מידעון 10

header10

יום ראשון, 18 לינואר, גיליון מס' 10

לקראת סיום הסמסטר הראשון המרכז לחינוך משפטי קליני מוציא לאור את מידעון מספר 10. אנו מאחלות/ים לכן/ם קריאה מעניינת ומהנה ונשמח מאד לקבל תגובות ולהמשיך את הדיאלוג בדף הפייסבוק של המרכז.

סגל המרכז לחינוך משפטי קליני

 

 

חדשות שוטפות מהנעשה בקליניקות:

 

safty

הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי הביאה לחזרה מכתב  אישום בעקבות פרשנות חדשה לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור 2005.

 

קרא/י עוד

 

 

 

hospital_nurse_patient

פרוייקט חדש של הקליניקה לזכויות ילדים ונוער בשיתוף  עם בית החולים הדסה לקידום הזכות לבריאות של ילדים ונוער יצא לדרך. במסגרת הפרויקט סטודנטיות וסטודנטים מהקליניקה נותנים סיוע משפטי לילדים/ות ומשפחותיהם המגיעים למרכז לילדים עם מחלות כרוניות.

  

קרא/י עוד

 

 

silhouette_man_hand

הקליניקה לזכויות נשים בעבודה ערכה במהלך שנת  הלימודים האחרונה דו"ח מיוחד בנושא מניעה וטיפול במקרי הטרדות מיניות בשירות המדינה, הבוחן את ההליך המשמעתי בשירות המדינה באופן כרונולוגי: משלב המניעה והעלאת מודעות בדבר תופעת ההטרדות המיניות, דרך שלב החקירה של תלונות על הטרדה מינית ועד לשלב השפיטה וקביעת העונש.

  קרא/י עוד

 

 

עו"ד בנעלי בית - ד"ר יפעת ביטון

 ifat"...רציתי להפוך לחלק ממערכת המשפט, על-אף שידעתי שהמערכת עצמה דורשת תיקון, ודווקא בשל סיבה זו,.."   

 קרא/י עוד

 

 

 

 

 

דבר הסטודנט - אלכס גורביץ'

"...מצאתי שבליווי ותמיכה של עורכת-דין מנוסה, אני יכול לעזור לאלו שזקוקים לכך. זו המשמעות של הלימודים שלי, ומצאתי אותה בעשייה משפטית במסגרת הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות..."

 
  קרא/י עוד

 

עדכונים מהעת האחרונה

  • רשם הוצאה לפועל בירושלים קיבל את בקשתה של הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה והורה על ביטול עיקול חשבון בנק של בני-זוג אשר הוכרו כחייבים מוגבלים באמצעים.

  • הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית קיימה שולחן עגול בנושא "עסקים חברתיים- כיווני חקיקה אפשריים". 

  • בעקבות עתירה מנהלית שהגישה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות  אושרה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תכנית המתאר הכוללת בשכונת ערב א-סוואחרה. 

  • הקליניקה לזכויות נשים בעבודה פנתה לנציבות שירות המדינה ולממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה, בעניין מתן זכות ערר במקרה של סגירת תלונה על הטרדה מינית ובעניין הסדרת מערך ההדרכות למניעת הטרדות מיניות.  

  • הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי הובילה לחזרת התביעה המשטרתית מהגשת כתב-אישום כנגד פונה, אשר הואשם בעבירת התפרעות בגין השתתפותו בהפגנה. 

  • הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הגישה בקשה להקניית מעמד תושבות קבע לנער מחוסר אזרחות, שנולד בישראל וננטש עם לידתו בשל מחלה קשה.

  • המרכז לחינוך משפטי קליני קיים את המפגש הראשון בסדרה "כשפרקטיקה פוגשת אקדמיה", תחת הכותרת "שקט יורים - ביו הסתה לחופש הביטוי בעתות מלחמה".

  • המרכז לחינוך משפטי קליני קיים ביום זכויות האדם הבינלאומי כנס מיוחד בנושא  "זכויות אדם בירושלים - חלום או מציאות".

 לעדכונים בהרחבה לחצו כאן.

facebookyoutube

 

המרכז לחינוך משפטי קליני, האוניברסיטה העברית בירושלים
טל': 02-5882554

להסרה מרשימת התפוצה לחץ כאן
כל הזכויות שמורות, המרכז לחינוך משפטי קליני © 2014
 

 

 

 

דבר הסטודנט

 

שמי אלכס גורביץ', סטודנט שנה ג' למשפטים באוניברסיטה העברית, ומשתתף בקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות.

 

הבחירה לקחת חלק בפעילות הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות, הגיעה מתוך אמונה כי הקליניקות המשפטיות מהוות פלטפורמה ייחודית לעשייה משמעותית, השונה לחלוטין מכל המסגרות המוכרות בפקולטה למשפטים, שהינן תיאורטיות בעיקרן. כפי שאכן נוכחתי לגלות במהלך החודשיים האחרונים - הפעילות בקליניקה מהווה הזדמנות חד פעמית להשתלב במערך לימודי ומעשי שמקדם תמיכה באוכלוסיות מודרות ובזכויות אדם, ומאפשרת לסטודנטיות ולסטודנטים לעשות שימוש בידע האקדמי שצברו, לצורך קידום מטרה חשובה וצודקת.

 

במסגרת הפעילות בקליניקה, ריהאם שותפתי, ואני, קיבלנו לטיפולנו מקרה לא פשוט של נער שנולד בישראל עם מחלה קשה וננטש בידי אמו, שהייתה חסרת מעמד בישראל. חלק גדול מחייו בילה הנער בבתי חולים, והיום הוא חי עם אישה מדהימה, דוברת רוסית, ש"התאהבה" בו במסגרת היותה עובדת קבלן בבית החולים בו היה מאושפז כפעוט, וגידלה אותו כמשפחת אומנה. כל זהותו ישראלית, שפתו עברית וחבריו ישראלים. הוא אינו מכיר כל מציאות אחרת ומרגיש עצמו, בכל רמ"ח אבריו, ישראלי מן השורה. יחד עם זאת - לנער אין כל מעמד בישראל. מעבר לכך, מפאת מחלתו הקשה, הנער אינו יכול לטוס ולא ניתן לגרשו.

 

התיק העלה מספר שאלות מהותיות: מה דינו של קטין שנולד בישראל להורים לא ישראלים ולא יהודים ושכל חייו בילה בישראל, אולם הוא חסר מעמד חוקי בישראל? כיצד מתמודדים עם מצב בו הוא אינו בעל מעמד וגם לא ניתן לגרשו; וגם אם ניתן היה לגרשו, לאן? ומי יכסה את הוצאותיו הרפואיות כשיפקע תוקף הביטוח הרפואי? עם שאלות אלו נאלצנו להתמודד במהירות, כדי ליצור בסיס ידע משפטי ראוי לקראת יום הולדתו ה-18 של הנער, לצורך הטיפול בעניינו טרם הפיכתו לבגיר.

 

מבחינת הדין הבינלאומי יש לסוגיה זו פתרונות - כל אדם זכאי למעמד חוקי ולאזרחות. זכות זו מעוגנת עוד בהכרזה האוניברסלית לזכויות אדם בשנת 1948 ואף באמנות שונות שישראל חתומה עליהן, דוגמת האמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות משנת 1966 או האמנה לצמצום מחוסרי האזרחות משנת 1961. מקורות אלו, ורבים נוספים במשפט הבינלאומי, שבים ומדגישים את הצורך העליון בזכות האדם להחזיק באזרחות. ברור הוא כי המדובר בזכות ולא בחסד. ויחד עם זאת המציאות מורכבת יותר.

 

בשבוע יום הולדתו של הנער, נסענו עו"ד באנה שגרי-בדארנה ואני, לפגוש את הנער. לא תיארתי לעצמי כמה מהר אעשה את המעבר בין התיאוריה לפרקטיקה. כך, מצאתי עצמי בישיבה בנוכחות בעלי מקצוע שונים, יושב לצידה ובהנחייתה של עו"ד שגרי-בדארנה ומסביר את משמעותו של ייפוי הכוח לנער; מבאר את העמימות המשפטית שנוגעת למצבו; מקשיב לשאלות ומתרגם מונחים משפטיים לשפה הרוסית שתהיה ברורה לכולם. בין-רגע התיקים הרפואיים והמכתבים למשרד הפנים תפסו פנים אמיתיות, שמביטות בנו ומחפשות תשובה ומזור למצוקותיהם. אנשים בשר ודם שמבקשים לדעת את ההתקדמות שעשינו בענייניהם ומתלבטים האם לבחור בנו להמשך הטיפול בתיק.

 

זו הייתה חוויה חזקה, מהסוג לו קיוויתי כאשר בחרתי בלימודי המשפטים. מצאתי שבליווי ותמיכה של עורכת-דין מנוסה, אני יכול לעזור לאלו שזקוקים לכך. זו המשמעות של הלימודים שלי, ומצאתי אותה בעשייה משפטית במסגרת הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות. בסוף הפגישה הנער הפקיד בידינו את עניינו וביטא תקווה שהעניין יבוא לסיומו בהקדם. כך גם אנחנו. כיום נוכל לעדכן כי יש התקדמות רבה והנער כבר מחזיק במעמד זמני ובאישור עבודה. קשה לתאר את השמחה שחשנו כשקיבלנו את השיחה ממשרד הפנים בה נודע לנו כי הנער קיבל מעמד.

 

 

הקליניקה לזכויות ילדים ונוער

 

זכויותיהם של ילדים ונוער עם מחלות כרוניות - פעילות חדשה של הקליניקה לזכויות ילדים ונוער

 

בשנת הלימודים הנוכחית החל שיתוף פעולה חדש ויחודי בין הקליניקה לזכויות ילדים ונוער לבין המרכז לילדים עם מחלות כרוניות בבית החולים הדסה הר הצופים, בו סטודנטיות וסטודנטים מהקליניקה נותנים סיוע משפטי לילדים/ות ומשפחותיהם המגיעים למרכז ופונים לקבלת סיוע זה. פרויקט זה הנו ראשון מסוגו בארץ והוא מתמקד בזכויות של ילדים וילדות לבריאות.

 

במרכז לילדים עם מחלות כרוניות מטופלים ילדים החולים במחלות שונות, לרבות תסמונת דאון, סיסטיק פיברוזיס, סכרת, הפרעות אכילה, ועוד. המרכז מעניק טיפול כוללני לילדים באמצעות צוות רב-תחומי הכולל רופאות/ים, אחיות, תזונאיות קליניות, פיזיותרפיסטיות, קלינאית תקשורת, עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות, מרפאה בעיסוק וצוות חינוך. עד היום לא ניתן סיוע משפטי במסגרת זו שהתמקדה במקצועות הרפואיים והפרה-רפואיים, אך לאורך השנים גובשה ההבנה כי הילדים המטופלים ובני משפחותיהם עומדים לא אחת בפני קשיים וחסמים בירוקרטים ומשפטיים, המונעים מהם לממש את זכויותיהם. על בסיס צורך זה נבנה שיתוף הפעולה המאפשר קבלת סיוע משפטי מצד הקליניקה לזכויות ילדים ונוער, במקביל לטיפול ההוליסטי הרחב שמקבלים כיום מטופלי/ות המרכז.

 

סטודנטים וסטודנטיות מהקליניקה יושבים מדי שבוע מספר שעות במרכז ומעניקים סיוע משפטי לפונים אליהם. הקליניקה מאפשרת לילדים החולים במחלות שונות לקבל סיוע משפטי בתחומים הקשורים למחלתם באופן ישיר (כגון נגישות לטיפולים רפואיים, תרופות, שירותי קופות החולים, טיפות חלב ועוד) או עקיף (למשל, סיוע בהנגשת זכויות בבית הספר, קבלת קצבאות נכות וכו'). כך, למשל, לאחרונה סייעה הקליניקה לילד הסובל ממום מולד בראשו, אשר על אף זכאותו לקבלת סייעת במוסד לימודיו, לא קיבל סייעת זו, דבר אשר פוגע בזכותו לחינוך.

 

מטרת הפרויקט אינה רק מתן סיוע משפטי שוטף, אלא רצון ללמוד ולהכיר לעומק סוגיות רוחביות העולות מן השטח ולפעול לשינוי מדיניות בתחום. בהקשר זה, המרכז הרפואי הדסה מאפשר בחינה מורכבת של זכות הבריאות לילדים ונוער בישראל. מגיעים אליו ילדים ומשפחות מכל הקשת של החברה הישראלית - חרדים, חילוניים, ערבים, יהודים, מבקשי מקלט ומהגרים וכן תושבי מזרח ירושלים ופלשתינים. ברור אם כן כי מימוש הזכות לבריאות עבור הילדים, כאשר מדובר באוכלוסיות שחוות רבדים שונים של הפלייה, הנו מורכב עד מאד, ומחייב במקביל למתן מענה משפטי פרטני, חשיבה רחבת היקף על הזכות לבריאות של ילדים מאוכלוסיות מוחלשות.

 

למידע נוסף על הפרוייקט ניתן לפנות לעורכות הדין שירן רייכנברג ודנה רוטשילד מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער.

 

 

עדכונים מהעת האחרונה

 

  • רשם הוצאה לפועל בירושלים קיבל ביום ה-2.12.14, את בקשתה של הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה והורה על ביטול עיקול חשבון בנק של בני-זוג אשר הוכרו כחייבים מוגבלים באמצעים. ההחלטה התבססה על טענת הקליניקה כי בן הזוג ממצה את כושר השתכרותו ולא יוכל להעלות את שכרו בתקופה הנראית לעין ובת הזוג מתקשה לאתר מקום עבודה בשל העובדה כי היא סובלת ממחלת האפילפסיה. לבקשה צורפה חוות דעתו של נוירולוג בה נקבע כי בשל מצבה הבריאותי, האישה איננה מסוגלת לעבוד. 
     

  • הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית קיימה ביום ה-4.12.14 שולחן עגול בנושא "עסקים חברתיים- כיווני חקיקה אפשריים". המפגש כלל הצגת הצעת חוק עסקים חברתיים אשר נכתבה על ידי הקליניקה בשנה החולפת, ודיון סביב קידום חקיקה בנושא עסקים חברתיים. בשולחן השתתפו נציגים/ות מטעם ארגוני עובדים, עסקים חברתיים, משרדי הממשלה והאקדמיה.
     

  • בעקבות עתירה מנהלית אשר הגישה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות ביום 30.3.14, כנגד עיריית ירושלים ואחרים, בעניין השיהוי הבלתי סביר בקידום תוכנית מתאר כוללת בשכונת ערב א-סוואחרה - הגיעו הצדדים ביום 22.6.14 להסדר דיוני לפיו מתחייבת עיריית ירושלים לקיים דיון בתכנית תוך 30 ימים בתמורה לדחיית מועד הדיון בעתירה. ביום 4.9.14, התקיים דיון בתכנית בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה וזו החליטה לאשרה. לעתירה ראו כאן.
     

  • הקליניקה לזכויות נשים בעבודה פנתה יחד עם איגוד מרכזי הסיוע ביום ה-17.12.14 לנציבות שירות המדינה ולממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה, בבקשה לאפשר מתן זכות ערר במקרה של החלטה על סגירת תלונה על הטרדה מינית וכן להסדיר את מערך ההדרכות למניעת הטרדות מיניות בהתאם לדרג ולקהל היעד בשירות המדינה. הפניות התבססו על דו"ח מיוחד שנערך על ידי הקליניקה בנושא, במהלך שנת הלימודים תשע"ד. למכתבים ר' כאן וכאן
     

  • הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי הובילה לחזרת התביעה המשטרתית מהגשת כתב-אישום כנגד פונה, אשר הואשם בעבירת התפרעות בגין השתתפותו בהפגנה שהתקיימה בשנת 2011 ברחבת בית המשפט העליון כנגד מעצרו של הרב דב ליאור (עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977). טענותיה של הקליניקה נסובו על הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית וכן על הפגיעה בחופש הביטוי. התביעה קיבלה את הטיעונים והחליטה לחזור בה מכתב האישום. 
     

  • הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הגישה ביום 24.7.14 בקשה במינהל האוכלוסין בחולון, להקניית מעמד תושבות קבע לנער מחוסר אזרחות, שנולד בישראל וננטש עם לידתו בשל מחלה קשה שלקה בה. ביום 14.12.12, התבשרנו כי הוועדה אישרה הקניית מעמד של תושב ארעי של שנה עבור הנער ובהמשך אף הקנתה לו רישיון עבודה. הקליניקה ממשיכה ללוות את הנער הן בהליכי מימוש התושבות הארעית והן בבקשה לקבלת מעמד של קבע. לבקשה ראו כאן.
     

  • המרכז לחינוך משפטי קליני קיים ביום ה-19.11.14 את המפגש הראשון בסדרה "כשפרקטיקה פוגשת אקדמיה", תחת הכותרת "שקט יורים - ביו הסתה לחופש הביטוי בעתות מלחמה". המפגש עסק בסוגיות של הגשת כתבי אישום בעבירת הסתה בשעת מלחמה, ונערך בהשתתפות עו"ד משה לדור, פרופ' מרדכי קרמניצר וח"כ אורית סטרוק, בהנחיית רינה מצליח. למידע על מפגשי הסדרה ראו כאן.
     

  • המרכז לחינוך משפטי קליני קיים ביום זכויות האדם הבינלאומי שמצוין ביום ה-10.12.14, כנס מיוחד בנושא מצב זכויות אדם בעיר ירושלים מפרספקטיבה של כמה אוכלוסיות - ערבים/פלסטינים, נשים וחרדיות/ים. הכנס נפתח בדברי פתיחה של נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון, ונמשך בכנס בהנחייתה של עו"ד ורדית דמרי מדר ובהשתתפות עו"ד נסרין עליאן, רחלי איבנבוים, רחל עזריה ועו"ד יוסי שרעבי.

 

 

עו"ד בנעלי בית

איך התגלגלתי לעריכת דין חברתית?

 

איני יכולה להזדהות עם הרעיון של "התגלגלות" לעניין, שכן כבר בגיל מאד צעיר החלטתי שאהיה עורכת-דין. באופן ספציפי יותר, כשהייתי בת 9 צפיתי בסרט שמאוד השפיע עליי בקבלת החלטה זו, ובעיקר בהחלטה לנתב זאת למקום של שינוי חברתי. בסרט נפרש סיפורו של נער שחור, שהואשם באונס ילדה לבנה, וטען לחפותו. הסרט לא השיב מפורשות על השאלה האם הנער אכן אנס את הילדה, אבל התחושה שעלתה בי מהדרך שבה התנהל ההליך מול מושבעים, שכולם היו לבנים, הייתה שאי-אפשר לדעת אם ההרשעה שלו מוצדקת, אם לאו. חוסר האונים של הנער, והאטימות של המערכת לאפשרות שאולי לא נעשה לו משפט צדק, אלא "משפט שדה" רווי בסטריאוטיפים - הטרידו את מנוחתי והותירו בי רושם עז. אז גמלה בי ההחלטה, סופית, להפוך לעורכת-דין. אלא שתפיסתי הייתה שעליי להיות עורכת-דין כדי למנוע עיוותים שכאלה בתוךהמערכת המשפטית. כלומר, עם הזמן, התחדדה בי ההבנה שאוכל להתייחס למשפט ככלי לשינוי חברתי רק אם ישתנה גם הוא עצמו. הבנה זו באה מתוך ההכרה שבתוך מערכת הצדק יש סכנה ממשית שהצדק לא ייעשה. רציתי להפוך לחלק ממערכת המשפט, על-אף שידעתי שהמערכת עצמה דורשת תיקון, ודווקא בשל סיבה זו.

 

התיק הכי משמעותי שלי

זה יישמע קלישאתי, אבל התיקים שלנו ב"מרכז תמורה" כולם משמעותיים לנו מאד, בשל תפיסתנו את "לקוחותינו" כסוכנות של שינוי חברתי, ולא כסוכנות של ייצור עבודה משפטית לעו"ד. גם העובדה שכל התיקים שלנו תקדימיים הופכת כל אחד מהם למרתק, מושקע בכל נימינו וחשוב לשינוי החברתי שאנו שואפות ליצור. אני כן יכולה לפיכך, להצביע על מהלך חשוב ביותר שאני מזהה בכל התיקים שלנו, יותר מאשר לנקוב בשמות התיקים עצמם. מאד משמעותי בעיניי לראות איך בניהול התיקים ניתן לזהות דינאמיקה שבה בתי משפט, שופטים, שופטות, ואפילו עוה"ד של הצד שכנגד - עוברים מעמדה של התנגדות מוחלטת, לעמדה של הקשבה, ולשמחתי, בסופו של דבר, לקבלה של טענות מורכבות שאנחנו מעלות. מרגש אותי שיש את הפתיחות הזאת במערכת המשפטית, וכל תיק הופך, לאור דינאמיקה זו, למשמעותי מאד בעיניי.

 

מהן זכויות אדם בעיני

זכויות אדם, בעיניי, הן בראש ובראשונה כאלה הניתנות למימוש ברמה היומיומית. לא די בכך שהן יהיו רלבנטיות לכולן במהות שלהן, אלא שתהיה להן משמעות אפקטיבית בחיים של כולם. הקושי המרכזי שלי עם שיח זכויות האדם, כפי שהתפתח במשפט ובהגות הליברליים, הוא דווקא עם האוניברסליות שלהן. המחשבה שהן שייכות לכל - היא מחשבה חשובה ונכונה, אבל עלולה להוביל לכך שבסופו של דבר, הן לא תגענה לכולם ולכולן, או שמי שזקוקות להן יותר מכל תידחנה אותן דווקא מכיוון שהן אוניברסליות ויוצרות ניכור. כישלון שיח זכויות האדם מלגאול באמת את כולנו מעריצות אי-הצדק בחברה, הוא משהו שסוציולוגים כמו פרופ' ניסים מזרחי הכירו בו, ושגם עולם המשפט צריך להכיר בו, עכשיו כשאנחנו מצויים כבר עמוק בתוך התפתחות השיח הזה, החל מההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם באמצע המאה הקודמת.

 

אם לא הייתי עו"ד הייתי...

אין לי צל צילו של ספק שהייתי הופכת למעצבת-פנים. עולם האסתטיקה מציע לא רק עיסוק ביופי וביצירתיות, אלא גם סוג של אמת שאין עליה עוררין. שיפוט שלך, על מהו "הדבר הנכון", לפי טעמך וראות עינייך הייחודיות.

 

דמות שהשפיעה עליי

הרבה אנשים השפיעו עליי לאורך חיי, והיוו מקור לכוח, לצמיחה ולהעזה. הוריי ובן-זוגי הם מי שאפשרו את התפתחותי המקצועית לא רק במובנים של לאפשר את המסע הארוך והמגוון שלי, אלא גם במובנים העמוקים של חשיבה משותפת על פיתוח הרעיונות של שוויון וצדק עליהם אני שוקדת. ברמה המקצועית, אני מזהה שתי נקודות מפנה למול שני אנשים. האחד הוא פרופ' ישראל גלעד, שאמר בפשטות ובפרגון "צאי לדרך" על רעיון שנחשב בזמנו מופרך לעבודת דוקטורט: חקר דיני הנזיקין והמשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטית. השני הוא פרופ' דנקן קנדי, שהנחה אותי בפוסט-דוקטורט בהרווארד. הוא מי שעודד אותי לפרוץ את גבולות המשפט מהזווית הפוליטית, ולערבב בין פוליטיקה למשפט במובן הרחב של פוליטיקה חברתית-תרבותית. הגעתי להרווארד כשאני עדיין מושפעת מאד ממשא התרבות המשפטית של חינוך משפטי מאוד פורמלי שקיבלתי באוניברסיטה העברית דאז, ופגשתי שם אנשים שמשוחררים ממשקל זה שכופה העיסוק בפורמליזם. פגשתי אנשים שמתעסקים במהות - וזה שחרר אותי. אני עושה את זה בכתיבה שלי ובייצוג בבתי משפט: מתייחסת אל המשפט לא כאל עולם סגור, בעל כללים והיגיון משל עצמו, אלא כעל מסגרת, שעל אף היותה מובחנת ונבדלת, מנהלת דיאלוג עם התרבות שבתוכה היא מתקיימת, ומאפשרת התפתחות של שתיהן מעמדה זו.

 

 

ד"ר יפעת ביטון היא ממייסדות ומנכ"לית "מרכז תמורה למניעת הפליה", חוקרת בתחום דיני הנזיקין, השוויון והמגדר ומרצה בכירה בביה"ס למשפטים במכללה למנהל. היא בעלת דוקטורט מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בוגרת תואר שני במשפטים באוניברסיטת ייל, ושימשה כחוקרת אורחת במסגרת בתר-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב.

 

ד"ר ביטון מתמחה בתחום דיני הנזיקין, דיני אנטי-הפליה ובתחום תיאוריה ביקורתית-חברתית של המשפט. היא פרסמה שורה של מאמרים בארץ ובחו"ל בעניין הביקורת הפמיניסטית והחברתית של דיני הנזיקין וחקרה את מבנה דיני אנטי-ההפליה בארה"ב ובישראל.

 

לצד עבודתה האקדמית ופעילותה במסגרת מרכז תמורה, ד"ר ביטון היא ממייסדות "מרכז נגה" לסיוע משפטי לקורבנות עבירות חמורות, וממקימות עמותת "איתך" - משפטניות למען צדק חברתי, המסייעות לנשים מאוכלוסיות מוחלשות. על מחקרה בתחום הפלית מזרחים בישראל קיבלה את פרס צגלה מטעם אוניברסיטת ת"א, ועל עבודתה כעו"ד חברתית קיבלה מספר פרסים בינלאומיים, וביניהם פרס ארגון נשות הדסה ע"ש טננבאום ופרס ידידי ארוחת הערב לזכויות אדם של הקהילה היהודית בלונדון. בארץ קיבלה את פרס דפנה יזרעאלי לפמיניסטית פורצת-דרך.

 

 

קליניקה לזכויות בהליך הפלילי

 

הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי ייצגה אדם אשר הואשם בהחזקת סם לצריכה עצמית והביאה לכך שהתביעה המשטרתית תחזור בה מכתב האישום שהוגש כנגדו. זאת, על בסיס טענה כי החיפוש אשר נערך ברכבו על-ידי המשטרה ושימש בבסיס כתב-האישום, נעשה שלא כדין, לאור פרשנות שגויה של המשטרה את חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.

 

כתב האישום ייחס לפונה עבירה של החזקתסם לצריכה עצמית, אשר נתפס ברכבו במהלך חיפוש שנערך לובאזור צומת כפר אדומים, במחסום משטרה שגרתילבדיקת רישיונות רכב. התביעה טענה כי מכוח חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור התשס"ה-2005 (להלן "החוק"), קמה לשוטרים סמכות חיפוש ללא צורך בקיומו של חשד סביר, בכל מקום בשטחי איו"ש שבו יש תחנת אוטובוס, או במרחק כמה מאות מטרים מתחנה כזו. משכך, נוכח העובדה כי המחסום המשטרתי הוצב בסמוך לתחנת אוטובוס בצומת כפר אדומים, הרי שאין צורך בחשד סביר והחיפוש הינו חוקי.

 

בדברי התשובה של הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי הובהר כי דברי ההסבר לחוק, כמו גם סעיף ההגדרות לחוק, עוסקים בחיפוש ללא הסכמה ו/או קיומו של חשד סביר, במקרה של צורך ביטחוני בלבד למניעת אירועי אלימות וטרור במקומות  רגישים. החוק איננו עוסק במצב של מחסום משטרתי אשר הוקם אך ורק לצורך בדיקת רישיונות, ונמצא, במקרה או שלא במקרה, במרחק של כמה מאות מטרים מתחנת הסעה.

 

אמנם, החוק מאפשר עריכת חיפוש גם באזור שאיננו צמוד לתחנת הסעה, אולם אז ניתן לערוך את החיפוש בהתקיים חשד סביר בלבד, כאשר החשד הוא רק באשר לנשיאת נשק, ולא ביחס להחזקת סמים או כל דבר אחר. משכך, ברוח הלכת בן חיים (רע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל), נטען על ידי הקליניקה כי על השוטר היתה מוטלת החובה לציין בדו"ח הפעולה כי התעורר בו חשד קונקרטי לנשיאת נשק, ומשלא עשה כן, החיפוש אינו חוקי.

 

לבסוף, לאור תכליתו של החוק לאבטח תחנות הסעה מפני פעילות אלימה, ניתן לערוך חיפוש מכוח החוק רק בשעות בהן התחנה פעילה ואכן יש חשש לחיי הנוסעים שעולים ויורדים בתחנה ההסעה. במקרה הנדון החיפוש נערך בשעת חצות, שעה בה אין פעילות של תחבורה ציבורית או נוסעים בתחנה הזקוקים לאבטחה. משכך, לאור תכלית החוק והגדרותיו, לא ניתן היה לערוך חיפוש מכוח החוק, רק בשל הקרבה הפיזית לתחנת הסעה.

 

בסופו של יום, בהמלצת בית המשפט הסכימה התביעה לחזור בה מכתב האישום.

 

המקרה המתואר מדגים את הצורך בבחינה מדוקדקת של מטרות ואופן ביצוע הליכי החיפוש על ידי המשטרה, ומראה כי לעיתים המשטרה מבקשת להכשיר חיפושים בלתי-חוקיים במחסומים אקראיים, רק בשל קרבתו של המחסום המשטרתי למקומות המפורטים בחוק ובניגוד מוחלט לתכלית החוק והסמכויות המוקנות מכוחו.

 

הטיפול בתיק נעשה על ידי הסטודנטים יובל רובין וירדן הדר בהנחיית עורך הדין מני סלומון מן הקליניקה לזכויות בהליך הפלילי.

  

 

קליניקה לזכויות נשים בעבודה

 

הקליניקה לזכויות נשים בעבודה ערכה במהלך שנת הלימודים האחרונה דו"ח מיוחד בנושא מניעה וטיפול במקרי הטרדות מיניות בשירות המדינה, הבוחן את ההליך המשמעתי בשירות המדינה באופן כרונולוגי: משלב המניעה והעלאת מודעות בדבר תופעת ההטרדות המיניות, דרך שלב החקירה של תלונות על הטרדה מינית ועד לשלב השפיטה וקביעת העונש.

 

תופעת ההטרדות המיניות הינה רעה חולה בחברה בכלל, ובמקומות עבודה בפרט, בהם נשים רבות חשופות ביתר שאת למקרים של הטרדות מיניות מצד המעסיק או עמית לעבודה. לראיה, בסקר שנערך על-ידי משרד התמ"ת (כתוארו אז) בין השנים 2010-2011, כ-40% מהנשים שנשאלו, ציינו כי אינן חשות בטוחות מפני הטרדה מינית במקום העבודה. הבחירה להתמקד בסוגית ההטרדות המיניות בשירות המדינה דווקא, נעשתה, במידה רבה, מתוך אמונה כי שירות המדינה שם את הנושא בראש מעייניו ויהיה נכון לטפל בכשלים הקיימים בהליך. כמו כן, הליך הטיפול בהטרדות מיניות בשירות המדינה הוא הליך מוסדר וייחודי ועל כן, עולות ממנו בעיות ייחודיות להליך זה הדורשות בחינה נפרדת. לבסוף, העובדה כי מדובר בשירות המדינה, מחייבת גוף זה להקפיד על סביבת עבודה בטוחה מפני הטרדות מיניות ועל אכיפת הוראות החוק בנושא.

 

הליך כתיבת הדו"ח כלל ניתוח של קרוב לשליש מפסקי הדין שיצאו מבית הדין המשמעתי בנוגע להטרדות מיניות. לצד זאת, הדו"ח כולל נתונים ומקרי מבחן, ובתוך כך עדויות של פונות אשר פנו אל מרכז הסיוע בירושלים בין השנים 2009-2013, וכן מידע העולה מפסיקת בית הדין המשמעתי וממאגרי נתונים ודו"חות שונים, הבאים לתאר תמונת מצב של הטיפול בתלונות על הטרדה מינית בשירות המדינה.

 

בראשיתו, הדו"ח בוחן את מערך ההדרכות בנציבות שירות המדינה ואת הכשרתן של הממונות מכוח החוק למניעת הטרדה מינית. בהמשך, הדו"ח עומד על החסרים העיקריים שבניהול ההליך המשמעתי. הבולטים שבהם - עדכון לוקה בחסר של הנפגעות על מצב הטיפול בתלונות, על שלבי ההליכים ואף על ההחלטות שנתקבלו, והיעדר הגנה ראויה על הנפגעות מפני התנכלות ומפני חשיפה לפוגע. לצד אלו, הדו"ח מתייחס בפירוט לצורך באיסוף ובפרסום נתונים מצד נציבות שירות המדינה על אופן הטיפול במקרי הטרדות מיניות, כפי שנדרש מרשויות ציבוריות, וזאת על מנת לאפשר ביקורת ציבורית ולהבטיח מעקב שוטף על ההליכים. כמו כן, הדו"ח מחדד את הצורך במתן החלטה פומבית ומנומקת בסיום ההליך המשמעתי, ביידוע מסודר ועקבי של הנפגעת ובמתן זכות ערר לנפגעת ואף לנילון על החלטות הנציבות - זכות אשר אינה מוקנית להם במצב הקיים. הדו"ח כולל גם התייחסות מיוחדת לסוגיית עובדות הקבלן, החשופות יותר להטרדות מיניות. בסופו של כל פרק, מפורטות שורה של המלצות לשיפור המצב הקיים.

 

במהלך שנת הלימודים הקרובה, הקליניקה לזכויות נשים בעבודה תמשיך לפעול לקידום המלצות הדו"ח, בדגש על סוגית שיפור וייעול מערך ההדרכות בשירות המדינה, וכן מתן זכות ערר למתלוננות על ההחלטה לסגור את התיק.

 

הדו"ח נערך על ידי הסטודנטיות דפנה שטינברג, הילה בונפיל ומריה ציבלין (שנת תשע"ד) וכן הדס שימחי ועדי עמיתי (שנת תשע"ה) בהנחייה של עו"ד תמי קצביאן ופרופ' גיא דוידוב, ובשיתוף עם מרכז הסיוע בירושלים ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. הדו"ח הועבר לתגובת אגף המשמעת והאגף לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה, אשר מופיעה בדו"ח.

 

לדו"ח המלא לחצו כאן.

 

למידע אודות כנס "אחת מתוך אחת" במסגרתו ייערך פאנל מיוחד סביב הדו"ח, ר': https://www.facebook.com/events/1567514496799829/