Table of Contents

עו"ד בנעלי בית - עינת אלבין

 

עו"ד בנעלי בית - עינת אלבין 


1. איך התגלגלתי לעריכת דין חברתית: עוד בתקופה בה התלבטתי מה ברצוני ללמוד היה לי ברור שזה תחום שינשק לשינוי חברתי. הדילמה היתה בין לימודי משפטים לבין תקשורת. למה בחרתי דווקא במשפט? עובדה זו אינה זכורה לי - ואולם כבר מראשית הדרך ידעתי שברצוני לשלב את עולם הידע שלי עם עשייה חברתית משמעותית. בעת לימודיי בפקולטה שילבתי בין עבודה והתנדבות בתחום החברתי, לבין לימודי המשפט - עבדתי כמדריכה ב"מכון הישראלי לקידום ערכי שלטון החוק והדמוקרטיה" והתנדבתי במרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית. עשייה זו חיזקה בי את ההבנה שזהו המקום בו אני צריכה להיות. מאז אני שם, מנתבת את העשייה שלי ואת המחקר שלי ללמידה על הקשר בין משפט וחברה, על אנשים, על מוחלשות, על פגיעות, על בנייה של כוח - חברתי, כלכלי, תרבותי, ועל המורכבות הגדולה שקיימת בסיפור הזה. 

 

2. התיק הכי משמעותי שלי: התיק הכי משמעותי שלי הוא גם הסיפור העצוב של התחום בו אני עוסקת - זהו עתירת הכבילה. במסגרת עתירה זו ייצגתי שישה ארגוני זכויות אדם כנגד מדיניות הכבילה של עובדים זרים למעסיקיהם. ההצלחה בתיק היתה גדולה מזו ששיערנו. פה אחד החליטו שופטי בית המשפט העליון כי יש לבטל את מדיניות הכבילה, אשר כדברי חשין יצרה מציאות בה "העובד הזר הפך צמית של מעסיקו, כי הסדר הכבילה על כל שלוחותיו סגר על העובד הזר סביב-סביב; כי הסדר הכבילה יצר מעין-עבדות גירסה מודרנית".  אז למה זה סיפור עצוב? מכיוון שעל אף ההצלחה המשפטית המשמעותית הזו, האמירות החשובות של בית המשפט העליון, ההכרה בהיות עובדים זרים בני אדם ברי זכויות - לא הרבה השתנה מאז ועד היום. ואולי להפך. מדיניות הכבילה הוחזרה בצורה עקיפה לעובדות הסיעוד, ולפני כשנה בית המשפט העליון קבע כי הן אינן זכאיות לאחת מזכויות העבודה הבסיסיות ביותר - איזון בין עבודה לבין פנאי - או במילים אחרות - לזמן משלהן; בסקטור הבנייה עובדים זרים נכבלים בצורה אחרת, דרך דמי התיווך שהם משלמים כדי להגיע לישראל, וגם מצבם של העובדים בחקלאות הוא בכי רע. האם המשפט הוא באמת כלי אפקטיבי לשינוי חברתי? זו שאלה שמלווה אותי באופן תמידי. 

 

3. מה הן זכויות אדם בעיני? זכויות אדם בעיני זו הכרה בכך שכל אחד ואחת מאיתנו הם ברי זכויות וכי אין  מקום לעשות הבחנות, לפחות לא ברמה הבסיסית ביותר, בין אדם לאדם בגין כל סיבה שהיא. הייתי שמחה מאד אם התפיסה הזו היתה משתרשת יותר בשיח הישראלי. 

 

4. אם לא הייתי עו"ד וד"ר למשפטים נראה לי שהייתי עוסקת בתחום המוזיקה. בילדותי ניגנתי כמה שנים בכינור ואחר כך בגיטרה והייתי שמחה להמשיך לעסוק בכך וללמוד את התחום.  

 

5. דמות שהשפיעה עליי: וירג'יניה וולף בספרה "חדר משלך" פתחה את עיניי לגבי מעמדן של נשים בחברה. קראתי את הספר והבנתי שלמרות שהרבה דברים השתנו מאז כתיבתו, נשים עדיין נמצאות במציאות של הדרה חברתית או בשוליים החברתיים והכלכליים. התובנות מספר זה יחד עם הקורס שעברתי במרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית עיצבו את תפיסתי לגבי המשוקעות של אנשים במבנים כלכליים-חברתיים ובתרבות מסוימת, לכוח של הבנייה חברתית ולחשיבה על הכלים שיש בידינו לשינוי הבנייה זו.