מפעילות הקליניקה

עדכונים מפעילות הקליניקה בשנת תשע"ח

כללי:

השנה טיפלה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות ב-15 תיקים משפטיים, מתוכם שני תיקים בערכאות משפטיות. במסגרת טיפול זה נכתבו 45 מכתבים ובקשות לגורמים שונים ולרשויות הרלוונטיות. לצד זאת, הובילה הקליניקה מספר פרויקטים מערכתיים לשינוי מדיניות.

 

דוגמאות בולטות של תיקים:

  1. הקליניקה הצליחה למנוע דחיית בקשת להתאזרחות. במסגרת ייצוג שמעניקה הקליניקה לתושב מזרח ירושלים בהליך התאזרחות, הוגשה תגובה לשימוע לאחר שמשרד הפנים הודיע על כוונתו לדחות את בקשת הפונה להתאזרחות על יסוד עברו הפלילי. בעקבות תגובתה המנומקת של הקליניקה התבקש הפונה להגיש מסמכים המעידים על מרכז חיים בישראל על מנת להמשיך את הטיפול בבקשתו.

     

  2. הקליניקה סייעה לשני אחים, קטינים מחוסרי מעמד, ילדים של מהגרת עבודה, בהגשת בקשה לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים למתן מעמד בישראל. הגשת הבקשה התאפשרה לאחר מספר פניות למשרד הפנים בדרישה לקבוע מועד לעצם הגשתה.

     

  3. בעקבות פניות הקליניקה עיריית ירושלים הודיעה כי תתחיל בבניית קיר תומך ומעקה בטיחות בשכונת סילואן. בנוסף, גם במענה לפניית הקליניקה, החלה העירייה לפנות אשפה מהשכונה באופן קבוע. הקליניקה פנתה בשם תושבי שכונת סילואן אל עיריית ירושלים בשני נושאים המטרידים את תושבי השכונה כבר שנים. הראשון, אספקת שירותי פינוי אשפה סדירים מהשכונה ופינוי ערימות האשפה שהצטברו בשל מחדל העירייה הממושך. השני, בניית קיר תומך ומעקה בטיחות בצד הכביש הצר המוביל לשכונה, הסמוך לוואדי ומהווה סכנת חיים לכל הנהגים והולכי הרגל בשכונה. הקליניקה שלחה בקשות מפורטות לפי חוק חופש המידע ומכתבי מיצוי הליכים לפני פניה לערכאות. במענה לפניות הקליניקה, הודיעה העירייה כי היא ייעדה טרקטורון מיוחד וצוות עובדים לפינוי אשפה מהשכונה על בסיס קבוע, וצוות זה אכן החל לפנות אשפה באופן סדיר באוגוסט 2018. בנוסף הודיעה העירייה כי חברת מוריה שעושה עבודות באזור, תחל בקרוב בבניית הקיר התומך ומעקה הבטיחות. הקליניקה ממשיכה לעקוב אחר קיום הבטחות העירייה ביחס לדרישות אלה.

     

שינוי מדיניות – הליכים מרכזיים:

  1. ועדת האו"ם למיגור אפליה נגד נשים קיבלה את המלצות דו"ח הצללים של הקליניקה בעניין אפליית נשים חרדיות ביום ב' ה- 20.11.2017, פרסמה ועדת האו"ם למיגור אפליה נגד נשים את הערותיה המסכמות ביחס לישראל. בהמלצותיה, הביעה הועדה לראשונה דאגה מכך שהמדינה נמנעת מלנקוט צעדים קונקרטיים כנגד אפליית נשים חרדיות על ידי המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה).
     
    אפליה זו מתבטאת בהוראה פורמלית בתקנוני המפלגות שמחריגה נשים חרדיות מהזכות להצטרף כחברות במפלגה ולהיבחר במסגרתה לכנסת. הועדה המליצה למדינה לערוך תיקוני חקיקה שיחייבו פסילה של מפלגות פוליטיות שתקנוניהן מונעים מנשים להצטרף כחברות במפלגה ועל ידי כך להיבחר במסגרתה לכנסת או לרשויות המוניציפליות, בניגוד לסעיף 7 לאמנה ולחוקי היסוד, ובפרט חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
    התייחסות הועדה לנושא זה - אשר זכה להד משמעותי גם בדיון שהתקיים עם משלחת המדינה בג'נבה - באה בהמשך לדו"ח צללים שכתבה הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות עבור ארגון 'נבחרות' – נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול שהוגש ביום ה- 2.10.2017 לוועדת האו"ם למיגור כל צורות האפליה נגד נשים. דו"ח הצללים התייחס, בין השאר, להדרתן הפורמלית של נשים חרדיות מהחיים הפוליטיים והציבוריים בישראל על ידי המפלגות החרדיות, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו כפי שנפרסה בתשובתו לבג"ץ 1823/15 תמר פורת נ' רשם המפלגות ולהשלכות הדרתן של נשים חרדיות על מימוש זכויותיהן בתחומי הבריאות, החינוך והתעסוקה.
    בנוסף לאמור, לאחר הגשת הדו"ח הקליניקה סייעה לארגון 'נבחרות' להשיג מימון עבור השתתפות הנהלת הארגון בדיוני ועדת האו"ם בג'נבה שהתקיימו בין הימים 29 עד 31 לאוקטובר. עו"ד סוריא בשארה, אשר ניהלה את הקליניקה בשנת הלימודים התשע"ז יחד עם עו"ד באנה שגרי-בדארנה, ליוותה את מנהלות הארגון בנסיעה לג'נבה ובדיונים שם. בתוך כך, הקליניקה סייעה ל'נבחרות' לפתח שיח עם חברי הועדה בנושא ולהשמיע את קולן של הנשים החרדיות בישראל.
     
    יצוין כי קודם להגשת דו"ח הצללים, פנתה הקליניקה במכתב מפורט באותו עניין לממונה על זכויות האדם במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים בדרישה להתערבות המדינה בנושא. 

     

  2. הקליניקה הגישה שני דו״חות צללים לוועדת זכויות האדם של האו״ם (ICCPR) במסגרת הניטור על יישום האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות.

     הדו"ח הראשון הוגש בשם כיאן-ארגון פמיניסטי והתמקד במספר נושאים שעניינם העדר נגישות לצדק בבתי הדין הכנסייתיים. בין השאר, הדו"ח כלל התייחסות לאגרות הגבוהות (כך למשל האגרה בעד פתיחת תיק גירושין בבית הדין הכנסייתי האורתודוקסי מגיעה כדי 8000 ₪ בעוד שבבתי דין דתיים אחרים האגרות אינן עולות על כמה מאות שקלים וכפופת לתקנות המסדירות את הנושא) ולפרסום החלקי והלא נגיש של הכללים המתייחסים לפטור מתשלום אגרה בבתי הדין הכנסייתיים, כמו גם לאי-נגישות שאר הכללים החלים על ההליכים המתנהלים בפני בתי דין אלה. בנוסף הדו"ח מבקר את אי-פרסום פסקי הדין של בתי הדין הכנסייתיים. במסגרת הדו"ח, הוועדה נתבקשה לכלול ברשימת הנושאים לדיווח המיועדת למדינת ישראל את נושא הנגישות לצדק בבתי הדין הדתיים, ובפרט הצעדים שננקטו על מנת להבטיח שקיפות, שוויון, הגינות ונגישות לצדק בבתי הדין הכנסייתיים; בפרט בהקשר של אגרות, הנגשת בדינים וכן הנגשה של פסקי הדין הניתנים בבתי הדין הדתיים, ובפרט הכנסייתיים, לציבור הרחב.

    לקריאת הדו"ח ראו: Kayan Loipr Israel final

    הדו"ח השני הוגש מטעם ארגון מען-פורום ארגונים של נשים בדואיות בנגב, והתמקד בנושאי אלימות במשפחה, פוליגמיה, נישואי קטינות ונשים עם מוגבלות בדגש על מאפייני החברה הבדואית ושכיחות תופעות אלה בקרבה. הדו"ח התייחס, בין השאר, לאי-נקיטת צעדים מספקים והולמים על-ידי המדינה למתן פתרונות לבעיות אלה.  

    במסגרת הדו"ח נתבקשה הוועדה לכלול ברשימת הנושאים לדיווח את הצעדים שננקטו על ידי המדינה למאבק בתופעת האלימות במשפחה נגד נשים בדואיות בנגב ובפרט: תכניות חברתיות; תכניות להעלאת מודעות; הקמת מקלטים לנשים קורבנות אלימות המותאמים לחברה הבדואית; פירוט אודות כוח האדם המקצועי המועסק בנגב לאספקת שירותים סוציאליים לנשים בדואיות קורבנות אלימות בנגב ביחס למספר התיקים ולהיקף האוכלוסייה, ובציון יכולתם לתקשר בשפה הערבית; הצעדים שננקטו על מנת ליצור מאגר נתונים בעניין האלימות במשפחה נגד נשים בדואיות בנגב; הצעדים שננקטו על מנת לעודד נשים קורבנות אלימות בנגב להגיש תלונות נגד קרובי משפחה שמפעלים אלימות כנגדן והצעדים שננקטו על מנת לספק הגנה לנשים שמגישות תלונות על אלימות במשפחה. עוד נתבקשה הוועדה להורות למדינה לדווח על התקציבים שהוקצו למען הטיפול בנושאים נושא הדו"ח. 

    בנוסף, הדו"ח ביקש כי המדינה תפרט אודות הצעדים שננקטו במסגרת המאבק בתופעת הפוליגמיה בקרב החברה הבדואית בנגב, ובכלל זה תכניות חינוך, שירותים חברתיים, ואיסוף בסיס המידע הנחוץ לטיפול בתופעה. בקשות דומות התייחסו לנישואי קטינות ולנשים בדואיות עם מוגבלות. 

     לקריאת הדו"ח ראו : Maan Israel Loipr

     

כנסים ואירועים עיקריים:

  1. הקליניקה קיימה שולחן עגול בשיתוף מרכז מינרווה בנושא האמנה לביעור כל צורות האפליה הגזעית. מטרת המפגש הייתה להעלות מודעות הארגונים לאמנה ולדו"ח המדינה ולהקל על יצירת קואליציות לצרכי הדיווח לוועדת האו"ם.

     

  2. הקליניקה בשיתוף פעולה עם מרכז מינרווה לזכויות אדם, ערכה שולחן עגול ודיון פתוח בנושא שוויון נשים בעבודה. השולחן העגול היה חלק מסדרת מפגשים של ממשל, חברה אזרחית ואקדמיה, אשר מטרתם לעודד שיח פתוח לקידום והטמעת המלצות ועדות האו"ם בתחום זכויות האדם בישראל.

     

  3. עו"ד סוריא בשארה השתתפה בכנס של פורום המשפט הבינלאומי בפקולטה בנושא "ישראל והמשפט הבינלאומי: התפתחויות ומגמות מרכזיות בשנת 2017".

     

  4. עו"ד סוריא בשארה השתתפה בשני מושבים בכנס הקלינאים השנתי, הראשון בנושא אפשרויות ומגבלות בקידום והגנה על זכויות נשים באמצעות המשפט – תובנות מן העבודה הקלינית, והשני בנושא שילוב סטודנטים ערבים.

     

עדכונים מפעילות הקליניקה בתשע"ז

  1. במהלך שנת הלימודים תשע"ז טופלו בקליניקה כ-30 פניות במסגרתן נכתבו כ-50 בקשות שונות. הקליניקה מעורבת בשני תיקים בערכאות משפטיות, האחד בבית הדין לעררים בעניין איחוד משפחות, והשני במסגרת בקשה להצטרף "כידיד בית משפט" לעתירות כנגד חוק ההסדרה, בשם 28 חוקרים וחוקרות.

     

  2. בנוסף לפניות אלה הוכנו והוגשו שלושה דו״חות (שיפורטו בהמשך): למנגנון הפיקוח התקופתי האוניברסלי של האו"ם בעניין זכויות הלהט"ב והטרנסג'נדרים בישראל; למשרד המשפטים, בשם ארגון 'נבחרות', בעניין זכות ההשתתפות בחיים הציבוריים והפוליטיים של נשים חרדיות בישראל;ולוועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה נגד נשים. בנוסף כתבה הקליניקה חוות דעת משפטית מקיפה עבור קואליציית הארגונים למען זכויות אנשים עם מוגבלות.

     

  3. בשנת הלימודים תשע"ז הקליניקה ליוותה וייצגה שמונה פונים פלסטיניים ב-12 פניות שונות הקשורות למעמד, איחוד משפחות והוכחת מרכז חיים כתנאי למיצוי זכויות. במסגרת זו, נכתבו 22 מכתבים ושני כתבי טענות. בנוסף, הקליניקה סייעה בהגשת שתי בקשות להקניית מעמד עבור קטינים מחוסרי מעמד (ילדים למהגרת עבודה), והמשיכה לעקוב אחר בקשה להקניית מעמד עבור קטינה מחוסרת מעמד שהוגשה בשנת הלימודים התשע"ו.

     

  4. הקליניקה סייעה לתושב ירושלים המזרחית לקבל תושבות ארעית עבור אשתו במסגרת תיק איחוד משפחות שניהלו בני הזוג מול רשות האוכלוסין וההגירה שבמזרח העיר. הישג זה התאפשר רק לאחר שבני הזוג הוכיחו כי מרכז חייהם בירושלים מזה 18 שנה. הטיפול בתיק איפשר לסטודנטים הצצה על מציאות חייהם של תושבי ירושלים המזרחית, והבנה בלתי אמצעית של עומק הפגיעה בזכותם לחיי משפחה, שנגרמת כתוצאה מהוראת השעה של חוק האזרחות והכניסה לישראל משנת 2003. התושבות הארעית תאפשר לאשת הפונה, לראשונה מזה 18 שנים, לבקש זכויות סוציאליות. 

     

  5. בתום שנתיים של טיפול משפטי, הקליניקה הצליחה לאחד מחדש משפחה בת שש נפשות ולהפוך את החלטת רשות האוכלוסין וההגירה במזרח ירושלים, ששללה היתרי שהייה ועבודה בישראל מבן זוגה, בנה ובתה של תושבת ירושלים המזרחית. בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל קיבל את עמדת הקליניקה לפיה על רשות האוכלוסין וההגירה להסתפק ברף ראייתי נמוך יותר בבחינת מרכז חייהם של בני משפחה מזרח ירושלמית, שבקשתם לאיחוד משפחות אושרה אך מעמדם לא שודרג, בגלל הוראת השעה של חוק האזרחות והכניסה לישראל-2003. (ערר (י"ם) 24-64-15 פלונים נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה מיום 12.3.17).  

     

  6. הקליניקה הגישה, בשם 28 מרצים ומרצות בפקולטות ובבתי ספר למשפטים בישראל, בקשה להצטרף כידיד בית המשפט לעתירה בעניין החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2017, הידוע כ"חוק ההסדרה". בבקשה נטען, בשם קבוצת החוקרים שהינם מומחים למשפט בינלאומי, שחוק ההסדרה אינו תקף ודינו בטלות.

     

  7. הוועדה לביעור כל צורות ההפליה נגד נשים נענתה לפניית עמותת "נבחרות" אשר יוצגה על ידי הקליניקה ולראשונה דרשה ממדינת ישראל לפרט אודות האמצעים שיינקטו כדי להטיל סנקציות על מפלגות שהתקנון שלהן אוסר על היבחרות נשים לכנסת.  לאחרונה גם נודע לנו כי פניית ״נבחרות״ לוועדה עוררה עניין אקדמי, במסגרת עבודת תזה לתואר שני בחוג למשפט בינלאומי שבאוניברסיטת Groningen שבהולנד, שהתמקדה במתח בין זכויות נשים חרדיות בישראל למנהגים דתיים.

     

  8. הקליניקה הגישה מכתב מפורט למשרד המשפטים בשם ארגון "נבחרות" בעניין עמדת הארגון בנושא השתתפותן של נשים חרדיות בחיים הציבוריים והפוליטיים בישראל. פניה זו נעשתה בתגובה לקול קורא שהפיץ משרד המשפטים לשיתוף הציבור בגיבוש הדו״ח התקופתי השישי של ישראל לוועדת האמנה הבינלאומית לביעור כל צורות האפליה נגד נשים. בפנייתה, פירטה הקליניקה את החסמים הפורמאליים הניצבים בפני השתתפות נשים חרדיות בחיים הפוליטיים בישראל, בדמות הוראות תקנוני המפלגות החרדיות האוסרות על היבחרות נשים במסגרתן, ומחדל המדינה מלהסיר חסמים אלה באמצעות חקיקה מתאימה. בנוסף, המכתב מפרט את המסגרת הנורמטיבית המחייבת הסרת חסמים אלו ואת השלכות הדרת הנשים החרדיות מהחיים הפוליטיים על חייהן בתחומי התעסוקה, הבריאות וההשכלה. 

     

  9. הקליניקה הגישה דו"ח צללים לוועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה נגד נשים בשם ארגון "נבחרות" בעניין השתתפותן של נשים חרדיות בחיים הציבוריים והפוליטיים בישראל. בהמשך לפנייה למשרד המשפטים, הקליניקה סייעה ל״נבחרות״ לכתוב ולהגיש דו"ח צללים לוועדת האו"ם לביעור כל צורות האפליה נגד נשים בנושא הנ״ל.

     

  10. הקליניקה הצטרפה ליוזמת הקואליציה לדמוקרטיה בחינוך, להעניק הגנה משפטית בחינם לאנשי חינוך שחופש הביטוי שלהם מאוים. במסגרת זו הגישה הקליניקה נייר עמדה לקראת דיון בכנסת על רקע הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מניעת פעילות ארגונים הפועלים נגד מטרות החינוך ונגד צה"ל), אשר מבקשת להקנות לשר החינוך סמכות רחבה לאסור על אישים או ארגונים שאינם חלק ממערכת החינוך לקיים פעילות בתוך מוסד חינוכי כאשר אופי הפעילות הוא כזה החותר תחת מטרות החינוך הממלכתי או כזה הפועל לפגוע בחיילי צה"ל. נייר העמדה הוגש בשיתוף פעולה עם האגודה לזכויות האזרח, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה, הקליניקה לזכיות אדם באוניברסיטת תל אביב ופורום הקואליציה לדמוקרטיה בחינוך.

     

  11. הקליניקה הכינה דו"ח צללים עבור קואליציית ארגוני הלהט"ב בישראל. הדו"ח הוגש לאו"ם ביום 29.6.2017, במסגרת מנגנון הדיווח התקופתי האוניברסלי (Universal Periodic Review). הדו"ח מתמקד במספר סוגיות שהסדרתן בישראל מנוגדת להתחייבויותיה במשפט זכויות האדם הבינלאומי ולסטנדרטים שנקבעו במסגרתו באשר ליישום זכויות האדם בכל הקשור לנטייה מינית וזהות מגדרית. הדו"ח מתייחס, בין היתר, לזכות ההכרה בזהות המגדר של טנסג'נדרים ללא ביצוע ניתוחים לשינוי מין והבטחת גישה נאותה למימוש הכרה כאמור, הזכות לטיפולים רפואיים להתאמה מגדרית והבטחת גישה נאותה למימושה, אפליית זוגות חד-מיניים בהליכי אימוץ ילדים ובגישה להליכי פונדקאות ועוד. לצד פירוט הכשלים, הדו"ח כולל המלצות ספציפיות ביחס לכל אחת מן הסוגיות.   

     

  12. הקליניקה ציינה את יום זכויות האדם הבינ"ל בפעילות שקיימו הסטודנטים/יות בפורום הפקולטה למשפטים. הפעילות נועדה לעורר מודעות לתופעות הזנות והסחר הנשים בישראל, ולקשר הישיר בין תופעות אלו לאפליית נשים במגוון רחב של זכויות כלכליות וחברתיות. 

     

  13. הקליניקה קיימה דיון משותף עם סטודנטים למשפטים מאוסטרליה, בבית הספר לתלמידי חו"ל, באתגרים משותפים ובמצב זכויות האדם בישראל ואוסטרליה, ובראש ובראשונה, זכויות מיעוטים, החזקת מבקשי מקלט במעצר, אתגרים לחופש הביטוי והזכות לפרטיות.

     

  14. עו"ד באנה שוגרי השתתפה בהשתלמות פרקליטים והרצתה בנושא "תרומת הקליניקות לפיתוח השיח בנושא זכויות אדם". באנה גם לקחה חלק בבניית המושב כולו בדגש על משפט בינלאומי של זכויות אדם.

     

  15. הקליניקה השתתפה בשולחן עגול שערך פורום הארגונים לזכויות אנשים עם מוגבלות, במסגרתו הסטודנטית האחראית לנושא נתנה הרצאה בה הציגה את ממצאי חוות הדעת בעניין הטמעתו בישראל של סעיף 33 לאמנה לזכויות אנשים עם מוגבלות, אשר עוסק בחובת המדינה להקים מוסד לאומי עצמאי לזכויות אנשים עם מוגבלות.

     

  16. הקליניקה השתתפה בשולחן עגול בנושא "נוכחות-נפקדות: מעבר לשוויון – תוצאות הדרתן של נשים חרדיות מן הפוליטיקה" אשר נערך במרכז משנה – המרכז הקליני למשפט ומנהל במכללה למנהל.

     

  17. סטודנטים מהקליניקה השתתפו בסיור בבית הדין הצבאי יהודה (מחנה עופר) יחד עם סטודנטים מהקליניקה למשפט בינלאומי במכללה למנהל. הסיור כלל הרצאה של המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, נתנאל בנישו, ביקור באולם משפט ונוכחות בדיון מעצרים. 

     

  18. במסגרת התוכנית העיונית השתתפו המרצים האורחים הבאים:
    עו"ד הילה טנא-גלעד, ממונה על זכויות אדם וקשרים בינ"ל במשרד המשפטים.
    פרופ' יובל שני, בכובעו כחבר ועדת זכויות האדם של האו"ם. 
    עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח; גב' אסתי רידר , ארגון "נבחרות".