Table of Contents

מבזקי הקליניקה

הקליניקה לזכויות אדם בינ"ל הגישה שני דו״חות צללים לוועדת זכויות האדם של האו״ם במסגרת הניטור על יישום האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות

clinic1

הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות הגישה בשנת הלימודים התשע"ט שני דו"חות צללים לוועדת זכויות האדם של האו"ם ICCPR, זאת בשלב המקדמי של קביעת רשימת הנושאים לדיווח עבור מדינת ישראל. 

ועדת האו"ם למיגור אפליה נגד נשים מקבלת את המלצות דו"ח הקליניקה לזכויות בינלאומיות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

clinic6

ביום ב' ה- 20.11.2017, פרסמה ועדת האו"ם למיגור אפליה נגד נשים את הערותיה המסכמות ביחס לישראל. בהמלצותיה, הביעה הועדה לראשונה דאגה מכך שהמדינה נמנעת מלנקוט צעדים קונקרטיים כנגד אפליית נשים חרדיות על ידי המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה).

 

אפליה זו מתבטאת בהוראה פורמלית בתקנוני המפלגות שמחריגה נשים חרדיות מהזכות להצטרף כחברות במפלגה ולהיבחר במסגרתה לכנסת. הועדה המליצה למדינה לערוך תיקוני חקיקה שיחייבו פסילה של מפלגות פוליטיות שתקנוניהן מונעים מנשים להצטרף כחברות במפלגה ועל ידי כך להיבחר במסגרתה לכנסת או לרשויות המוניציפליות, בניגוד לסעיף 7 לאמנה ולחוקי היסוד, ובפרט חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מפעילות הקליניקה

הקליניקה  ממשיכה לייצג את משפחות הנעדרים הנמצאים בעזה במספר מישורים. בשנה הקודמת פנתה הקליניקה לקבוצת העבודה בדבר היעלמויות כפויות  (Working Group on Enforced or Involuntary Disappearance) וכן לוועדת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות (מכוח הפרוטוקול האופציונלי לאמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות). השנה פנתה הקליניקה לקבוצת העבודה בדבר מעצרים שרירותיים, הפועלת בחסות מועצת זכויות האדם של האו"ם, בטענה כי החזקתם המתמשכת של אברה מנגיסטו והישאם אל-סייד בעזה מהווה מעצר שרירותי ובלתי חוקי. על בסיס זה, הקליניקה ביקשה את התערבות קבוצת העבודה בפתיחה בחקירה בדבר שני המקרים ובקבלת החלטה בדבר הפעולות הנדרשות מצד הגוף המדינתי הרלוונטי – הרשות הפלסטינית – בכדי להביא לקבלת מידע על גורלם של מנגיסטו ואל-סייד ולשחרורם והחזרתם לחיק משפחותיהם בישראל. בהתאם לבקשתנו, ה"מדינה החברה" (כלומר פלסטין) התבקשה, מכוח סעיף 4 לפרוטוקול שעוסק באמצעי ביניים למניעת נזק בלתי הפיך, לנקוט בכל האמצעים הדיפלומטיים, המשפטיים והאחרים ההכרחיים בכדי למנוע נזק בלתי הפיך לאברה ולהישאם.

 

בקשה למעמד מטעמים הומניטריים תידון לגופו של עניין על אף שלא ניתן היה לצרף דרכון בהתאם לדרישות הנוהל.  הקליניקה הגישה בקשה למעמד מטעמים הומניטריים לשני אחים, קטינה בת 17 ובן 19, אשר נולדו בישראל, הורחקו מהוריהם הזרים בצווים שיפוטיים וגדלו בישראל, במשמורת הרווחה, כל חייהם, ואילו מעולם לא הוסדר מעמדם והם חסרי כל מעמד בעולם (stateless). הבקשה המפורטת, המסמכים הרבים שהוגשו והתכתובות של הקליניקה עם גורמי רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, הובילו להחלטת הרשות להימנע מדחייה על הסף של בקשת האחים על אף היעדר דרכונים, הנדרשים כתנאי להגשת בקשה כאמור, ואף להחלטה חריגה ביותר של הרשות לדלג על ההליך הרגיל בבקשות מסוג זה, שלוקח זמן רב ואף שנים, ולהעביר את עניינם של האחים ישירות לשלב הסופי של קבלת ההחלטה. כל זאת, לאחר שבתחילה סירבה הרשות אפילו לקבוע תור לאחים לצורך הגשת הבקשה ובהמשך הסתייגה מקבלת הבקשה לבחינה. 

 

חודש היתר שהייה של פונה אשר עמד בפני סכנת גירוש. הקליניקה מסייעת בהליך איחוד משפחות למשפחה בה האם היא פלסטינית תושבת קבע בישראל, אך בעלה וילדיה מנועים מקבלת מעמד של תושבות בישראל, על אף שהם חיים במשך עשרות שנים בישראל כמשפחה, רק משום שנרשמו בעבר ברשות הפלסטינית או התגוררו בה לפני שנים (כיום אין להם כל זיקה לרשות הפלסטינית וכל זיקותיהם המשפחתיות והאחרות הן בישראל). הקליניקה סייעה לבעל ולילדים לחדש את ההיתרים המאפשרים להם לשהות בישראל, כדי שיוכלו להמשיך ולקיים את חיי משפחתם ואת החיים שבנו בישראל במשך שנים. בפרט, הקליניקה הצליחה למנוע מצב בו לאור התנהלות שאינה כדין של רשות האוכלוסין וההגירה, ההיתר של הבעל, אב המשפחה, אינו מחודש והוא הופך לשוהה בלתי חוקי בישראל וחשוף לסכנת גירוש. הקליניקה פעלה מול הרשות ולאור התערבותה אושר לבסוף חידוש ההיתר של האב והוא ממשיך להתגורר בישראל לצד בני משפחתו. 

 

קטין קיבל מעמד של תושב קבע בעקבות המעמד של אביו. הקליניקה סייעה בקבלת מעמד תושבות קבע לילד, בהתאם למעמד אביו ועל אף שאימו בעלת תעודת זהות פלסטינית וללא מעמד בישראל. יצוין כי הוגשה גם בקשה לאיחוד משפחות של האם, כך שתקבל היתר שהייה בישראל כדי להיות עם משפחתה. הבקשה התקבלה ונמסר לקליניקה כי ככל שלא יתקבלו הערות מצד גורמי הביטחון יינתן לה היתר שהייה בישראל. 

 

שינוי מדיניות 

הקליניקה מסייעת להתארגנות ישראלית של הורים המוחים כנגד מעצרי ילדים פלסטינים הן בגדה המערבית והן במזרח ירושלים ולמען זכויות קטינים פלסטינים בהליך הפלילי (Parents Against Child Detention), לכתוב ולהגיש דו״ח אלטרנטיבי לוועדה לזכויות הילד של האו"ם, המפקחת על יישום האמנה בדבר זכויות הילד. ישראל חברה באמנה ומשתתפת בהליך הדיווח לוועדה לזכויות הילד באו"ם בנוגע ליישום האמנה. הדו"ח האלטרנטיבי יכלול תיעוד וניתוח של הפרות הזכויות הכרוכות בהליכי המעצר והחקירה של ילדים, קטינים, פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, כפי שהם מתבצעים על ידי הרשויות הישראליות. הדבר יאפשר להביא את הנושא לתשומת הלב של חברי הוועדה, שהינה ועדת מומחים בינלאומיים, וכן לתשומת הלב של גורמי המדינה הרלוונטיים, אשר יעמדו בפני הוועדה וידרשו להשיב לשאלותיה. זאת, במטרה להביא לשינוי המדיניות הישראלית בתחום זה ולקדם את עמידת המדינה בחובותיה מכוח האמנה ביחס לילדים פלסטינים ואת ההגנה על זכויותיהם. 

 

הקליניקה כותבת דו״ח אלטרנטיבי בנושא זכויות ילדי מבקשי המקלט בישראל, בדגש על התחומים של חינוך, בריאות ורווחה. הדו״ח יוגש לוועדה לזכויות הילד של האו"ם, המפקחת על יישום האמנה בדבר זכויות הילד. הדו"ח יוגש לוועדה במסגרת הליכי הפיקוח על יישום האמנה על ידי ישראל. הדוח יוגש מטעם קואליציית ארגונים העוסקים במבקשי מקלט: א.ס.ף ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, המוקד לפליטים ולמהגרים,  קו לעובד ורופאים לזכויות אדם. 

 

בחינה השוואתית של מצב זכויות האדם בעולם 

הקליניקה לוקחת חלק בעבודתה של הוועדה לזכויות האדם באו"ם, במסגרת הליך הפיקוח שלה על יישום האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות על ידי כלל המדינות החברות באמנה. הקליניקה מסייעת לוועדה לזכויות האדם בניתוח של מצב זכויות האדם ויישום האמנה במספר מדינות, באמצעות הכנת השאלונים למדינות המופיעות בפני הוועדה, באופן זה לוקחת הקליניקה חלק באחד המנגנונים המרכזיים לקידום זכויות אדם בעולם. לצד תרומה משמעותית זו למערכת הגלובלית של זכויות האדם, הסטודנטים זוכים ללמוד ולהכיר מבפנים את עבודתה של ועדה חשובה זו, את הדינים הבינלאומיים הרלוונטיים וכן זוכים לנקודת מבט השוואתית לגבי מצב זכויות האדם במדינות אחרות ואופן הבחינה של הוועדה אותן. בתוכנית לוקחות חלק קליניקות מקבילות מפרטוריה, אוסלו וניו יורק (אוניברסיטת קולומביה).