדו"ח שפרסמה הקליניקה בספטמבר 2014 "מניעה וטיפול במקרי הטרדות מיניות בשירות המדינה – סקירה מיוחדת".

     

  15. הקליניקה  קיימה את המפגש השלישי בסדרה ״פרקטיקה פוגשת אקדמיה" בנושא שוק התעסוקה ונשים חרדיות. בין היתר עסק הכנס בשאלות כמו האם הגטאות התעסוקתיים הם הכרח, מהם המחירים החברתיים שלהם או של היעדרם, מה תפקיד הקולקטיב החרדי במקומות עבודה, שינויים ומגמות בשוק התעסוקה החרדי ועוד. השתתפו בכנס: פרופ' מיכל פרנקל, האוניברסיטה העברית; גב' רחלי איבנבוים, אקטיביסטית חרדית; השופטת דיתה פרוז׳ינין, נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה בדימוס; ד"ר עינת אלבין ועו"ד דנה גינוסר.

     

  16. במסגרת הקורס השנה השתתפו המרצות האורחות הבאות:
    דיתה פרוז'ינין (נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה בדימוס), ד"ר יעל חסון (מרכז אדווה), עו"ד מיכל גרא מרגליות (מנכ"לית שדולת הנשים), עו"ד קרן בר-יהודה ויעל אלימלך (מנהלת תחום החינוך החרדי במנח"י).