מידעון 4

 

newbanner2012
 

מידעון 4 - המרכז לחינוך משפטי קליני 
 

השנה האקדמית תשע"ג במרכז לחינוך משפטי קליני החלה בסימן התחדשות. פתחנו קליניקה חדשה – קליניקה לזכויות ילדים ונוער – והקמנו שני פרויקטים – פרויקט החפות ופרויקט להגנה על זכויות להט"ב. במקביל, נמשכת העשייה שלנו בתחומי משפט אחרים ובהגנה על אוכלוסיות מוחלשות: ייצוג בפלילים; זכויות אדם; זכויות אנשים עם מוגבלות; כלכלה קהילתית וחברתית; עריכת דין קהילתית והגנה על אוכלוסיות החיות בפריפריה הכלכלית-חברתית וגיאוגרפית של ישראל. כהרגלנו, במידעון זה נבקש לתת טעימה מכמה פעולות שעשינו בתקופה האחרונה. 

למידע נוסף על הקליניקות  

אתם מוזמנים לעשות לנו LIKE בעמוד הפייסבוק שלנו 
http://www.facebook.com/TheClinicalLegalEducationCenter

newsletter3image1

על תפקידם הכפול של העובדים הסוציאליים

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה פנתה לשר לשירותים חברתיים בדרישה לבטל נוהל שחשף את הבעייתיות בכפל תפקידם של עובדים סוציאליים כמטפלים וכמפקחים על אוכלוסיות החיות בעוני. לפי הנוהל עובדים סוציאליים נדרשים לטפל במציאות החיים הקשה של אלה שמצויים בפיקוחם, ובה בעת הם מורשים לבצע חקירה כלכלית לאיתור משאבים כלכליים של המטופל במידה ויש חשש כי הוא מסתירם. לטענת הקליניקה, דבר זה מעמיד את העובד הסוציאלי במצב של ניגוד עניינים שאינו מאפשר לו לבצע את תפקידו הטיפולי בצורה הטובה ביותר. 


לכתבה המלאה לחץ כאן.

 

social

צדק מעברי בקולומביה- עדותו של יאיר קליין בפני טריבונאל לצדק ושלום

הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות במרכז לחינוך משפטי קליני חברה למרכז הבינלאומי טולדו לשלום (CITpax), וקיימה בחודש נובמבר 2012 אירוע היסטורי  יוצא דופן: מסירת עדותו של יאיר קליין, אזרח ישראלי, בפני טריבונאל קולומביאני שהוקם מכוח הליכי צדק מעברי במדינה.


לכתבה המלאה לחץ כאן.
yair

"פרויקט החפות"


שיתוף פעולה ייחודי בין המרכז לחינוך משפטי קליני לבין הסנגוריה הציבורית הארצית הוביל לפתיחת פרויקט החפות במרכז הקליני, שהחל לפעול בראשית השנה האקדמית הזו. מטרת הפרויקט היא הרחבת האפשרות לאתר ולבטל הרשעות שווא, תוך הובלת שינוי מדיניות וחקיקה בישראל שתאפשר הנגשה גדולה יותר של חפות למי שהורשע ובניסיון למנוע הרשעות שווא בעתיד. בימים אלה פועלת הקליניקה לקידום הצעת חוק בנושא הסדרת הפרוצדורות לקבלת חומר חקירה וראיות מדעיות לצורך בקשות למשפטים חוזרים.


לכתבה המלאה לחץ כאן.
 
 hafut

עדכון מהכנס: "תיקון הרשעות שווא: כאן ועכשיו"

כאירוע השקה ל"פרויקט החפות" ארגנו יחד עם הסנגוריה הארצית כנס על תיקון הרשעות שווא. מטרת הכנס היתה לדון בדרך בה מערכות משפטיות אחרות בעולם מתמודדות עם טעויות של הרשעות שווא ועם האיזון בין סופיות הדיון לבין חשיפת חפות; להראות כיצד אנשים יכולים להודות בעבירה שלא ביצעו ולשבת בכלא שנים על בסיס הודאות שווא; ולדון במצב בישראל. בין הדוברים בכנס היו פרופ' לארי מרשל מאוניברסיטת סטנפורד; הגב' עפרה ביקל; כבוד השופט (בדימוס) אליעזר גולברג; פרופ' מוטה קרמניצר; עו"ד יהושע למברגר; עו"ד אפרת פינק; ד"ר ענת הורוויץ, עו"ד דוד ברהום ועוד.

 

לקריאת סיכום עיקרי הדברים שנאמרו בכנס לחצו כאן.
 

kenes

 

 

 

"פרויקט החפות"

newbanner2012

 

"פרויקט החפות"

ההשראה לפרויקט החפות הגיעה מפרויקט החפות האמריקאי, אשר נוסד בשנת 1992 במסגרת הקליניקות בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות השונות בארה"ב, כאשר המטרה הייתה בעיקר לנסות להביא לזיכוי אסירים באמצעות בדיקות DNA שלא היו זמינות בעת משפטם. כיום מדובר בגוף עצמאי, אשר הצליח להביא לזיכויים של כ-400 אסירים.

 

בישראל, עד שנת 2001 הייתה למעשה רק ליועץ המשפטי לממשלה הסמכות להגיש לבית המשפט בקשה לקיום משפט חוזר (ענין בעייתי נוכח ניגוד העניינים המובנה, והתוצאה הרועמת היא שעד היום הוגשה רק בקשה אחת למשפט חוזר על ידי היועמ"ש). בשנת 2001 יזמה הסנגוריה הציבורית שינוי לחוק בעקבות פרשת ברנס, כך שכיום כל אדם יכול לפנות לבית המשפט בבקשה למשפט חוזר. בהמשך הוכנסו מספר תיקוני חקיקה שהפכו את מוסד המשפטים החוזרים לנגיש ומעשי יותר. כך למשל הוענקה סמכות לסנגור הציבורי הארצי לייצג בבקשות למשפטים חוזרים, ואף הורחבו העילות הקבועות בחוק לקבלת בקשות כאלו.

 

 

למרות השינוי, הסנגוריה הארצית אשר מקבלת בממוצע כ-30 בקשות בשנה לייצוג בהליכי הפנייה לבית המשפט העליון, אינה יכולה לתת מענה מספק לפונים, היות ומדובר בהליכים מורכבים וארוכים הדורשים כח אדם ותקציבים שאינם בנמצא. שיתוף הפעולה בין הסנגוריה הציבורית למרכז לחינוך משפטי קליני, נועד לסייע בשיפור האפשרות לאתר ולבטל הרשעות שווא.

 

בבסיס פרויקט החפות עומדות שתי מטרות עיקריות: (1) ייצוג בבקשות למשפטים חוזרים- ייצוג של אסירים חסרי אמצעים אשר ידם אינה משגת שכירת שירותי עו"ד פרטי; (2) שינוי מדיניות בישראל שתאפשר הנגשה גדולה יותר של חפות למי שהואשם- כך למשל ישנו צורך אקוטי בשינויי חקיקה שיסללו את הדרך לאסיר המבקש להגיש בקשה למשפט חוזר בעניין הזכות לאיתור וקבלת חומר החקירה וראיות מדעיות שונות מהגופים הרלוונטיים, נושא אשר הלקונה החקיקתית הנוגעת אליו מובילה למצב אבסורדי, בו הגופים השונים מתנערים מן המבקש והשגת החומר עלולה להימשך מספר שנים אם בכלל. במסגרת הפרויקט מלווים הסטודנטים בהנחיית עו"ד מנחה הקליניקה, את הליך בדיקת התיקים של נידונים הטוענים לחפותם ומבקשים לקבל משפט חוזר, דרך לימוד מעמיק של חומר הראיות בניסיון לאסוף לגלות ולחשוף ראיות ופגמים אשר יש בכוחם להביא למשפט חוזר, ועד לייצוג בבית המשפט העליון במסגרת הדיון בבקשה.

 

במקביל לטיפול בבקשות למשפט חוזר, עוסקים הסטודנטיות והסטודנטים בקליניקה בקידום הצעות חוק במטרה לצמצם את הגורמים להרשעות שווא ובניסיון לסלול דרך חוקית פשוטה ומהירה ליישום הזכות להגיע למשפטים חוזרים ולתקן עיוותי דין.

 

 

במסגרת זו פועלת הקליניקה לקידום הצעת חוק שנועדה להסדיר את הפרוצדורות לקבלת חומרי חקירה וראיות מדעיות. כיום אין כל הסדר חקיקתי בתחום, מה שיוצר קושי רב בהשגת ראיות ובמקרים רבים מונע את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר.

 

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד מני סלומון, מנחה פרויקט החפות,

salomonmeni@gmail.com

 

 

 

 
hafut2

 

על תפקידם הכפול של העובדים הסוציאליים

 

newbanner2012

 

על תפקידם הכפול של העובדים הסוציאליים

כאשר הגיעה ר' לפגישה בלשכה לשירותים חברתיים עם שרונה- סטודנטית מהקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה - היא הייתה המומה. היא לא הבינה כיצד בין לילה נשללו ממנה כל זכויותיה כמטופלת רווחה (ובעיקר זכאותה להנחה בגני הילדים). כפי שהסתבר, זכויותיה נשללו בעקבות דו"ח של חוקר אשר נשלח על ידי לשכת הרווחה וקבע כי היא משתמשת ברכב. מבדיקה שנעשה התברר כי הרכב שייך להוריה והיא משתמשת בו על מנת להסיעם לטיפולים הרפואיים התכופים להם נזקקו. לאחר שהדבר הובהר לגורמים בשירותי הרווחה, הוחזרו לר' זכויותיה, אך  מקרה זה חשף פרקטיקה פסולה המשפיעה על מערכת היחסים העדינה בין העובד/ת הסוציאלי/ת והמטופל/ת.


בדיקה משפטית שערכו הסטודנטים בקליניקה לימדה שבכללי תקנון העובדים הסוציאליים (תע"ס) קיים נוהל המאפשר ביצוע חקירה כלכלית המיועדת לאיתור משאבים כלכליים, נכסים והכנסות, אשר נטען שהמטופל מסתיר בתביעתו. החקירה הכלכלית כרוכה במגוון פעולות איסוף ואימות מידע שונות. במידה והראה דו"ח החקירה ממצאים כי לכאורה המטופל אינו זכאי לקבלת עזרה כולה או חלקה, הנוהל מסמיך את מנהל המחלקה לש"ח להחליט על: הפסקת עזרה ללקוח/ הקטנת העזרה/ החזר מלא או חלקי של כספים שניתנו בעבר כעזרה ללקוח. כללים אלה מעולם לא זכו לניתוח משפטי של האקדמיה המשפטית או בתי המשפט,  אך משפיעים לעין ערוך על חייהם של הנזקקים לסיוע שירותי הרווחה.


בפנייתה של הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה לשר השירותים החברתיים נדרש ביטולו של נוהל זה, שכן הלכה למעשה מדובר בכלי הפוגע במערכת היחסים המאוד רגישה בין עובדי הרווחה למטופלים, במיוחד לאור העובדה שהוא מוביל ליצירת תפקידם הכפול של העובדים הסוציאליים: מתן טיפול ופיקוח מפני הונאה. כאשר הפקידות, האחראית על מתן שירות, סיוע ותמיכה, היא גם הישות המנהלית האמונה על קביעת הזכאות, נוצרות מגבלות ברורות באשר למידת האמון היכול להיווצר בין הממסד לבין המטופל, קל וחומר מקום בו הסיוע אינו "מתן שירות" קלאסי אלא נושא בחובו מאפיינים טיפוליים.


לא מיותר לציין כי נוהל זה אף אינו חוקתי ככל שהוא מאפשר שלילת גמלה בשל החזקת רכב, וזאת מבלי להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של המטופל (זאת במיוחד לאחר מתן פסק הדין בבג"ץ 10662/04 סלאח חסן ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' תק-על 2012(1), 5203). מעבר לכך נטען במכתב שנשלח לשר, כי שלילת גמלה ללא מתן זכות שימוע פוגעות בזכות הטיעון של המטופל ובזכותו לקיום בכבוד.


הבקשה לביטול הנוהל נמצאת עדיין בטיפול הגורמים הרלוונטיים, אך חושפת טפח על מערכת היחסים המורכבת שבין המטופל/ת לעובד/ת הסוציאלי/ת בלשכות לשירותים חברתיים.
מצ"ב קישור למכתב של הקליניקה לשר הרווחה והשירותים החברתיים בנושא ביטול או שינוי נוהל הפנייה לביצוע חקירות: http://law.huji.ac.il/upload/SHINUYNOHAL.pdf


לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ורדית דמרי-מדר, מנחת הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה,
law.vardit@gmail.com


 

social2

 

צדק מעברי בקולומביה- עדותו של יאיר קליין בפני טריבונאל לצדק ושלום

newbanner2012

 

צדק מעברי בקולומביה- עדותו של יאיר קליין בפני טריבונאל לצדק ושלום

בקולומביה מתחוללת זה למעלה מ-40 שנה מלחמת אזרחים מורכבת ועקובה מדם, אשר גבתה את חייהם של למעלה מ- 300,000 איש. שורשי הסכסוך ההיסטורי מורכבים, אולם החל משנות ה-60 של המאה הקודמת הסכסוך אופיין על ידי הקמתן של קבוצות איכרים התומכות באידיאולוגיה מרכסיסטיות, אשר ביקשו למרוד על אפלייתן על-ידי השלטון הקולומביאני (הידוע והבולט בין קבוצות אלו הוא ארגון הגרילה FARC). בתגובה לפעולותיהן של קבוצות אלה כנגד בעלי חוות אמידים, הכריזה הממשלה על מצב חירום אשר אפשר לאזרחים להתחמש בכדי להגן על עצמם מפני קבוצות הגרילה. בהמשך נוצרו קבוצות הגנה עצמית מאורגנות, אשר נהנו מתמיכה ועידוד של צבא קולומביה. לקראת סוף שנות ה-70 "קם הגולם על יוצרו"; הסכסוך בין קבוצות האזרחים החמושות, המכונות פרא-מיליטאריות, לבין קבוצות הגרילה הסלים, ובמהלכו בוצעו אינספור פשעים וביניהם מעשי טבח, סחר בסמים, מכירת נשק וחטיפות של אנשי ציבור ואזרחים.


יאיר קליין, אזרח ישראלי שפעל בקולומביה בשנים 1988-1989, הורשע בשנת 2001 על ידי בית משפט קולומביאני בעבירת אימון כוחות צבאיים לא חוקיים. הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי של האינטרפול, מתוקפו הוא נעצר ונכלא ברוסיה. קולומביה ביקשה הסגרתו, עניינו נידון בפני שתי ערכאות ברוסיה והוחלט להסגירו. קליין הגיש תביעה לבית הדין האירופי לזכויות אדם בטענה שקיים חשש ממשי כי יעונה אם יוסגר לקולומביה, תביעתו התקבלה והוא שוחרר.


צדק מעברי הינו תחום משפטי-פוליטי מתפתח, המבקש להציע פתרונות הנשענים על עקרונות של צדק, פיוס ושלום עבור חברות המצויות בקונפליקט, בהתייחס להפרות זכויות אדם שקרו תחת שלטונן. גילוי האמת ההיסטורית, מתן פיצוי הולם לקורבנות, הכרה רשמית בעוול שנגרם להם, כינון מערכת צדק מתפקדת ואיחוי הקרעים בחברה הן בין המטרות הבולטות של הליכי צדק מעברי.


בשנת 2005 אושר חוק השלום והצדק על-ידי הקונגרס ובית-המשפט החוקתי של  קולומביה, חוק שמתוקפו החל תהליך של צדק מעברי. ההסדר שנקבע בחוק מאפשר ללוחמים מהקבוצות הפרא-מיליטריות להתפרק מנשקם, להודות בפשעיהם ולזכות בתמורה לעונשים מופחתים (5-8 שנים) עבור פשעים שביצעו בעבר, חמורים ככל שיהיו.


עדותו של קליין נגבתה במסגרת שתי ישיבות של הטריבונאל המיוחד לשלום וצדק אשר נערכו באמצעות וידאו-קונפרנס מהפקולטה למשפטים בהר הצופים. קליין חשף פרטים בעדותו אשר לא היו ידועים לציבור הקולומביאני, ולפיכך עוררו הדים בתקשורת ובציבור. לפיו, גורמים ממשלתיים היו מעורבים באימון ובחימוש הקבוצות הפרא-מילטאריות. בתום עדותו, הודה הטריבונל לקליין על תרומתו לחשיפת האמת ההיסטוריות של מלחמת האזרחים בקולומביה.

הסטודנטים בקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות והמשתתפים בהליך זכו להצצה מרתקת בהליך צדק מעברי, והשתתפו בתהליך שייחקק על גבי דפי ההיסטוריה של קולומביה.    
קישורים לסיקור תקשורתי של ההליך:


http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1866194


http://colombiareports.com/colombia-news/news/26969-colombian-ex-president-trained-with-paramilitaries-israeli-mercenary.html


http://www.youtube.com/watch?v=WiVVCKsFWb4


לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד נטע פטריק, מנחת הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות,

netapatrick@gmail.com
 

 

 

zedek