הקליניקה לזכויות בני נוער וצעירים במצבי סיכון

"לא מספיק לאהוב ילדים, צריך להבין אותם ולהתייחס אליהם כבני אדם: להעניק להם את אותם הזכויות והכללים, אותן התחייבויות אשר מחייבים את המבוגרים" (יאנוש קורצ'אק)

 

אודות הקליניקה

הקליניקה לזכויות בני נוער וצעירים במצבי סיכון פועלת על מנת לקדם זכויות ילדים ונוער בישראל, בדגש על ילדים ונוער בסיכון

המסגרת העיונית של הקליניקה כוללת שיעורים תיאורטיים על דיני נוער וילדים ועל משפט ככלי לשינוי חברתי, זאת מתוך רצון לאפשר ראיה הוליסטית של דיני ילדים ונוער בישראל והסתכלות  על הכלים השונים שיש למשפט ולמשפטן/ית בתחום.

הפן המעשי  בקליניקה מתנהל בשלושה מישורי עבודה עיקריים:

  1. קידום מדיניות - קידום מחקרים, הצעות חוק, שולחנות עגולים ושיתופי פעולה עם גורמים הרלוונטיים לתחום. הסטודנטים/יות ישולבו בתהליכי החשיבה, כתיבת מחקרים וחוות-דעת משפטיות, ניסוח טיוטות הצעות חוק ועוד.
  2. טיפול שוטף בתיקים ובפניות לקליניקה – טיפול וסיוע בייצוג בתיקים פרטניים של ילדים ונוער, לרבות תיקי טיפול והשגחה, תיקים פליליים וסוגיות נלוות להליך הפלילי, וכן מיצוי זכויות בתחומי הבריאות והרווחה ועוד. לצד זאת, הסטודנטים משולבים במוקדי פעילות של ילדים ונוער, מעניקים מענה לפניות העולות מהשטח ומתנסים בכתיבת מסמכים משפטיים, תוך ליווי והנחייה על-ידי עורכות הדין של הקליניקה.
  3. חינוך והעצמה - העצמה משפטית לבני נוער בסיכון באמצעות סדנאות "דיני רחוב". הסטודנטים מנחים סדנאות שבועיות לבני נוער במסגרות שונות, במטרה לחשוף אותם לעולם המשפטי ולהעניק להם חווית הצלחה, תחושת מסוגלות ומוטיבציה להמשך. בסיום הסדנה מועלה על ידי משתתפיה משפט מבוים בפקולטה למשפטים.

מנחה קלינית - עו"ד שירן רייכנברג
מנחה אקדמית - ד"ר תמר מורג

 

"תודה שירן באמת, תודה זו מילה קטנה. כפרה עלייך נשמה את פשוט מאותם האנשים הכי נחמדים וטובים עם לב מזהב שאני הכרתי. אני שמחה שאת איתי שירן זה נותן לי אומץ נשבעת." [פונים כותבים על הקליניקה]

 

"שירן ותמר פשוט מדהימות! הלוואי עליי להיות בעוד עשרים שנה כמוהן." [סטודנטים כותבים על הקליניקה]

 

ביקור בבית משפט השלום בירושלים ושיחה עם כבוד השופט אביטל חן נשיא בית המשפט ולשעבר שופט נוער

 

דבר הצוות

כולנו היינו ילדים. אבל האם אנחנו מצליחים לזכור באמת מה זה להיות ילד, איך זה להיות נערה בת 16?

הקליניקה לזכויות ילדים ונוער מתמקדת בעבודה משפטית עם ילדים ונוער בסיכון וקידום זכויותיהם. מתן ייצוג וסיוע משפטי לנוער בסיכון הוא מאתגר במיוחד עבור עורך דין. האם מה שאנחנו מאמינות שטוב בשביל נערה בת 16, הוא גם מה שהיא חושבת ורוצה? האם נערים ונערות זכאים לפרטיות, או שזכותנו כמבוגרים לדעת הכל כדי להגן עליהם? האם נער או נערה מתחת לגיל 18 מסוגלים לקבל החלטות מהותיות על חייהם ועל גופם? אלו רק חלק מהשאלות שמעסיקות אותנו בקליניקה וכעורכות דין בתחום בכלל.

ילדים ונוער, ובפרט ילדים ונוער בסיכון, אינם מודעים לזכויותיהם, לאפשרויות הפניה לסיוע משפטי או בכלל לעובדה שהבעיה עמה הם מתמודדים היא בעיה משפטית. כחלק מפעילות הקליניקה, אנו משתדלות להנגיש את עולם המשפט לנערים ונערות, לייצר שפה משותפת ולהעלות את המודעות שלהם לזכויות ולחוק.

במסגרת פעילות הקליניקה, סטודנטים פועלים במוקדים שונים ברחבי ירושלים ובשיתוף עם עמותות וארגונים, עיריית ירושלים, חסות הנוער ושירות המבחן לנוער.  בנוסף, אנו פועלים על מנת להביא תובנות מהעבודה בשטח ומחשבות של ילדים ונוער גם לפתחם של מקבלי ההחלטות, ובכך לשנות מדיניות ומציאות בנושאים המטרידים אותם.

תמונה עורכת דין רייכנברג מנחת הקליניקה לזכויות ילדים ונוער

 

הישגים בולטים

בעקבות פניית הקליניקה לזכויות ילדים ונוער, חל שינוי בנהלי משרד הרווחה – כאשר קטין/ה שוהה במסגרת השמה חוץ ביתית מי שיישא בעלות פינוי באמבולנס היא המסגרת באמצעות משרד הרווחה. הצורך בשינוי זה התעורר בעקבות טיפול בפנייה של קטינה שהוריה קיבלו שלוש דרישות תשלום שונות בעקבות פינוי באמבולנס לבית החולים מקורת הגג בה שהתה.

 

בעקבות בג"צ שהגישה הקליניקה לזכויות ילדים ונוער בסיכון, ביחד עם המרכז האקדמי למשפטי ועסקים ברמת גן ועמותת ״מקום״ מרחב קידום ומימוש, שונו הנהלים הנוגעים לבידוד בעת החזרתם של קטינים לפנימיות. העתירה שמה במרכז הדיון את זכויותיהם וצרכיהם של קטינים חסרי עורף משפחתי, אחת האוכלוסיות הכי מודרות מעין החברה הישראלית. בעתירה ובפניות שקדמו לה התבקש מנהל החינוך ההתיישבותי לאמץ מתווה מידתי ביחס לחובת הבידוד של קטינים המבקשים לחזור לפנימייה. כן נטען כי המתווה הנוכחי (הדורש בידוד של 14 יום) לא מתמרץ את הקטינים לחזור למסגרות החינוכיות ובכך מסכן את הקטינים ואת בריאות הציבור בכלל.

בתגובה לעתירה הודיעה המדינה על שינוי הנהלים. כך למשל הוחלט על בידוד בקבוצה ולא באופן יחידני, עם פעילויות מותאמות וליווי של אנשי צוות מקצועי. כמו כן בעקבות הנתונים שנמסרו במסגרת העתירה (כ-2000 ילדים שטרם חזרו לפנימיות) התקיים דיון בוועדה המיוחדת לענייני עבודה ורווחה בכנסת על מנת לעקוב אחר חזרתם של הילדים.

כלקח מהסגר הראשון, במסגרת הסגר השני הפנימיות האלו לא נסגרו.

 

מפעילות הקליניקה

עדכונים מפעילות הקליניקה בשנת תש"פ

כללי

הקליניקה לזכויות ילדים ונוער טיפלה במהלך שנת הלימודים ב-190 פניות משפטיות, במסגרתן נכתבו למעלה מ-90 מכתבים ובקשות לרשויות, ו-13 תיקים נוהלו בערכאות משפטיות. לצד זה הובילה הקליניקה שמונה נושאים לשינוי מדיניות ובכלל זה את המאבק המשפטי המוצלח להחזרת קטינים השוהים בפנימיות המפוקחות על ידי משרד החינוך (מנהל החינוך ההתיישבותי), במהלך הסגר הראשון.

למרות משבר הקורונה ועל אף שעבודה עם ילדים ונוער מחייבת נוכחות קבועה בחייהם ובמוקדי הקשר, הצליחה הקליניקה להמשיך ולסייע לקבוצה זו לרבות בבעיות אשר נבעו ישירות מהמשבר.

 

ייצוג וסיוע משפטי לפונים/ות

 

הקליניקה ייצגה נערה בתביעה שהגישה נגד מפעיל אתר חדשות בגין פגיעה בלשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרת חוק הנוער. פסק הדין קבע פיצוי בסך 100,000 ש"ח עבור הקטינה. מפעיל האתר פרסם באתר חדשות הפייסבוק שלו פוסט עם תמונת הפרופיל של הקטינה שמציין פרטים חסויים לגביה, והאשים אותה שהיא מחביאה ומסתירה נערה שברחה ממעון נעול ואינה מוסרת למשטרה מידע על מקום המצאה של אותה נערה אחרת. כך, הוא הפר את חוק הנוער משום שפרסם פרטים על קטינה החוסה תחת צו נזקקות מחוק הנוער, פרסם לשון הרע אודותיה וכן פגע בפרטיותה. בית המשפט קיבל את כל הטענות שעלו בכתב התביעה ופסק עבור הקטינה 100,000 ש"ח פיצויים וזאת בהעדר הגנה של מפעיל האתר. הקליניקה פועלת לנסות ולממש את פסק הדין בהוצאה לפועל.

 

הקליניקה סייעה במחיקת חוב של צעירה לעיריית חיפה. הקליניקה פנתה לעיריית חיפה בבקשה לבטל חוב של 1652 ש"ח שנוצר לצעירה בעקבות קנס שקיבלה על עישון במקום ציבורי. הצעירה, השוהה כיום בשלטר (מרכז לנערות במצבי סיכון), קיבלה את הקנס המקורי על כך שעישנה בבית החולים רמב"ם. לאור נסיבות המקרה (שקרה כמה דקות לאחר שבישרו לה שאיבדה את העובר בבטנה) ולאחר פניית הקליניקה הסכימה העירייה לבטל לצעירה את הדוח.

 

בית המשפט ביטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה לפני חמש שנים תוך שהוא קובע כי לצעירה טענות הגנה הראויות להתברר. צעירה ששהתה ב״דירת מדרגה״ (מסגרת מגורים זמנית לצעירות בסיכון) פנתה לקליניקה לסיוע בהתמודדות עם חובות רבים שהיו לה, שהגיעו לכדי תיקים בהוצאה לפועל. מעיון בתיקים התברר כי אחד החובות הוא לחברת עמידר וזאת למרות שבעלת הזכות בדירה היא אימה של הצעירה, אשר חתמה על חוזה שכירות הדירה עוד לפני שהצעירה נולדה. בשנת 2015 ניתן פסק דין בהעדר הגנה המחייב את הצעירה בתשלום החוב. למרות שהצעירה קיבלה ייעוץ משפטי וביקשה לבטל את פסק הדין הבקשה נדחתה מאחר שלא הייתה מנומקת ומבוססת. הקליניקה בשיתוף עם הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה הגישו בקשה למתן ארכה להגשת רשות ערעור ובקשת רשות ערעור המפרטת כל הפגמים המשפטיים שנפלו בהחלטה המקורית וכן את החסמים שעמדו בפניה של הצעירה. בית המשפט קיבל את בקשתנו וביטל את פסק הדין.


בעקבות כך הצעירה תוכל להתגונן מפני התביעה המקורית אשר לטעמנו הוגשה תוך ניצול לרעה של הליכי משפט.

 

שינוי מדיניות

הקליניקה פנתה לוועדה המיוחדת לענייני עבודה ורווחה בכנסת בבקשה לקיים דיון בסוגיות שונות שעלו בתקופת הקורונה ביחס לטיפול בצרכים של נוער בסיכון.

בעקבות הפניה התקיימה ישיבת ועדה בנוגע לסגירת מענים לבני נוער במצבי סיכון על ידי חסות הנוער, ובמיוחד סגירת חלופות מעצר. עיקר הדיון נסוב סביב סגירתה של חלופת המעצר ״שיטה״ שיועדה לסוף מאי. סגירת שיטה שהינה המסגרת היחידה המהווה חלופת מעצר, היתה גורמת לאובדן ידע טיפולי וכן למענים לא מותאמים לנערים הזקוקים לחלופת מעצר. בעקבות פניית הוועדה הוארך הסכם ההפעלה עם העמותה שמפעילה את שיטה ונכון להיום חלופת מעצר זו עדיין עובדת.

 

הקליניקה, יחד עם הקליניקה לייצוג בני נוער וצעירים מהמרכז הבינתחומי, הגישה בקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט" להליכים העוסקים באופן עריכת השימועים לפני גירוש למשפחות מהגרים. הבקשה הדגישה את האופן בו יש לשמוע קטינים בהליכי שימוע לפני גירוש, תוך מתן דגש על ייצוג משפטי והבטחה של עקרונות נוספים כגון צירופם של אנשי טיפול מקצועיים.

הבקשה הוגשה תחילה במסגרת הליך שהתקיים בפני בג״ץ בנושא זכות הייצוג וזכות השימוע של משפחות העומדות בפני הרחקה מישראל. בג"צ זה נמחק בהמלצת בית המשפט נוכח בקשת רשות ערעור מנהלי התלויה ועומדת. הבקשה הוגשה שוב במסגרת ההליך החלופי. בית המשפט אמנם דחה את הבקשה אך קבע כי יש לאפשר למשפחות לממש את זכותן לייצוג לרבות נוכחות של ב"כ במסגרת הליך השימוע, אשר יוכל לטעון בתחילתו ובסופו ולהציג תיעוד מתאים, כן קובע בית המשפט חובת מתורגמן, ניהול פרוטוקול מסודר ועוד. בית המשפט לא קיבל את הבקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט" משום שלטענתו עמדת זו חורגת מגבולות הנדרש להכרעה, אך קבע כי מדובר בטענות חשובות שאין להקל בהן ראש.

 

הקליניקה פנתה לסניגוריה הציבורית הארצית על מנת לקדם מנגנון שיחייב יידוע של אפוטרופוסים כאשר קטינים שהם מייצגים נעצרים. לאחר פנייתנו התברר כי משרד המשפטים בשיתוף עם משטרת ישראל פועל להפעלת תשתית למערכת כזאת אולם היא עדיין לא החלה לפעול, כך שפניית הקליניקה תסייע לזרז את הפעלת המערכת.

 

הקליניקה לקחה חלק בשולחן עגול בין-מגזרי שהוקם על ידי משרד המשפטים יחד עם המועצה לשלום הילד בשיתוף משרד ראש הממשלה. השולחן העגול הוקם עם תחילת משבר הקורונה על מנת להביא נקודת מבט של אנשי מקצוע שעובדים עם בני נוער במצבי סיכון. במסגרת זו העלתה הקליניקה את הסוגיה בה קטינים שאינם מתגוררים בביתם מקבלים דו״חות על הפרת המרחק המותר (בתקופת הסגר הראשון בה חלה מגבלת מרחק מהבית). יתירה מכך פעמים רבות הם כלל אינם מודעים לדו"ח מאחר שהוא נשלח לבית הוריהם. בעקבות כך הוחלט להקים צוות בשיתוף המשטרה לבחון את הסוגיה.

 

לאחר פניית הקליניקה הוחזר הסיוע בשכר דירה לצעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי. הקליניקה פנתה למשרד הרווחה (שרות נוצ"ץ) ולמשרד השיכון בבקשה להחזיר את הסיוע בשכר דירה לצעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי. הסיוע הופסק לאחר שלא אושר תקציב המדינה. בפנייה הבהירה הקליניקה כי בהיעדר קורת גג, ובהינתן ההנחיות להימצאות בבתים ובבידוד, צעירים חסרי עורף משפחתי ניצבים בפני קשיים לא מבוטלים. בנוסף, החיפוש אחר קורת גג עלול להוביל את חלקם, בלית ברירה, לשוב לקשרים ומקומות בהם יהיו חשופים לסיכון ופגיעה. לאחר הפנייה הושב התקציב והקליניקה סייעה לפונים ולפונות לחדש את זכאותם לסיוע בשכר דירה.

 

סדנת דיני רחוב

בשנת תש"פ התקיימה סדנת דיני רחוב בשלושה מוקדים: שירות מבחן מערב ירושלים, שירות מבחן מזרח ירושלים והוסטל אלר'ד – הוסטל לנערים במזרח העיר. בסדנא התקיימו כ-70 מפגשים (חלקם בזום) ושלושה מפגשי סיום. לאור ההנחיות בתקופת משבר הקורונה לא ניתן היה לקיים משפט מבוים עם סיום הסדנה; עם זאת הסטודנטים פיתחו פעילות חלופית מרשימה שעסקה בעולם המשפט דרך קהוט, "סליחה על השאלה", דיבייט ועוד.

 

בשנה הבאה תשנה הקליניקה את שמה לקליניקה לייצוג נוער וצעירים בסיכון. שינוי זה נובע משינוי מגמה כללי בעולם הטיפול וייצוג בבני נוער וצעירים במצבי סיכון, ובפרט ההבנה כי מצבי הסיכון בהם נמצאים הנערים והנערות לא מסתיימים בגיל 18. פיתוח וקידום תפיסה זו גם ברמה המדינתית (הקמת תוכנית ״יתד״ והפורומים לארגוני צעירים וצעירות למשל) וכן עבודה עם מספר מוקדי שטח שנותנים מענה גם לצעירים הובילו להרחבת הסיוע שנותנת הקליניקה גם לקבוצה זו.