מידעון 9

 

9newMainPicture

יום ראשון, 29 ליוני, גיליון מס' 9

המרכז לחינוך משפטי קליני מוציא לאור את מידעון מספר 9. אנו מאחלות/ים לכן/ם קריאה מעניינת ומהנה ונשמח מאד לקבל תגובות ולהמשיך את הדיאלוג בדף הפייסבוק של המרכז.

סגל המרכז לחינוך משפטי קליני

electricityImgהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות הגישה במהלך חודש יוני 2014 תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כנגד חברת החשמל, בשם עובד שהופלה לרעה בקבלה לעבודה עקב מוגבלותו. התביעה מעלה טענה לאפליה בקבלה לעבודה, תוך שהיא שמה דגש על כך שחברת החשמל הפרה את חובתה לדאוג לייצוג הולם של א/נשים עם מוגבלות בקרב עובדיה, וזאת בניגוד לקבוע בסעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח - 1998.  

קרא/י עוד

 

 

 

economyהקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית ערכה חוות דעת  המציעה פתרונות לקידום רכש מקומי ברשויות מקומיות, דרך תיקוני חקיקה וקידום הצעת חוק חדשה. חוות הדעת נכתבה על ידי הסטודנטים/יות בקליניקה, בהנחיית עו"ד לנא ורור ופרופ' ברק מדינה. חוות הדעת דנה בחסמים העומדים בפני עסקים קטנים מקומיים בנגישות למכרזי רשות ועל דרכים מוצעות לפתרון חסמים אלו ומתן עדיפות לעסקים מקומיים קטנים.

קרא/י עוד

 

 

paisמדי שנה מחולקים כספי הרווחים של מפעל הפיס, בסך של מאות מיליוני שקלים, לטובת פרויקטים בתחומי החינוך, החברה והתרבות ברשויות מקומיות ברחבי הארץ. בשנים האחרונות, רבו המקרים בהם מבקשים נושים של רשויות מקומיות, בעיקר עניות, להטיל עיקולים על כספים אלו על מנת לפרוע את חובותיהן כלפיהם. לאור התעצמותה של התופעה, התבקשה הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה לכתוב חוות דעת בנושא.  

קרא/י עוד

 

 

עו"ד בנעלי בית - פרופסור אביעד הכהןaviad

 "...בעיניי, המשפט הוא שליחות ולא רק מקצוע. חלק מ"תיקון עולם",..."   

קרא/י עוד

 

 

 

 

 

דבר הסטודנטית - קרן בן צבי

".... לאחר כשנה של עבודה מאומצת, נוכחתי לדעת שערכה של הקליניקה בא לידי ביטוי לא רק בממד המשפטי-מקצועי של הפעילות הקלינית,

אלא גם בממד החברתי...."
  קרא/י עוד

 

עדכונים מהעת האחרונה

  • הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות בשיתוף עם מרכז מינרבה ערכה במהלך חודש מאי  שולחן עגול בנושא הזכות לשירותי רווחה של קטינים מבקשי מקלט. במסגרת השולחן הוצג נייר עמדה בנושא אשר חובר על ידי  הקליניקה. 

  • בהתאם לבקשתה של הקליניקה לזכויות ילדים ונוער, ביום ה-11.6.14, הורה בית המשפט השלום ברחובות על מתן צו הרחקה לעבריין מין , המתגורר במרחק של כ-50 מ' מקטינה שנפגעה מינית על ידו. 

  • הקליניקה לזכויות נשים בעבודה קיימה שלוש הכשרות לעובדות/ים "כוח לעובדים" שמטרתן לסייע לארגון לקדם שוויון מגדרי במקומות עבודה באמצעות הסכמים קיבוציים. 

  • הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית סייעה לבעל עסק זעיר בירושלים להגיש תביעה קטנה כנגד חברה אשר השכירה לו נכס לצורך הפעלת העסק.

  • במהלך חודש יוני נערכה סדנה עבור ארגוני החברה האזרחית, שעניינה כתיבת דו"חות צללים לוועדות זכויות האדם של האו"ם, על ידי הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות ומרכז מינרבה.

  • הקליניקה לזכויות ילדים ונוער קיימה במהלך חודש יוני ארבעה משפטים מבוימים במסגרת תוכנית "דיני רחוב". המשפטים הוצגו על ידי בני ובנות נוער ממעון "מסילה", שירות מבחן לנוער של מערב ומזרח ירושלים, והוסטל בית עלם.  

  • ב-2.6.14 קיימה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות פאנל בנושא אקטיביזם של אנשים עם מוגבלויות בישראל. הפאנל נסב סביב היישום הישראלי לעיקרון שנקבע ע"י אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בארה"ב: "Nothing about us without us".

  • ביום 12.6.14 הורה בית המשפט השלום בירושלים על דחיית כתב תביעה ללא צו להוצאות של רשות השידור כנגד ט.ד., אשר יוצג על ידי הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה.

  • בעקבות פעילות הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי במהלך שנת הלימודים תשע"ד, בוטלו מספר כתבי אישום כנגד נאשמים אשר יוצגו על ידי הקליניקה.

לעדכונים בהרחבה לחצו כאן.

 

facebookyoutube

 

 

המרכז לחינוך משפטי קליני, האוניברסיטה העברית בירושלים
טל': 02-5882554

להסרה מרשימת התפוצה לחץ כאן
כל הזכויות שמורות, המרכז לחינוך משפטי קליני © 2014

 

 

 

דבר הסטודנטית

 

שמי קרן בן צבי ובמסגרת לימודיי בשנה ב' בפקולטה למשפטים, אני לוקחת חלק בפעילות הקליניקה לזכויות ילדים ונוער בהנחיית עורכות הדין חגית בורוכוביץ' ושירן רייכנברג. הקליניקה לזכויות ילדים ונוער כוללת שני פרויקטים - פרויקט "דיני רחוב" ופרויקט הייצוג המשפטי. הפרויקטים מתבססים על מתן סיוע משפטי לבני ובנות נוער בסיכון, לצד העצמה, רכישת ידע משפטי והקניית תחושת שליטה מחודשת בחיי הנערים/ות.

 

בשנה האחרונה לקחתי חלק בפרויקט הייצוג המשפטי, הכולל מתן סיוע וייצוג משפטי לנערים ונערות בסיכון, במגוון הליכים. כעת, לאחר כשנה של עבודה מאומצת, נוכחתי לדעת שערכה של הקליניקה בא לידי ביטוי לא רק בממד המשפטי-מקצועי של הפעילות הקלינית, אלא גם בממד החברתי - חיזוק ידיהם של קורבנות עבירה, תמיכה בהם כאשר הם מנסים להשיב לעצמם את תחושת השליטה שאבדה בעקבות הפגיעה, ומתן תמיכה ואף אוזן קשבת שספק אם היא ניתנת להם/ן באתרים אחרים בחייהם.

 

עבודת הייצוג של קורבנות עבירה היא עבודה מאתגרת, בין היתר בשל חוויות החיים הקשות שעברו הנערים/ות, אשר צפות ועולות לנגד עיניהם במהלך ההליך המשפטי. לא תמיד הקורבן בשל להגיש תביעה משפטית, ופעילות משפטית שכזו מחייבת רגישות, סבלנות ובעיקר הבנה כלפי הנפגעים/ות - מה שמוביל ליצירת קשרים חזקים בינינו לבין הנערים/ות.

 

בשבועות האחרונים אני מסייעת לעו"ד חגית בורוכוביץ' בטיפול בתיק חדש של קטינה נפגעת עבירת מין. הקטינה פנתה לקליניקה לאחר שהגיע מועד השחרור של האדם אשר תקף אותה מינית כמה שנים קודם לכן. הדבר עורר בקטינה חרדה עזה ואף גרם להתדרדרות במצבה הנפשי, וזאת לאחר שנים של טיפול והליך שיקום איטי ומסורבל. בקשתה של הקטינה הייתה להרחיק את התוקף מסביבת מגוריה, מכוח חוק המגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת קורבן העבירה, התשס"ה-2004. בהתבסס על חוק זה, בית-המשפט יכול להרחיק עבריין מין אף מביתו שלו, במידת הצורך, וככל שיראה לנכון לעשות כן, לצורך הגנה על נפגע/ת העבירה.

 

במקרה הנדון, סברתי שהצדק מחייב הרחקה מוחלטת של אותו פוגע, לא רק מביתו שלו אלא גם מכל מקום אחר אליו עתידה הקטינה להגיע, וזאת מתוך רצון לספק לה הגנה מפניו. יחד עם זאת, במהלך הטיפול בבקשה, נוכחתי לדעת שמערכת המשפט איננה מונעת משיקולי צדק בלבד. במסגרת הליך קבלת ההחלטה יש לשקול שיקולים שונים, ובין היתר גם את זכויותיו של הנאשם עצמו. בדיון שנערך בנושא ביום ה-11.6.14, הורה בית המשפט השלום ברחובות על מתן צו הרחקה לנאשם, המתגורר במרחק של כ-50 מ' מהקטינה שנפגעה מינית על ידו. ההחלטה ניתנה באופן תקדימי ובניגוד לפסיקה הקיימת, על פיה לא ניתן להרחיק פוגע מביתו, אלא בהסכמת הצדדים.

 

מעבר לתוצאה המבורכת עבור הקטינה אותה ייצגנו, אין ספק כי למדתי רבות מעצם העבודה על התיק. בעיניי, הקליניקה לזכויות ילדים ונוער שונה בנוף לימודי המשפטים בפקולטה, שכן היא עוסקת באופן ישיר בהשפעת המשפט על החברה, ואף עושה זאת מהזווית הפרקטית של עולם המשפט ולא באופן תיאורטי בעלמא. הפעילות בקליניקה היוותה חוויה פוקחת עיניים ומשמעותית עבורי. במהלך השנה רכשתי ידע פרקטי רב. בתוך כך, למדתי כיצד לנסח כתבי תביעה, לבנות טיעונים משפטיים ואף לבצע מחקרים משפטיים פרקטיים שיסייעו לי לחזק את טיעוניי. לא פחות חשוב מכך, זכיתי לסייע לבני/ות נוער נפגעי עבירה אשר נטו לראות במערכת המשפט ככזו הפועלת נגדם, ואולי אף הצלחתי להעניק להם את התחושה שיש מי שמכיר בעוול שנעשה להם ועומד לצדם במאבק לצדק.

 

 

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות

 

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות הגישה במהלך חודש יוני 2014 תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כנגד חברת החשמל, בשם עובד שהופלה לרעה בקבלה לעבודה עקב מוגבלותו. התביעה מעלה טענה לאפליה בקבלה לעבודה, תוך שהיא שמה דגש על כך שחברת החשמל הפרה את חובתה לדאוג לייצוג הולם של א/נשים עם מוגבלות בקרב עובדיה, וזאת בניגוד לקבוע בסעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח - 1998. 

 

התובע, מ', הינו אדם משכיל ובעל כישורים וניסיון מקצועי רב, המתמודד עם לקות שמיעה. בין השנים 1994 ל-2013, הגיש מ' מועמדות למספר רב של תפקידים במחוזות שונים של חברת החשמל, אך מועמדותו נדחתה פעם אחר פעם מבלי שנבחנה לעומק, וזאת על אף שעמד בדרישות התפקיד, ומבלי שנמסר לו נימוק ענייני כלשהו לדחייה. לטענת התובע, הסיבה לדחייתו הגורפת היא הסתמכות חברת החשמל על המלצתה של וועדה רפואית פנימית, אשר בדקה אותו בשנת 1994, והגיעה למסקנה כי אין לקבלו לעבודה עקב מוגבלותו.

 

בתביעה נטען, כי אפליית התובע ודחייתו על הסף, פעם אחר פעם, אך בשל היותו אדם עם מוגבלות, ועל אף שהוא בעל הכישורים וההשכלה המתאימים לתפקיד - גרמה לפגיעה קשה בכבודו, ולתחושה קשה של השפלה ועלבון. עוד נטען, כי בכך שחברת החשמל לא בחנה את מועמדותו של התובע לעומק, היא הפרה את חובתה לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות, הקבועה בסעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. סעיף 9(א) לחוק השוויון מחייב את כל מעסיק המעסיק מעל 25 עובדים, לפעול למען ייצוג הולם של א/נשים עם מוגבלות בקרב עובדיו. הוראה זו חלה, כמובן, גם על חברת החשמל. לטענת התובע, החובה האמורה חלה על חברת החשמל ביתר שאת, נוכח היותה גוף ציבורי או לחלופין גוף דו-מהותי, שהינו בעל מונופול בתחום אספקת שירותי החשמל בישראל, ומעסיק אלפי עובדים בישראל.

 

החומרה שבאי קיומה של חובת הייצוג ההולם הקבועה בסעיף 9 לחוק השוויון מתחדדת נוכח תמונת המצב העגומה ביחס לסטטיסטיקה של השתלבות אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הישראלי. כפי שעולה מן הדו"ח הסטטיסטי השנתי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אחוז האנשים שאינם מועסקים כלל עומד על 45% בקרב אנשים עם מוגבלות, וזאת לעומת 24% בלבד בקרב האוכלוסיה הכללית. גם כאשר אנשים עם מוגבלות מצליחים להשתלב בשוק העבודה, שכרם הממוצע נמוך בעשרות אחוזים לעומת עובדים ללא מוגבלות, ולרוב הם אינם מועסקים במסגרת של משרות ניהוליות ו/או בכירות. מכאן עולה החשיבות של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בכלל, ופרק התעסוקה שבו בפרט.

 

לכתב התביעה לחץ כאן.

 

electricityImg

 

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה

 

מדי שנה מחולקים כספי הרווחים של מפעל הפיס, בסך של מאות מיליוני שקלים, לטובת פרויקטים בתחומי החינוך, החברה והתרבות ברשויות מקומיות ברחבי הארץ. בשנים האחרונות, רבו המקרים בהם מבקשים נושים של רשויות מקומיות, בעיקר עניות, להטיל עיקולים על כספים אלו על מנת לפרוע את חובותיהן כלפיהם. לאור התעצמותה של התופעה, התבקשה הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה לכתוב חוות דעת בנושא.

 

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה בה חלק גדול מכיתות הלימוד בישראל נבנות מכספי מפעל הפיס. בנוסף, מפעל הפיס הפך להיות גורם מרכזי המספק תרבות העשרה וחינוך בשעות אחר הצהריים לילדים. יחד עם זאת, כספי מפעל הפיס אינם מוגנים מפני עיקולים, דבר המאפשר לנושים של רשויות מקומיות לעקל כספים אלה. בחינה של היקפי תופעת הבקשות לעיקול כספי מפעל הפיס, מגלה כי מרבית הבקשות מופנות כנגד רשויות מקומיות מוחלשות הנמצאות במצב כלכלי קשה ונמצאות חייבות לנושים שונים. חוות הדעת של הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה עוסקת בשאלה האם יש לאפשר עיקול כספי מפעל הפיס המיועדים להיות מועברים לרשויות מקומיות עניות לצרכי חינוך ומוסדות ציבור, ומהן המשמעויות החברתיות של פרקטיקה המאפשרת הטלת עיקולים על כספים אלו.

 

בפתח הדיון מתייחסת חוות הדעת לכך שחלוקת רווחיו של מפעל הפיס לרשויות המקומיות מתבצעת על פי מדיניות של "הקצאה מתקנת": ככל שדירוגה החברתי-כלכלי של הרשות נמוך יותר וככל שהיא רחוקה יותר ממרכזי הערים הגדולות - כך יגדל חלקה היחסי בחלוקת כספי הרווחים של מפעל הפיס. כלומר, ביסודה של מדיניות חלוקת כספי מפעל הפיס ניצב הרציונל של צמצום הפערים הכלכליים-חברתיים בין רשויות מקומיות שונות. אישור עיקול הכספים יוצר מצב בו לא זאת בלבד שהכספים אינם מממשים את תכליתם הפרוגרסיבית והמתקנת לצמצום הפערים בחינוך - בסופו של דבר הם כלל אינם מגיעים אל הרשויות החלשות מבחינה חברתית-כלכלית, אשר זקוקות להם באופן הדחוף ביותר, וכך נמנעת מהן האפשרות לקדם את האוכלוסיות המתגוררות בתחומן.

 

לאור זאת, עמדת הקליניקה היא כי אין לאפשר הטלת עיקול על הכספים, בראש ובראשונה משום שאישור הטלת העיקול ייצור מצב בו חלוקת הכספים של המוסד איננה שוויונית ופוגעת בעקרון הצדק החלוקתי. במצב דברים זה, הכספים 'מדלגים' מעל לרשויות החלשות מבחינה כלכלית, ומגיעים היישר לנושים. גם אם אין באישור עיקול הכספים משום הפלייה ישירה של הרשויות המוחלשות, הרי שבמבחן התוצאה המפלה, ברור כי אותן הרשויות שחרב העיקול מתנופפת מעל לראשיהן, הן ברובן המוחלט רשויות אשר נמצאות בחלקו התחתון של המדד החברתי-כלכלי, והן אלו אשר תיפגענה ככל שתאושר בקשת העיקול.

 

לזאת יש להוסיף כי מלבד משרד החינוך, מפעל הפיס משמש כיום כגוף הגדול ביותר המממן ובונה בתי ספר וגני ילדים בישראל. משכך, בעיקול כספי הרווחים המועברים ממפעל הפיס לרשויות המקומיות החלשות, יש גם משום פגיעה בזכותם לחינוך של התלמידים/ות המתגוררים/ות בתחומי רשויות אלו.

 

בנוסף לטענות החוקתיות, בהסתמך על חוק יסודות התקציב וחוק רשויות מקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), תש"ס-2000, נטען כי האינטרס הציבורי המובהק הוא כי כספים המועברים למועצות מקומיות למטרות ברורות ומוגדרות ('כספים צבועים') יהיו מוגנים מעיקול ולא ייעשה בהם שימוש אחר מהמטרה לשמה הועברו למועצה המקומית, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בכספים המיועדים לחינוך. בהגנה על כספים כאלו מעיקול יש אף משום ייצוג אינטרס של תושבים/ות, אשר עשויים במצבים מסוימים למצוא עצמם שבויים בידי רשות מקומית שתבחר, מרצון או מכורח, לנתב כספים האמורים להגיע לקידום מטרות בתחומי החינוך, החברה והרווחה, לשם כיסוי חובות הנובעים מבעיות כלכליות של הרשות עצמה.

 

עוד נטען בחוות-הדעת כי לאור מבחני המידתיות והסבירות, במסגרת ניהול הליך העיקול יש לבחור בהסדר אשר פגיעתו באינטרס הציבורי פחותה ומידתית יותר, ולצמצם את הפגיעה בתושבים/ות במסגרת ביצוע ההליך.

 

אישור בקשות העיקול עלול ליצור תקדים מסוכן, אשר הנפגעים הישירים ממנו יהיו תושבי/ות יישובי הפריפריה החברתית-גאוגרפית בישראל, אשר זקוקים לכספים אלו כדי לממש את זכותם לחינוך באופן שוויוני. באישור העיקול יש כדי למנוע מאותן רשויות לבנות כיתות, ולספק את התנאים החיוניים לכל תלמידה ותלמיד במדינת ישראל, כדי להצליח.

 

לקריאת חוות הדעת לחץ כאן.

 

הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית

 

הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית ערכה חוות דעת המציעה פתרונות לקידום רכש מקומי ברשויות מקומיות, דרך תיקוני חקיקה וקידום הצעת חוק חדשה. חוות הדעת נכתבה על ידי הסטודנטים/יות בקליניקה, בהנחיית עו"ד לנא ורור ופרופ' ברק מדינה. חוות הדעת דנה בחסמים העומדים בפני עסקים קטנים מקומיים בנגישות למכרזי רשות ועל דרכים מוצעות לפתרון חסמים אלו ומתן עדיפות לעסקים מקומיים קטנים.

 

רכש מקומי הינו אמצעי משמעותי לקידום עסקים זעירים ובינוניים, אולם הטמעת השימוש בו בהקשר הישראלי, עודנה מצויה בראשית הדרך. המונח "רכש מקומי" מתייחס לרכישת טובין ושירותים מיצרנים וספקים מקומיים, על ידי רשויות וגופים ציבוריים, כמו גם על ידי פרטים המבקשים לקדם את הכלכלה המקומית באזור מגוריהם. באזורי הפריפריה הגיאוגרפית-חברתית בישראל, פעמים רבות הספקים המקומיים הנם בעלי עסקים קטנים ובינוניים (להבדיל מתאגידי שירות והפצה גדולים), אשר היכולת והסיכויים שלהם להצליח להשתלב במכרזים ציבוריים, נמוכים בצורה משמעותית מאלו של תאגידי השירות וההפצה הגדולים. יחד עם זאת, בשל חיוניותם של עסקים מקומיים לתחזוקת ולהנעת הכלכלה המקומית, כמו גם לחיזוק המרקם החברתי והתרבותי המקומי ועוד -  ישנה חשיבות מיוחדת במתן הקלות והנגשה של המכרזים הציבוריים לספקים המקומיים.

 

בעקבות פנייה של ארגון שתיל (פרויקט כמ"מ - כלכלה מקומית מקיימת), אל הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית - הקליניקה ערכה חוות דעת שמטרתה לספק מענה לסוגיות המשפטיות העולות מקידום עקרון הרכש המקומי. חוות הדעת הוכנה, בין היתר, על רקע הצעת חוק הרשויות המקומיות (העדפה במכרז לתושבי רשות מקומית המצויה בתחום אזור עדיפות לאומית), התשע"ד–2013, אשר הוגשה על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית וחברי כנסת נוספים. הצעת החוק מעלה, לראשונה במסגרת של חקיקה ראשית, את האפשרות להעדיף עסקים מקומיים קטנים על פני עסקים גדולים, בתחרות על מכרז של רשות מקומית. הצעת החוק מגבילה את תחולתה לאזורי עדיפות לאומית ומבקשת לקדם הכרה גם בעסקים חברתיים וכן מתן עדיפות לעסקים אלו.

 

חוות הדעת מתייחסת לסוגיית החסמים העומדים בפני עסקים קטנים מקומיים בהתמודדות על מכרזים מקומיים -  כדוגמת הדרישה למתן ערבויות גבוהות, חסמי ידע וגישה למכרזים, היקף העבודה הנדרש וכוח האדם המבצע ועוד. חוות הדעת סוקרת גם את מה שנעשה עד היום בתחום וכן מציגה מספר פתרונות נהוגים בעולם. כך לדוגמא מופיע בחוות הדעת מודל אשר אומץ באנגליה, במסגרתו הוקמו צוותים מיוחדים ברשויות המקומיות, על מנת לסייע לבעלי עסקים קטנים במילוי טפסי המכרז. חוות הדעת מציגה גם את המודל אשר אומץ באיטליה, המאפשר התאגדות לא פורמאלית של מספר עסקים קטנים, לצורך הגשת מועמדות משותפת למכרז.

 

במסגרת חוות הדעת, מעלה הקליניקה מספר פתרונות אפשריים למצב הקיים:

  1. החלת הוראה מס' 7.12.7 של החשב הכללי, אשר במסגרתה ניתנה הנחייה למשרדי הממשלה אודות הפעולות הנדרשות לשילוב עסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי על רשויות מקומיות.
     

  2. קידום תיקון לתקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח-1987, ומתן עדיפות לעסקים מקומיים קטנים בהתקשרויות פטורות ממכרז או במכרזים קטנים.
     

  3. תיקון בחוק חובת מכרזים, תשנ"ב-1992.
     
  4. קידום חקיקה ראשית אשר מטרתה פתרון החסמים העומדים בפני עסקים קטנים מקומיים וכן מתן עדיפות בחוק לאלו. 
     

  5. המשך קידום הצעת חוק "עידוד עסקים קטנים ובינוניים בישראל, התשע"ב -2012" אשר תכליתה לסייע לעסקים קטנים ולהסיר חסמים העומדים בפני עסקים קטנים, בהגשת מועמדות למכרזים.

 

המבקשים/ות לעיין בחוות הדעת מוזמנים/ות לפנות לעו"ד לנא ורור בכתובת האימייל: warwarlana@hotmail.com

 

economy

 

עדכונים מהעת האחרונה

 

עדכונים מהעת האחרונה

 

  • ביום ה-25.5.14 נערך שולחן עגול בנושא הזכות לשירותי רווחה של קטינים מבקשי מקלט על ידי הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות בשיתוף עם מרכז מינרבה לזכויות אדם. במסגרת השולחן העגול הוצג נייר עמדה אשר חובר על ידי  הקליניקה, המנתח את החובות של מדינת ישראל כלפי קטינים מבקשי מקלט בתחום שירותי הרווחה, על בסיס התחייבויותיה של ישראל מכוח משפט זכויות האדם הבינלאומי. לקריאת נייר העמדה לחצו כאן.
     

  • בהתאם לבקשתה של הקליניקה לזכויות ילדים ונוער, ביום ה-11.6.14, הורה בית המשפט השלום ברחובות על מתן צו הרחקה לעבריין מין , המתגורר במרחק של כ-50 מ' מקטינה שנפגעה מינית על ידו. בית המשפט הורה באופן תקדימי על הרחקת הפוגע גם מאזור מגוריו, אף ללא הסכמתו. ההחלטה עודנה חסויה וטרם ניתן לפרסמה. לקריאת הבקשה לחצו כאן.

     

  • במהלך חודש יוני 2014 התקיימו מספר הכשרות לקידום שוויון מגדרי במקומות עבודה באמצעות הסכמים קיבוציים לעובדות/ים ארגון העובדים "כוח לעובדים". ההכשרות ניתנו על ידי סטודנטיות/ים מהקליניקה לזכויות נשים בעבודה ותכני ההכשרות התבססו על מודל להטמעת חשיבה מגדרית באמצעות הסכמים קיבוציים, שהוכן על ידי הקליניקה. (לקריאת טיוטת המודל לחצו כאן).
     

  • הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית סייעה במהלך חודש יוני 2014 לבעל עסק זעיר לשיעורים פרטיים, להגיש תביעה קטנה כנגד חברה אשר השכירה לו נכס לצורך הפעלת העסק. כתב התביעה נסוב על טענת הטעייה והפרת חוזה ההשכרה. לכתב התביעה לחצו כאן.
     

  • ביום ה-17.6.14 נערכה סדנה עבור ארגוני החברה האזרחית, שעניינה כתיבת דו"חות צללים לוועדות זכויות האדם של האו"ם, על ידי הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות ומרכז מינרבה לזכויות האדם. במסגרת הסדנא הוצג מדריך לכתיבת דוחות צללים אשר נכתב על-ידי הקליניקה. לאחר מכן נערך פאנל בנושא וניתנה הדרכה לארגונים שהגיעו למפגש. (לקריאת טיוטת המדריך לחצו כאן).
     

  • הקליניקה לזכויות ילדים ונוער קיימה במהלך חודש יוני ארבעה משפטים מבוימים במסגרת תוכנית "דיני רחוב". המשפטים הוצגו על ידי בני ובנות נוער ממעון "מסילה", שירות מבחן לנוער של מערב ומזרח ירושלים, והוסטל בית עלם.  המשפטים המבוימים מהווים את שיאה של התוכנית "דיני רחוב" המתמקדת בהעצמה של נערים ונערות בסיכון, באמצעות רכישת ידע משפטי.
     

  • ב-2.6.14 קיימה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות פאנל בנושא אקטיביזם של אנשים עם מוגבלויות בישראל. הפאנל נסב סביב היישום הישראלי לעיקרון שנקבע ע"י אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בארה"ב: "Nothing about us without us", במסגרתו נדונו השאלות: מהם החסמים המונעים מאנשים עם מוגבלות לפעול למען קידום זכויותיהם, ובכלל זאת החסמים הייחודיים לישראל, ומהם התנאים הדרושים והאסטרטגיות בהן ניתן לנקוט כדי לגייס אנשים אלה לפעולה. (לקריאת תמלול הפאנל לחצו כאן).
     

  • ביום 12.6.14 הורה בית המשפט השלום בירושלים על דחיית כתב תביעה ללא צו להוצאות של רשות השידור כנגד ט.ד., אשר יוצג על ידי הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה. כנגד ט.ד. נפתחו הליכי גביית חוב בהוצאה לפועל, בטענה כי ברשותו מקלט טלוויזיה. כתב התביעה התבסס על תמליל שיחת טלפון שערכה רשות השידור עם ט.ד. בה השיב בחיוב לשאלה האם ברשותו מקלט טלויזיה. בשם ט.ד נטענו טענות פרוצדוראליות כי לתמליל השיחה לא צורפה הקלטה או תצהירים התומכים בתמליל, כמו גם באשר לפרקטיקה הפסולה של רשות השידור לגבות עדויות מיוצאי/ות אתיופיה, באמצעות שיחת טלפון". לכתב ההגנה לחצו כאן.
     

  • בעקבות פעילות הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי במהלך שנת הלימודים תשע"ד, בוטלו מספר כתבי אישום כנגד נאשמים אשר יוצגו על ידי הקליניקה. במקרה אחד, הואשם פונה בן 56 ללא עבר פלילי, בתקיפת קרובת משפחתו. בפגישה מול התביעה הוגשו ראיות חדשות המפריכות את גרסת המתלוננת ושופכות אור חדש על נסיבות האישום, באופן שמבהיר כי המניע לתלונה הוא סכסוך ירושה ארוך בין הנאשם למתלוננת. במקרה אחר, הואשם פונה בן 20, נעדר עבר פלילי, בעבירה של החזקת סמים בכמות שאינה לצריכה עצמית בעת שנסע ברכב יחד עם חבריו. בפגישה שהתקיימה מול התביעה, הובהר כי בהיעדר ידיעה ושליטה של הנאשם בסמים, אשר היו מוסתרים ברכב שאינו שייך לו והוא אינו נוהג בו, לא מתקיימת החזקה קונסטרוקטיבית. לאור טיעונים אלו החליטה התביעה לחזור בה מכתב האישום. 

 

 

עו"ד בנעלי בית

 

איך התגלגלתי לעריכת דין חברתית? 

 

הגעתי ללימודי המשפטים בדרך מקרה. ביקשתי ללמוד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. אחי המבוגר, שלמד משפטים, יעץ לי להירשם גם ללימודי משפטים, בטענה שממדעי הרוח ניתן ליהנות, אך קצת קשה להתפרנס. נרשמתי, התקבלתי ונשביתי בקסמו של המשפט.

 

פנייתי לתחום החברתי הייתה טבעית. משחר ימיי חונכתי על ברכיה של "תורת חסד", הדואגת לכלל ולא רק לפרט. 
בעיניי, המשפט הוא שליחות ולא רק מקצוע. חלק מ"תיקון עולם", חובתו הבסיסית של כל אדם בכלל ושל יהודי בפרט. בראשית דרכי התנדבתי לעסוק בייעוץ משפטי בשכונות הקטמונים במסגרת עמותת "סנגור קהילתי". נחשפתי שם מכלי ראשון למצוקות ולעוולות החברתיות הגדולות שבינותינו ולצורך החיוני בהנגשת המשפט גם לאוכלוסיות מעוטות יכולת. בהמשך הדרך זכיתי לייצג ועודני מייצג בהתנדבות קבוצות שונות הפועלות בתחום החברתי וביניהן "מעגלי צדק" (שהייתה לי הזכות להימנות עם מייסדיה); מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפות מיניות; ארגונים לזכויות נשים והעצמתן דוגמת "קולך" ו"מרכז צדק לנשים"; "נאמני תורה ועבודה"; תנועת "הכל חינוך"; תנועת "נוער כהלכה" למיגור ההפליה בחברה החרדית; מרכז המידע לניצולי שואה בישראל; "מבוי סתום" - למען העגונות ומסורבות הגט, ועוד.


התיק הכי משמעותי שלי

 

למרות שזכיתי לייצג עשרות עותרים בתיקים חשובים (ואף מתוקשרים) דוגמת פרשיית הפליית הבנות הספרדיות ב"בית יעקב" בעמנואל והעתירה לביטול הסכם הטיעון המביש שנעשה עם משה קצב, התיקים החשובים ביותר בעיניי הם דווקא התיקים ה"קטנים" שעוסקים במצוקות האנשים שמן השורה. בתיק אחד זכיתי לייצג הורים לנער אוטיסט שעתרו לבג"ץ נגד הכוונה לקצר את שנת הלימודים שלו בחודשי הקיץ, דבר שהיה מונע ממנו טיפול נאות ומהוריו להמשיך ולעבוד. מבחינה משפטית צרופה התיק היה חסר סיכוי. החלטנו לטעון בשם הצדק ולשמחתי בית המשפט סייע לנו. במהלך הדיון, המדינה חזרה בה ומני אז כל הילדים האוטיסטיים בישראל זוכים לעוד שבועיים לימודים בקיץ. במקרה אחר זכיתי לייצג אישה מחו"ל שהייתה מסורבת גט במשך כארבע שנים, וזאת לאחר שעברה שנות התעללות רבות במשך נישואיה. כשבעלה ביקר בארץ, הוצא נגדו צו עיכוב יציאה. הוא עתר לבג"ץ בטענה שאין לבית משפט בישראל סמכות לדון בעניינם של תושבי חו"ל. לשמחתנו בית המשפט הגבוה לצדק קיבל את טענותינו והותיר את צו עיכוב היציאה על כנו. למחרת בבוקר, פחות מ-24 שעות לאחר תום הדיון בבג"ץ, נתן האיש גט לאשתו והוציאה לחופשי. אילו הייתי לעורך דין רק בשביל שני תיקים אלה – דייני.

 

מהן זכויות אדם בעיני

 

בעקבות תפישת העולם המבוטאת בעולמה של תורת ישראל, אני מעדיף לדבר על "חובות האדם וזכויותיו". בראש ובראשונה מדובר בחובות שמהן נובעות הזכויות.

 

בעיני, זכויות אדם הן לא שם פרטי אלא שם משפחה. לא רק תחום משפטי צר אלא אורח חיים ומורה דרך. חובות האדם וזכויותיו מטילות על כל אחת ואחד מאתנו את החובה לדאוג לכבודו של אדם - כל אדם, ללא הבדל דת, גזע ומין - להבטחת חירותו, לשמירה על חייו וליכולתו לממש את כישוריו כאדם. לצערי, מרוב דיבורים על "זכויות" אנו שוכחים לעתים את ה"אדם". ולא אחת נדמה שמחברת רווחה היינו לחברת רווח, חברת כוח אדם שמרובה בה הכוח ומועט בה האדם. חברה של "עושקים מורשים", הפועלים במסגרת החוק אך כ"נבלים ברשות התורה". מדינת ישראל היא מן המתקדמות בעולם בנושאי חקיקה חברתית, אך למרות זאת בשל הפער הגדול בין תיאוריה ומעשה, נמצאת בפסגת המדינות בעולם המערבי שבהן יש פער בין העשירונים העליונים והתחתונים, ובפסגה המפוקפקת של סחר בבני אדם (מצב שלשמחתנו השתנה מעט בשנים האחרונות לטובה).


אם לא הייתי עו"ד הייתי...

 

מחנך, רב או אמן. גם כיום אני מנסה (לא תמיד בהצלחה) לשלב בין תחומים מרתקים אלה שכל אחד מהם וכולם יחדיו הם עולם ומלואו, רצוף משימות, אתגרים, חוויות והנאה.

 

דמות שהשפיעה עליי

 

בראש ובראשונה הוריי, פרופ' דבורה הכהן והרב מנחם הכהן המשלבים תורה ועבודה, חיי רוח וחיי מעשה. במהלך שנות לימודיי בישיבה, הושפעתי רבות משני ראשיה, מורי ורבותיי הרב יהודה עמיטל ז"ל ויבדל לחיים טובים הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין. בעולם המשפט, זכיתי לקנות שפע חוכמה, בינה ודעת משני מאמניי, המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון פרופ' מנחם אלון ז"ל, ויבדל"ח עו"ד (לימים המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון) ד"ר מישאל חשין.  חוכמתם, ולא פחות מכך אנושיותם של כל אלה, היו לי לעמוד האש עמוד הענן.

 

פרופסור אביעד הכהן, דקאן המרכז האקדמי "שערי משפט" ומנהל המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו; מלמד קורסים בתחומי המשפט החוקתי, משפט עברי, זכויות חברתיות, דת ומדינה ודיני תקשורת ב"שערי משפט" ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בעבר לימד גם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן" ובביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. סיים תואר ראשון ותואר שני (בהצטיינות) ותואר שלישי (בציון "מעולה") בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. מייסד ויו"ר "מוזאיקה" – המרכז לחקר דת, חברה ומדינה; עמית מחקר  במכון ון ליר בירושלים; חבר הוועדה למונחי משפט של האקדמיה ללשון העברית. כתב מאות מאמרים, בנושאי משפט חוקתי, משפט עברי ויחסי דת ומדינה. משנת 1997 שימש חבר במערכת פסקי הדין (פד"י) של בית המשפט העליון, ובשנים 2009-2006 שימש כעורכם הראשי. כתב את הערכים החדשים בנוגע לזכויות האדם במהדורה החדשה של "אנציקלופדיה יודאיקה", ובהם ערכים על חופש הביטוי, חופש התנועה וחופש העיסוק. בשנת 2011 כתב את "אמנת הספרייה הלאומית" שהושקה בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ואנשי ממשל בכירים. חבר במערכות כתבי עת מדעיים שונים, וביניהם "שערי משפט", "משפחה במשפט", "רפואה ומשפט"; "שנתון המשפט העברי","זהויות", ועוד. לצד פעילותו האקדמית, פעיל הכהן בעבודה מעשית כעורך דין. בין השאר, הוא מכהן כיועץ המשפטי של דירקטוריון מפעל הפיס. בעבר כיהן כחבר ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין וחבר בבית הדין המשמעתי שלו; כדירקטור במכון להשתלמות עורכי דין; דירקטור ב"מדרשה ללימודי משפט" של ועד מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין, ובוועדות ציבוריות שונות. חבר ועדת האתיקה העליונה למחקרים לא רפואיים בהם מעורבים בני אדם, האוניברסיטה העברית בירושלים וועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה). בין השאר שימש יועץ לוועדת הקודיפיקציה במשרד המשפטים, יועץ ל"ועדת שושני" שעסקה בתקצוב מוסדות החינוך בישראל, חבר הוועדה ליישום האמנה הבינ"ל בדבר זכויות הילד במשרד המשפטים; דירקטור ויו"ר ועדת הלוגיסטיקה של פרויקט תגלית-Birthright Israel ובמכון המשותף לגיור בסוכנות היהודית.