הקליניקה לנשים וכלכלה

 

הקליניקה לנשים וכלכלה בוחנת שאלות הקשורות לנשים בעסקים, בעבודה, בכלכלה הביתית ובקביעת המדיניות התקציבית. כך, היא משמשת כפלטפורמה לעבודה מעשית ולחשיבה ביקורתית על סוגיות מרכזיות במדיניות הכלכלית-חברתית מנקודת מבט מגדרית.

הקליניקה עוסקת בחלוקה המגדרית של העבודה בשכר ולא בשכר, בחסמים תעסוקתיים מגוונים, במיצובן ואפלייתן של נשים בשוק העבודה, בהסללתן למקצועות "נשיים" שמתוגמלים בחסר, בעיצוב מדיניות כלכלית רגישה מגדרית ובאופן שבו תוכניות כלכליות לאומיות משפיעות על חייהן של נשים

תשומת לב מיוחדת מוקדשת לנשים מאוכלוסיות מוחלשות על רקע חברתי וכלכלי, הסובלות מתנאי העסקה פוגעניים, ובעיקר לנשים בירושלים ובסביבתה.

בהקשרים נוספים תעסוק הקליניקה בבחינה של הסדרים כלכליים המשפיעים על שילוב של נשים בעשייה כלכלית, בחינת תקציבים של רשויות מקומיות בהיבט מגדרי , רכש ממשלתי ועירוני מעסקים בעלות נשים , סוגיות של אלימות כלכלית נגד נשים . 

הפעילות משלבת סיוע משפטי פרטני, קבלת קהל במוקדים ברחבי ירושלים וכן פעילות משפטית לקידום שינוי מדיניות, בשלל כלים – קידום חקיקה, פרסום חוות דעת ודו"חות מיוחדים, שיתופי פעולה בין-ארגוניים, עתירות ועוד.  

מנחה קלינית - עו"ד דנה גינוסר
מנחה אקדמי - ד"ר אבישי בניש

קישור לפייסבוק

״ראשית אבקש להודות לח"כ מיכל רוזין על שהרימה את הכפפה וסייעה לי באמצעות הקליניקה המשפטית לממש את זכויותיי. הדבר אינו ברור מאליו ועל כך אני מודה לך. לקליניקה המשפטית ולעו"ד דנה גינוסר שבראשה, אבקש להודות על סיועכם, סבלנותכם ועל טיפולכם המסור [פונים כותבים על הקליניקה]

 

תמונה- הקליניקה לנשים וכלכלה

דבר הצוות

 

המושג "כלכלה" מעורר בנו מחשבות על בנקים, בורסה, מסים, תקציב המדינה... למען האמת, הכלכלה היא חלק מחיי היומיום של כולנו - העבודה שלנו, תלוש השכר, הקניות במכולת, ההוצאות, החסכונות, החובות., ו .. מה לכל אלה ולמגדר? 

הכלכלה והמגדר נפגשים במקומות שבהם מתקבלות החלטות לגבי תקציבי הממשלה והרשויות המקומיות המשקפים סדרי עדיפויות המשפיעים על חיינו; באופן שבו מערכת הבנקאות מתייחסת לחובות של נשים שהן תוצאות של אלימות כלכלית שהופעלה נגדן על ידי בני זוג; במקום שבו נשים צעירות מתמודדות עם הליכי הוצאה לפועל שנפתחו נגדן בשל חובות שאינם שלהן; בקשיים הייחודיים העומדים בפני עסקים בבעלות נשים המתמודדים במכרזי רכש ממשלתי ומקומי.  

הכלכלה והמגדר נפגשים גם בשוק עבודה שבו שיעור ההשתתפות של נשים עדיין נמוך משמעותית מזה של גברים, שבו נשים מוסללות ל"גטאות ורודים" של מקצועות נשיים, חיוניים אך בלתי מתגמלים. שוק עבודה שבו ניצבים בפני נשים חסמים משמעותיים - פערי שכר, הפליה על רקע מין, הורות, הריון, הטרדה מינית, חוסר התאמה לצרכים של הורים. שוק עבודה שבו נשים רבות מביטות למעלה ורואות את תקרת הזכוכית, בדירקטוריונים ובמשרות בכירות, אך רבות עוד יותר מבוססות ברצפת הבוץ ונאבקות על קיום בכבוד - שכר מינימום והבטחת הכנסה. שוק עבודה שבו רוב עובדות הקבלן הן נשים, שבו נשים השייכות לאוכלוסיות מודרות ומופלות סובלות מהעסקה פוגענית ומהפרה שיטתית של חוקי המגן, אפילו של חוק שכר מינימום. כל אלה משפיעים על כולנו - נשים וגברים. 

הקליניקה עוסקת בהיבטים השונים של הפערים המגדריים בשוק העבודה ובעולם הכלכלי ושואפת לשנות את הדפוסים המאפשרים את המשך קיומם של פערים אלה, בעזרת כלים משפטיים ואחרים - ייצוג פרטני, עתירות עקרוניות, עבודה קהילתית עם קבוצות נשים, הנגשת זכויות, כתיבת הצעות חוק, חוות דעת וניירות עמדה, שינוי מדיניות בכנסת ובמשרדי הממשלה ושיתופי פעולה בין-ארגוניים.

 

דוגמאות מפעילות הקליניקה

עדכונים מפעילות הקליניקה בשנת תש"פ

כללי

הקליניקה לנשים וכלכלה טיפלה במהלך שנת הלימודים ב-110 פניות משפטיות, במסגרתן נכתבו למעלה מ-51 מכתבים ובקשות לרשויות וכן נוהלו חמישה תיקים בערכאות משפטיות. לצד זה הובילה הקליניקה שישה נושאים לשינוי מדיניות ובכלל זה השתתפה במאבק המשפטי המוצלח לביטולן של התקנות לשעת חירום שלמעשה ביטלו את הדרישה לקבל היתר להוצאה לחל"ת של עובדות המוגנות על פי חוק עבודת נשים.

ייצוג וסיוע משפטי לפונים/ות

מאז תחילת משבר הקורונה סייעה הקליניקה במענה לצרכים דחופים שהתעוררו בעקבות המשבר בשוק התעסוקה, הן מול מעסיקים והן במיצוי זכויותיהן של פונות מול הרשויות. מרבית הפונות נזקקו לסיוע דחוף בקבלת דמי אבטלה, לאחר שהוצאו לחל"ת. פונות אחרות ביקשו סיוע מאחר שנאלצו להפסיק לעבוד, לנוכח מצבן הבריאותי או נסיבות משפחתיות (למשל אמהות חד הוריות או בנות זוג לעובדים חיוניים, שנותרו ללא מענה עם סגירת מסגרות החינוך), אולם לא היו זכאיות לדמי אבטלה משום שלא פוטרו או הוצאו לחל"ת. משכך, סייענו הן בפניות למעסיקים והן בפניות לביטוח הלאומי. במקרים אחרים, סייענו לעובדות אשר מעסיקיהן ניצלו את המשבר כדי לפגוע בזכויות המוקנות להן בנסיבות המוגנות בהתאם לחוק עבודת נשים (הריון, חזרה מחופשת לידה ועוד).

הקליניקה סייעה לאם חד הורית בת 20 לקבל השלמת הכנסה. הקליניקה צירפה לבקשת הבטחת הכנסה מכתב נלווה שכלל בקשה לפטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה, לנוכח מצבה התעסוקתי, הטיפול בילד וקשיי ניידות. לאחר קבלת הבקשה פנתה הקליניקה בבקשה למשרד האוצר בבקשה לאשר לפונה מענק עבודה למרות שהזכאות למענק זה היא מגיל 23.

התקבל ערר שהגישה הקליניקה כנגד החלטת שירות התעסוקה לשלול את קצבת הבטחת ההכנסה של פונה למשך חודש. העובדת, אם חד הורית שאינה דוברת עברית, מועסקת כמטפלת בקשישים בעמותת ״מטב״. קצבת השלמת ההכנסה שלה נשללה למשך חודש, בטענה שאמנם התייצבה בלשכת התעסוקה אולם לא פנתה לשוחח עם הפקידה. הערר שהגשנו התקבל לאחר שהצגנו ראיות לכך שהעובדת שוחחה עם הפקידה ואף התכתבה איתה בדוא"ל לאחר אחת הפגישות. בעקבות כך, הורה מנהל הלשכה להשיב לעוררת את דמי השלמת הכנסה שנשללו ממנה. בנוסף, הקליניקה מלווה את הפונה בתהליך קבלת שירות ממרכז התעסוקה העירוני (שבו מפעילה הקליניקה מוקד נוסף), במטרה לסייע לה ללמוד עברית תעסוקתית ולהשתלב בעבודה הקרובה לתחום השכלתה.

בעקבות ייצוג של הקליניקה קיבלה פונה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. הקליניקה ייצגה עובדת, מבקשת מקלט מאריתריאה, אשר פוטרה מעבודתה במהלך הריונה. הליך הבירור התקיים בפני הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה, והתנהל בעזרת מתורגמן לשפה התיגרית. בין היתר, טענו כי אף שהפסקת העבודה לא נבעה מההיריון, החלופות שהציע המעסיק לעובדת לאחר שנודע לו דבר הריונה הסבו פגיעה משמעותית בהיקף המשרה ובהכנסתה של העובדת, וזאת בלא שפנה לקבל היתר לכך כנדרש על פי חוק. משכך, טענו כי אין מקום למתן היתר רטרואקטיבי. בעקבות הליך הבירור, הממונה לא התיר את הפיטורים. מאחר שהעובדת כבר יצאה לחופשת לידה הגענו לפשרה עם המעסיק, ששילם חלק ניכר מהסכומים שהגיעו לה ובנוסף הפריש עבורה דמי ביטוח לאומי עבור כל החודשים עד הלידה. לפיכך העובדת קיבלה את מלוא דמי הלידה שהגיעו לה.

שינוי מדיניות

הקליניקה הגישה נייר עמדה בנוגע להמלצות לתיקון תקנות הטרדה מינית (חובות מעסיק), כדי לשפר את הטיפול בהטרדה מינית בגופי ספורט. העמדה הוגשה במענה לפניית משרד המשפטים, שבוחן בין היתר הצעות שעלו בדיוני ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, "במטרה למנוע באופן אפקטיבי יותר הטרדות מיניות בגופי ספורט". המלצותינו העיקריות היו: לחזק את מעמד האחראיות על מניעת הטרדה מינית בגופי הספורט, בין היתר בהרחבת סמכויותיהן והכשרתן; וכן להקים נציבות קבילות לתחום הספורט, כמו גם אחראיות על מניעת הטרדה מינית בכל ענף ספורט, מעבר לאחראיות בכל גוף בנפרד. בתגובה לעמדתנו כתבה לנו נציגת משרד המשפטים כי המסמך שהעברנו הועיל מאד והשפיע על גיבוש ההמלצות בנושא.

הקליניקה כתבה והפיצה מדריך לעצמאיות בתקופת הקורונה. הדף עסק בזכויות המגיעות לעובדות עצמאיות מול הביטוח הלאומי (דמי אבטלה והקטנת מקדמות), המענק לעצמאים, דמי לידה, הקלות לעסקים קטנים מול הרשויות השונות, הלוואות ייחודיות, ארנונה ובנקים. דף המידע הופץ למשתתפות החממה לעסקים קטנים במרכז הקהילתי ע"ש פאני קפלן בשכונת פת.

הצעת חוק: הגנה מפני עיקול של כספי סיוע לאמהות חד הוריות, אשר כתבה הקליניקה, הונחה על שולחן הכנסת מחדש וזוכה לתמיכה רחבה. ההצעה הוגשה לפני שנתיים ע"י ח"כ דאז מירב בן ארי. לנוכח פיזור הכנסת החוזר ונשנה ופרישתה של ח"כ בן ארי, פנינו לח"כ אתי עטיה, אשר הגישה את ההצעה מחדש. ההצעה ממתינה כבר מחודש מרץ 2020 לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, לנוכח משבר הקורונה. הקליניקה פעלה להשגת תמיכתם של מרבית חברי ועדת השרים לענייני חקיקה, וההצעה צפויה לעלות לדיון בוועדה בעתיד הקרוב.

הקליניקה פנתה מספר פעמים בבקשה לחייב מעסיקים להוציא לחל"ת עובדים בנסיבות מיוחדות. הפנייה הראשונה ביוזמת הקליניקה ובשיתוף עם האגודה לזכיות האזרח, איתך מעכי, הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב, ויצו, שדולת הנשים וקו לעובד התמקדה בדרישה לחייב מעסיקים להוציא לחל"ת  עובדים בנסיבות משפחתיות או בריאותיות מיוחדות, כדי שאלה יזכו בדמי אבטלה. הכוונה הייתה בעיקר לאמהות חד הוריות ולנשים בקבוצות סיכון, בשל הריון או מחלות רקע. לאחר שדרישה זו נדחתה, ולאחר חשיבה מחודשת על פתרונות ישימים, פנינו יחד עם ידידות טורונטו לשר האוצר, שר העבודה והמשנה ליועץ המשפט לממשלה, בבקשה ממוקדת לסייע לאמהות חד הוריות שאינן יכולות לעבוד לנוכח סגירת המסגרות החינוכיות, ולזכותן במענק מיוחד. לצערנו, גם הצעה זו לא התקבלה. הקליניקה יחד עם שותפיה למאבק ממשיכים לבחון הסדרים שיוכלו לסייע לאוכלוסייה זו.

 

הישגים בולטים

שיפורים משמעותיים לטובת עובדות בנוהל העבודה למתן היתרים להוצאה לחל"ת בתקופת הקורונה וזאת בעקבות פעילות של הקליניקה לנשים בכלכלה, כשותפה במסגרת פורום ארגוני זכויות עובדים ועובדות. הקליניקה נטלה חלק ב פנייה בהולה שעניינה התנגדות למתווה מדיניות שפרסם משרד העבודה והרווחה בנושא טיפול בבקשות של מעסיקים להוצאת עובדיםות לחל"ת. בפנייה נדרש המשרד להקשיח את התנאים בהם יינתן היתר להוצאת עובדת מוגנת לחל"ת; להימנע ממתן היתר "מרוכז"; לקיים הליך הוגן שיגן על זכויות העובדת ויאפשר לה להתגונן כראוי בפני בקשת המעסיק ולתרגם את הנוהל לשפות נוספות. בעקבות הפנייה הוזמן הפורום למפגש שולחן עגול עם בכירי מינהל האכיפה וההסדרה במשרד. בעקבות פנייה נוספת והשולחן העגול פורסם נוהל מיוחד לבדיקת בקשות בתקופת הקורונה, אשר תורגם ל -4 שפות; מעסיקים חויבו לתת קדימות להחזרת עובדות מוגנות מחל"ת ונעשו מאמצים ליידע עובדות על זכויותיהן באמצעות פרסומים שונים. בהמשך, נוספו תוספות חשובות לנוהל העבודה של הממונה ולשאלונים, ובהן הבהרה בדבר זכויותיה של העובדת, וכן על אפשרותה לערוך את השיחה במועד אחר ובשפה שנוחה לה. 

 

בעקבות עתירה שהגיש פורום הארגונים למען זכויות עובדים, בו חברה הקליניקה לנשים וכלכלה, בוטלו התקנות לשעת חירום שאפשרו לפטר נשים בהריון או אחרי לידה ללא קבלת היתר ממשרד העבודה והרווחה. בעקבות התקנת תקנות שעת חירום (חוק עבודת נשים), שלמעשה ביטלו את החובה לקבל היתר לפני הוצאה לחל"ת של עובדות מוגנות על פי חוק עבודת נשים (בעיקר עובדות בהריון, בטיפולי פוריות ואחרי חופשת לידה), הוגשה עתירה לבג"ץ על-ידי פורום הארגונים שבו חברה גם הקליניקה לנשים וכלכלה, אשר סייעה בהכנת העתירה. בעקבות העתירה הודיעה המדינה על ביטול התקנות 11 ימים לאחר התקנתן. לאחר דיון ממושך, שהתמקד בדרישתנו מהמדינה לתקן את נזקי התקנות, העתירות נמחקו בהסכמה תוך שמירה על טענות העותרות, ובהסתמך על התחייבות של הגורמים הרלוונטיים ממשרדי הממשלה להתייצב בדיון בוועדת הכנסת למעמד האישה ולשוויון מגדרי. עו"ד דנה גינוסר מהקליניקה ייצגה את פורום הארגונים בדיוני ההמשך בכנסת, והציגה את נייר העמדה המשותף של הפורום, אשר נכתב בקליניקה, ובו פירוט של נזקי התקנות והפתרונות המוצעים, שרובם אומצו ויושמו על ידי הממונה על חוק עבודת נשים.