זכויות האדם לפי המשפט הבינלאומי הינן זכויות היסוד הבסיסיות ביותר, כפי שהוגדרו על ידי הקהילה הבינלאומית, ובכללה מדינת ישראל. ייחודה של הקליניקה הזו טמון בפעולתה לקדם זכויות אלה בישראל, תוך כדי בחינה מתמדת של האופן בו עומדת מדינת ישראל במחויבויות שהיא לקחה על עצמה על פי הדין הבינלאומי.

המשפט הבינלאומי נדרש במיוחד על מנת להגן על זכויותיהם של מי שנמצאים בישראל ואין להם אזרחות כלל, או אזרחות ישראלית בפרט. נוסף לכך למשפט הבינלאומי תפקיד משמעותי בפיתוח הגדרת זכויות האדם בישראל, היקפן ומחויבויות המדינה להגן עליהן לאורך הזמן. הקליניקה מייצגת פונים שזכויותיהם נפגעו במישורים אלה, כמו גם פועלת במנגנונים בינלאומיים, ובהם, הגשת דוחות צללים לוועדות המקצועיות שמונו לפיקוח על יישום האמנות הבינלאומיות לזכויות אדם. לצד אלה הקליניקה משתתפת בפרוייקט עם ועדת זכויות האדם של האו"ם, במסגרתו סטודנטים מאוניברסיטאות שונות בעולם מסייעים בעריכת מחקר לגבי האופן שבו מדינות שונות  עומדות במחויבויותיהן לפי האמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, על מנת לשפר את הליך הבחינה המחזורי של המדינות החברות באמנה זו על ידי הוועדה. 

בשנה האחרונה חזרה לפעול במסגרת הקליניקה חטיבה "לזכויות אדם במרחב הסייבר" הפועלת לקדם זכויות אדם במרחב זה, על ידי ייצוג של פונים שזכויותיהם, בעיקר זכויותיהם לפרטיות, חופש ביטוי, נגישות למידע ושוויון נפגעו. מרחב זה הינן מטבעו בינלאומי, והמשפט הבינלאומי מהווה בסיס חשוב לפעולה במרחב זה.

הסטודנטים/יות המשתתפים/ות בקליניקה נחשפים מכלי ראשון לסיפורי חיים מורכבים וקשים, וזוכים/ות לראות את מערכת המשפט המדינית והבינלאומית דרך עיניהם של אלו הזקוקים להגנתה יותר מכל, ולהכיר מקרוב את יתרונותיה וחולשותיה. עוד מתמודדים/ות הסטודנטים/ים בקליניקה עם שאלת האפקטיביות של מערכת המשפט ככלי לקידום זכויות אדם בישראל, ורוכשים כלים מעשיים בהיבטים אלה.  

הישגים בולטים

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי נבחרי ציבור אינם יכולים למחוק תגובות של משתמשים באופן שרירותי מחשבונותיהם הציבוריים, בנוסף קבע בית המשפט  כי חשבון יכול להיחשב כציבורי גם אם אינו ממומן על ידי הרשות הציבורית. יחד עם זאת, בית המשפט קבע בניגוד לעמדת הקליניקה כי החשבון של ראש עיריית גבעתיים אינו ציבורי כי אם פרטי, ועל כן אינו נותן הוראות לעניין חסימת העותר. כעת אנו שוקלים לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.  

במסגרת ההליך היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו בסוגיה זו, בה למעשה קיבל את עמדתה העקרונית של הקליניקה, לפיה על פרופיל ציבורי של נבחר ציבור והחלטות לחסום משתמשים או למחוק תגובות חלים כללי המשפט החוקתי והמנהלי, ופעולות כאלה אינן יכולות להיעשות בשרירותיות. היועץ אף התייחס במפורש לכך שהקביעה האם מדובר בפרופיל אישי או ציבורי תעשה לאור אופי השימוש בפרופיל ולא רק מבחינה פורמלית (תקציב וכו').

בעקבות פניות של הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות יחד עם קו לעובד ומען - ארגון עובדים, הביטוח הלאומי פיתח אפשרות גישה לאזור המקוון באתר הביטוח הלאומי לעובדים זרים ופלסטינים לאחר שהגישו תביעת עבודה. מדובר בשיפור משמעותי עבור מי שלא יכול להגיע פיסית ללשכות הביטוח הלאומי, למשל עובד פלסטיני שלאחר תאונת העבודה נשלל ממנו היתר הכניסה לישראל, או עובד שנמצא בישראל, אבל בשל הפציעה אינו נייד. לצד הצלחה זו נמשיך לפעול להגשת התביעות באופן מקוון.

שינוי מדיניות 

הקליניקה פנתה יחד עם המוקד לפליטים ולמהגרים וארגון HIAS הישראלי לפרקליט המדינה ולמנכ"ל רשות האוכלוסין, בבקשה שינחו את המדינה לפעול לפי ההלכה שקבע בית המשפט בנושא ראיות מספקות לקביעת אבהות.  בית המשפט העליון קבע לפני כעשור כי כאשר יש ראיות מספקות לקביעת אבהות, אין צורך לבקש פסק דין או תוצאת בדיקה גנטית אשר תוכיח את האבהות, על מנת לתת לילדים חסרי מעמד בישראל את המעמד הישראלי שאביהם קיבל. משרד הפנים מתעלם מפסיקה זו וכברירת מחדל מפנה בפועל את המשפחה לערוך בדיקת אבהות, הליך שעולה הרבה כסף ולוקח הרבה זמן.

הקליניקה לזכויות אדם בינ"ל הגישה לוועדת זכויות אדם של האו"ם דוח צללים בנושא מעצרי ילדים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, לקראת הליך הבחינה של מדינת ישראל בפני הוועדה, בה בוחנת הוועדה את האופן שבו ישראל מיישמת את הוראות האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. הדוח נכתב בשם ארגון 'הורים נגד מעצרי ילדים', על סמך נתונים בנושא שהתקבלו מהמדינה בבקשות חופש מידע כמו גם עדויות שנגבו ופורסמו בדוחות של ארגוני חברה אזרחית משנת 2014, מועד הבחינה הקודם של המדינה.