מידעון 6

MainPicture6

יום ג, 2 ביולי, גיליון מס' 6

מידעון מספר 6 של המרכז לחינוך משפטי קליני יוצא לאור בסיומה של השנה האקדמית תשע"ג, והפעם במתכונת חדשה ומורחבת. לצד טעימה מפעילות והצלחות המרכז בשבועות האחרונים, המידעון כולל גם ראיון אישי עם עו"ד דן יקיר, במסגרת המדור החדש "חמישה דברים שלא ידעת על..."; התייחסות משפטית-אקטואלית לסוגיית הרצח בבר נוער, ובתום שנת פעילות קלינית - תיאור חוויה אישית של סטודנט מהקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית על פרויקט היוון זכויות בביטוח הלאומי עבור מקימי עסקים זעירים. אנו מאחלות ומאחלים לכן/ם קריאה מעניינת ומהנה ונשמח מאד לקבל תגובות ולהמשיך את הדיאלוג בדף הפייסבוק של המרכז.

הצוות הקליני

חדשות שוטפות מהנעשה בקליניקות:

mugbalutכתב תביעה בגין אי קבלת אדם עיוור לעבודה בניגוד לאמור בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח -1998.
הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות הגישה השבוע כתב תביעה בשמו של הישאם, אדם עיוור, אשר הופלה בקבלה למקום עבודה אך בשל היותו עיוור.

קרא/י עוד

 

plilihad2הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי,  הובילה לביטול כתב אישום כנגד נאשם חרדי מארה"ב, אשר הואשם בתקיפת שוטר במהלך הפגנה.
הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי, ייצגה פונה חרדי אשר הגיע לישראל לפני מספר חודשים במטרה להשתקע בה, ואינו דובר עברית שוטפת. במהלך סיור תמים ברחובות העיר ירושלים, הפונה נקלע להפגנה של העדה החרדית שנערכה במקום, ובסופו של יום, ולאחר דין ודברים עם שוטר ששהה במקום, הוגש כנגדו כתב אישום.

קרא/י עוד

 

mevuyammp2בתחילת חודש יוני התקיימו ארבעה משפטים מבוימים במסגרת פרויקט "דיני רחוב" בקליניקה לזכויות ילדים ונוער. העבודה על המשפטים המבוימים לוותה, כתמיד, בהתרגשות ותחושת חגיגיות, והיוותה את שיאו של הפרויקט, המתמקד בהעצמה של נערים ונערות בסיכון. 

קרא/י עוד

 

"חמישה דברים שלא ידעת על":

dan


עו"ד דן יקיר
התגלגלתי ללימודי המשפטים כמעט באקראי לאחר שחלום חיי להיות שחקן תיאטרון התנפץ לרסיסים - בחופשת השחרור מהצבא נתבשרתי שלא התקבלתי ללימודי משחק בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א.
קרא/י עוד


דבר הסטודנט - הקליניקה לכלכלה חברתית וקהילתית

שמי שי, סטודנט בשנה השנייה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. השנה לקחתי חלק במרכז לחינוך משפטי קליני במסגרת פעילות הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית. קרא/י עוד


פרשת הרצח בבר נוער - שתי הערות משפטיות:

waterfall_at_cox_hollow

● הערה על צו איסור פרסום - איזון בין זכויות הנאשם, האינטרס הציבורי וזכויות נפגעי עבירה? קרא/י עוד 
● הערה על פשעי שנאה, טיפולי המרה ושינוי חברתי קרא/י עוד

 

 

 

הצלחות מהעת האחרונה

  • ביום ה-28.5.13, ניתן פסק דין בהסכם פשרה בתיק אשר יוצג על ידי הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, המחייב מעסיק פרטי לשלם לעובד עם מוגבלות בשמיעה, סך של 70,000 ש"ח, בגין אי תשלום שכר מינימום מלא משך תקופת העבודה
  • ביום ה-4.6.13, התקיים יום להעלאת המודעות לנגישות באוניברסיטה העברית. יום המודעות אורגן על ידי הסטודנטיות/ים מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות יחד עם יחידת הנגישות בדיקנט הסטודנטים ותא סטודנטים עם מוגבלות הפועל באוניברסיטה 
  • בתחילת חודש מאי 2013, המוסד לביטוח לאומי הודיע כי יאמץ את נייר העמדה אשר נוסח על ידי הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית, הכולל הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי באופן המאפשר היוון קצבאות דמי אבטלה למובטל המבקש לפתוח עסק 
  • בעקבות הסיוע השוטף אשר מוענק על ידי הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה, שולמו במצטבר לשתי עובדות ניקיון בחברות קבלן סך כשל 10,000 ₪, במסגרת של הסכמי הפשרה, וזאת בגין הפגיעה בזכויותיהן הסוציאליות של העובדות
  • הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית יצגה פונה אשר ביקש לשכור נכס לצורך הקמת מכון לשיעורים פרטיים; אולם לאחר מועד החתימה על החוזה, נתברר לפונה כי הנכס ממוקם באזור רועש המצריך לאטום את הקירות מפני רעש בעלות של 15,000 ש"ח קרא/י עוד

 

facebookyoutube

 

המרכז לחינוך משפטי קליני, האוניברסיטה העברית בירושלים
טל': 02-5882554

להסרה מרשימת התפוצה לחץ כאן
כל הזכויות שמורות, המרכז לחינוך משפטי קליני © 2014

 

משפט מבוים

 

בתחילת חודש יוני התקיימו ארבעה משפטים מבוימים במסגרת פרויקט "דיני רחוב" בקליניקה לזכויות ילדים ונוער.  העבודה על המשפטים המבוימים לוותה, כתמיד, בהתרגשות ותחושת חגיגיות, והיוותה את שיאו של הפרויקט, המתמקד בהעצמה של נערים ונערות בסיכון. כך, במהלך השנה, הסטודנטיות/ים שפעלו במסגרת הפרויקט "דיני הרחוב", לימדו את הנערים/ות סוגיות שונות בדיני ילדים ונוער ועל המשפט בכלל - זכויות בהליך הפלילי, דיני נזיקין, חוזים, דיני עבודה ועוד. בסיום התוכנית התקיים המשפט המבוים, אותו כתבו הנערים והנערות יחד עם הסטודנטים ויישמו בפועל את כל התפקידים בו: הם שימשו כעורכי הדין, הנאשמים, העדים והקורבנות של המשפט, מרצים מן הפקולטה שימשו כשופטים, ובסוף המשפט קבל/ה כל נער ונערה תעודה המעידה על כך שהם סיימו קורס בפקולטה למשפטים.


פרויקט "דיני רחוב" שונה בנוף עריכת הדין החברתית. בעוד עריכת דין חברתית "קלאסית" מתבססת על ייצוג תיקים, מתן סיוע משפטי לאוכלוסיות מוחלשות או הובלה של פרויקטים רחבים באמצעות ארגז הכלים המשפטי - הרעיון העומד מאחורי פרויקט "דיני רחוב" מבוסס על העצמה ושימוש במשפט ככלי חברתי על מנת להעניק לנערים ולנערות ידע והבנה שהמשפט הוא משאב ציבורי שיכול וצריך לשרת גם אותם. כך, מושגות שתי תוצאות חשובות: הידע המשפטי הופך להיות נחלתם של יותר אנשים מחוץ לקהילה המשפטית; ובה בעת המשפט משמש גם ככלי טיפולי (תרפויטי). 


הנגשת המשפט מתבססת על ההבנה כי המשפט הינו משאב ציבורי שיש להנגיש אותו לחברה בכללותה ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט, אשר פעמים רבות נתקלות בו דווקא בצמתים שליליים בחייהם. באמצעות רכישת ידע על מערכת המשפט, ועל הזכויות והחובות הנגזרות ממנה, הנערות והנערים מבינים כי המשפט הוא משאב ציבורי ששייך גם להם ולמדים כיצד לעשות בו שימוש לטובתם, באופן מעצים ומושכל.


הלמידה האקטיבית של מערכת המשפט, היוותה עבור הנערים/ות גם מעין הליך טיפולי.  המשפט ככלי טיפולי היא תיאוריה שהתפתחה בשני העשורים האחרונים, המבקשת להסתכל על המשפט באופן שונה מהתפיסה ה'טהורה' של המשפט כדרך לפתרון סכסוכים באמצעות כללים. תפיסה זו שמה במרכז את הצרכים, הרגשות ותחושת הצדק של הצדדים המעורבים בהליך ואת ההשפעות של ההליך המשפטי על הצדדים המעורבים בו. הנערים והנערות המשתתפים בפרויקט התמודדו בחייהם עם  משברים שונים: חלקם הוצאו מהבית בעקבות התעללות והזנחה, חלקם עברו עבירות פליליות וכולם היו קורבנות בצורה כזאת או אחרת. ההתמודדות שלהם עם מערכת המשפט מלווה לרוב בקונוטציות שליליות ובתחושת בגידה מעולם 'המבוגרים'. במובנים אלה פרויקט "דיני רחוב" והשימוש ההוליסטי שהוא עושה במשפט, רואה בהליך המשפטי ככלי טיפולי, דבר המגיע לשיאו במשפטים המבוימים. זאת משום שהנערים עצמם הם אלו שכותבים את הטקסט ומשחקים את כל התפקידים במשפט, ובתוך כך ניתנת להם תחושת מסוגלות והצלחה שרובם לא חוו עד כה.


לשם המחשה, אחד הנערים שהשתתף בעבר בסדנא ושימש במשפט המבוים כעורך דין, החליט, בתום שנת הפעילות ולאחר השתתפותו במשפט המבוים, שהוא רוצה להיות עו"ד. מדובר בנער שהיה במרכז לגמילה מסמים ואלכוהול וסיפור החיים שלו מלא כישלונות והתמודדות עם קשיים. ההשתתפות בסדנא נתנה לו את הכוחות והאמונה בעצמו שהוא יכול, העניקה לו טעימה קטנה מהעשייה המשפטית, וברבות השנים אותו נער אכן פנה ללמוד משפטים. דוגמא חיה נוספת, מהמשפט המבוים האחרון של קבוצת 'מסילה' שהתקיים השנה, היא של אחת הנערות אשר קראה בקול עם קבלת התעודה בסיום המשפט: "אמא זאת התעודה הראשונה שאני מקבלת בחיים"...

 

 

עו"ד שירן רייכנברג, מנהלת התוכנית "דיני רחוב" בקליניקה לזכויות ילדים ונוער.

 

 

mevuyam600

 

הליך פלילי

 

הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי, הובילה לביטול כתב אישום כנגד נאשם חרדי מארה"ב, אשר הואשם בתקיפת שוטר במהלך הפגנה

הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי, ייצגה פונה חרדי אשר הגיע לישראל לפני מספר חודשים במטרה להשתקע בה, ואינו דובר עברית שוטפת. במהלך סיור תמים ברחובות העיר ירושלים, הפונה נקלע להפגנה של העדה החרדית שנערכה במקום, ובסופו של יום, ולאחר דין ודברים עם שוטר ששהה במקום, הוגש כנגדו כתב אישום.


על פי כתב האישום, הנאשם סירב לדרישות השוטרים לפנות את הכביש ואף תקף את השוטר אשר ביקש לפנותו למדרכה ויוחסה לו עבירה של תקיפת שוטר. מנגד טען הנאשם, כי הוא פעל על פי הוראות המשטרה ובפועל השוטר הוא זה אשר הפעיל כנגדו כוח פיזי בלתי סביר. 


כתב האישום הוגש ללא מתן זכות שימוע לנאשם, בניגוד לאמור בסעיף 60א לחסד"פ, ומשכך פנתה הקליניקה לבית המשפט בבקשה להורות על ביטול כתב האישום לצורך מיצוי זכות השימוע כדין, ובית המשפט נעתר לבקשה.


במהלך השימוע התבססה הקליניקה על שתי טענות מרכזיות: האחת, כי בפועל, הנאשם הוא זה אשר הותקף ללא הצדקה על ידי השוטר. הנאשם אף הגיש מספר תמונות בהן נראה השוטר מכה את הנאשם בעודו מבקש לפעול על פי הוראות השוטר ולצעוד לעבר המדרכה.   


הטענה השנייה והחדשנית אשר הועלתה בתיק, היא טענת ההגנה התרבותית, ולפיה יש לתת משקל לשוני התרבותי של הנאשם, שהינו אזרח אמריקאי המורגל בחופש ביטוי וההפגנה במובנם הרחב בשילוב עם סובלנות משטרתית ושמירה על כבוד האדם. לשוני זה יש לתת משקל משמעותי בעת בחינת גרסתו של הנאשם באופן המתיישב עם היעדר כוונה לתקוף  את השוטר או לבצע כל עבירה אחרת, ואף יש בכוחה להסביר את הגורם לתחילת האירוע.


בית המשפט העליון טרם אימץ סוג של "הגנה תרבותית" הפוטרת מאחריות פלילית. עם זאת, לקיומו של שוני תרבותי עשויות להיות השלכות "כמותיות" במישורים מסוימים על כתב האישום, כמו למשל, בשאלת מידת המודעות של הנאשם לנסיבות האירוע, ואף לסוג העונש שיש להטיל עליו. לאחרונה קבע בית המשפט העליון ברוח המגמה הנזכרת, כי כאשר מדובר בתושב זר אשר בית המשפט נדרש לקבוע את אמינותו על סמך עדותו, יש להיזהר מהתרשמות מוטעית שנובעת מהבדלים בשפה ובתרבות – "על-פי-רוב, אדם שינסה להעריך את מהימנותו של דובר שהינו בן תרבות זרה ידייק בהערכתו פחות מהרגיל, בשל אי-הבנה של מחוות וסממני דיבור שהמשמעות המיוחסת להם בתרבותו של הדובר שונה מזו המיוחסת להם בתרבותו של המאזין" (ע"פ 8649/111 שאקה אבום נ' מ"י).


כך, בהשלכה לענייננו, נראה כי פערי השפה והתרבות יצרו את אי הבנה אשר הובילה לאירוע המיותר, וכי על המשטרה היה לתת את הדעת לפערים אלו, בהתנהלותה אל מול הנאשם.


בעקבות טענות אלו, בראשית חודש יוני, החליטה פרקליטות מחוז ירושלים שלא להגיש את כתב האישום מחדש.


זהו מקרה בוחן המדגיש את חשיבותה של זכות השימוע בהליך הפלילי, כזכות מהותית ולא זכות טכנית פרוצדוראלית, שבכוחה למנוע עינוי דין ולחסוך במשאבי ציבור יקרים. כן מדגיש הטיפול בתיק את החשיבות שיש לייחס לנסיבותיו הקונקרטיות של הנאשם ולשוני התרבותי שלו.

 

עו"ד אריק בוקאטמן ודוד ברהום ייצגו את הנאשם בהליך השימוע, בסיוע של הסטודנטים נועם גוטליב ועתליה פרי. 

חוק שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

 

כתב תביעה בגין אי קבלת אדם עיוור לעבודה בניגוד לאמור בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח -1998



הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות הגישה השבוע כתב תביעה בשמו של הישאם, אדם עיוור, אשר הופלה בקבלה למקום  עבודה אך בשל היותו עיוור.


התובע הישאם הינו בעל תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה ובעל תואר שני בגרונטולוגיה (לימודי זקנה) והוא מצוי בשנתו האחרונה ללימודי תעודת הוראה בחינוך מיוחד במכללת סכנין. בנוסף לכל אלו, הוא בעל זיקה למחשבים ומרבה להשתמש בהם לצורכי למידה ופנאי, תוך שימוש בתוכנת עזר מסוג "קוברה" (COBRA).


התובע הגיש מועמדות לתפקיד סוקר טלפוני אצל החברות "שילוב ישראל אוליניק בע"מ" ו"מדגם ייעוץ ומחקר בע"מ" (כל אחת בנפרד), חברות המבצעות בין היתר סקרי דעת קהל בתחומים שונים. אולם מועמדותו של התובע למשרות אלו נדחתה בשלבי ראיון מקדמיים - לאחר ראיון עבודה ראשוני בחברת "שילוב ישראל אולניק בע"מ", ולאחר שיחת טלפון מקדימה לראיון, עם "מדגם ייעוץ ומחקר בע"מ". במהלך ניסיונותיו של התובע להתקבל לעבודה אצל החברות הנתבעות, הסביר להן התובע כי בשל עיוורונו הוא זקוק להתקנת תוכנה המנגישה את הכתוב על צג המחשב לאדם עיוור. חרף זאת, החברות סירבו לבצע את ההתאמה עבור התובע, ואף סירבו לבחון את אפשרות התקנת התוכנה על גבי מחשביה בשל "חשש שהתוכנה אינה מאובטחת". החברות כלל לא בחנו את אפשרות התקנת התוכנה על מחשביהן באופן רציני ומעמיק, זאת גם לאחר שהתובע הבהיר כי הוא יכול לספק להן את התוכנה. 

בעקבות כך, התובע פנה בתחילה לעמותת "בזכות", בבקשה שתסייע לו בפנייתו אל מול החברות. בתגובה למכתבי מיצוי הליכים מטעם התובע, הסבירו החברות את סירובן לבצע את ההתאמה כיוון שהן מחויבות כלפי לקוחותיהן בחובת סודיות ואבטחת מידע אשר אינה מתירה לאף גורם חיצוני להתחבר לשרת ו/או תוכנות החברה. אולם, בחינה מעמיקה של בקשת התובע הייתה מעלה כי מדובר בתוכנה בטוחה לשימוש, שנעשה בה שימוש במספר רב של מקומות עבודה בהם נדרשת רמת אבטחת מידע גבוהה ביותר, ובהם – צה"ל, משרד הביטחון, משרד המשפטים, בנקים ועוד.


לאחר שלב מיצוי הליכים, הועבר הטיפול בתיק לקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, אשר הגישה בשם התובע כתבי תביעה כנגד החברות בגין הפרה של סעיף 14(1) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, בבית הדין האזורי לעבודה. לכתב התביעה הצטרפו כתובעות גם עמותת "בזכות" ועמותת "אלמנארה", העוסקות בזכויות של אנשים עם מוגבלות. בכתב התביעה מתבקש בית הדין לחייב את החברות הנתבעות, כל אחת בנפרד, בתשלום פיצוי כספי לתובע בסך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בשל הפלייתו מחמת מוגבלותו.


התביעה הוגשה על ידי עו"ד אור סיוון מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, בסיוע של הסטודנטים נאורה ג'ייקובס ושי לוכטנשטיין מהקליניקה.