מפעילות הקליניקה

עדכונים מפעילות הקליניקה תשע"ח

  1. צו הפטר בהוצאה לפועל ניתן לנ', פונה המתגוררת בשכונת נווה יעקב
    נ', אלמנה ואם חד הורית לארבעה ילדים, המתאוששת ממחלת הסרטן, לא הצליחה במשך שנים רבות להשתלב בשוק העבודה. כבר בשנת 2005 נפסק כי הפונה חייבת מוגבלת באמצעים ומאז 12 שנה היא מתקיימת מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד, תוך שנקבע לה צו תשלום חודשי של 150 ₪. נ' הגיעה למוקד הזכויות בנווה יעקב של הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה עם קשיים רבים במיצוי זכויותיה מול ביטוח לאומי, משרד הבינוי והשיכון והליכי גבייה (לרבות צו עיקול מיטלטלין) משום שאינה עומדת בתשלומים החודשיים. מעבר לטיפול ביתר הסוגיות, הוחלט להפנות את הפונה למסלול של הפטר על פי חוק ההוצאה לפועל.  הליך הפטר על פי חוק ההוצאה לפועל נועד לאפשר לחייבים שאין תועלת בהמשך הליכי הגבייה, ובכפוף לתנאים שבחוק, לקבל הפטר מבלי להידרש להליך פשיטת הרגל. על פי נתוני רשות האכיפה והגבייה, שנה ושלושה חדשים מאז כניסת התיקון לתוקף, עד סוף שנת 2016, הוגשו 2736 בקשות והתקבלו סך הכל 289 צווי הפטר (פחות מ 0.05% מכלל החייבים בהוצאה לפועל). 

    במקרה דנן, לאחר הליכים שארכו כשנה וחצי, התקבל צו הפטר. בהחלטה מנומקת מנתח הרשם שי קידר את היחס שבין אינטרס הנושים, האינטרס הציבורי והאינטרס של החייבת. מתוך ההחלטה: 

    "חובותיה של החייבת נוצרו לפני שנים רבות, וצו התשלומים עומד ע"ס 150 ₪. ברור שתשלום זה אינו עולה כדי שיעור הריבית הנצברת בתיק זה. גם מהטעם הזה יש לראות בהליך כ"עקר"...במקרים מעין אלה ניתן לראות שאינטרס היעילות של הנושים נפגע מעצם הימשכותו של ההליך. לפחות חלק מהנושים מחזיקים בעו"ד המייצגים אותם לצורך ניהול הליכי הוצאה לפועל, ייצוג שעלויותיו ברורות ומתמשכות... משכך, נראה שאינטרס הנושים והאינטרס הציבורי להביא להשאת ערך הגבייה בתיק זה, כמו בכל תיק הוצאה לפועל או בכל הליך חדלות פרעון באשר הוא, אינו יכול לעמוד תקופה כה ארוכה בדרך למימוש האינטרס של החייבת לצאת לדרך חדשה ויצרנית, לפתוח דף חדש בחייה ולהותיר את פרק חובותיה לנושים מאחוריה".  (לצורך פרטיות הפונה ולאור נסיבות המקרה, פרטי התיק המלאים נמצאים במרכז הקליני)

     

  2. הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה, באמצעות עו"ד ורדית דמרי מדר ועו"ד אוהד אמר, יחד עם עו"ד גלעד ברנע ועו"ד אסף פינק, הגישה עתירה כנגד התקנות הקובעות לראשונה תשלום של אגרה גבוהה בעת הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. 

    הליך התובענה הייצוגית הוא הליך ייחודי בעל משקל סגולי וחשיבות יוצאי דופן. במובנים רבים הליך זה הוא המקבילה האזרחית של העתירה לבית המשפט הגבוה לצדק ותכליותיו קרובות ובחלקן חופפות. כך הליך התובענה הייצוגית מאפשר ליחיד להשמיע קול משפטי (וציבורי) ייחודי וחיוני – ולממש היבטים שונים של חיים בחברה דמוקרטית. הניתוח בעתירה מלמד כי הטלת אגרות בשיעורים ובמתכונת שיזמה והטילה שרת המשפטים תהפוך את הליך התובענה הייצוגית לנחלתם של בעלי ממון ואמצעים בלבד ותדיר ממנו ציבורים וקבוצות משמעותיים בחברה הישראלית, תפגע משמעותית בזכות הגישה לערכאות, תסכל אכיפה אזרחית של יחידים וקבוצות ותהווה מחסום להגשת תביעות רצויות ומוצדקות. 

    העתירה הוגשה בשמם של מספר ארגונים ופעילים חברתיים: ידיד  מרכזי זכויות בקהילה, התנועה לאיכות השלטון, הצלחה, צדק פיננסי, אדם טבע ודין ופרופ' יובל אלבשן.  

    לקריאת העתירה: עתירה בנושא אגרות תובענות ייצוגיות

     

 

עדכונים מפעילות הקליניקה תשע"ז

  1. במהלך שנת הלימודים תשע"ז טופלו על ידי הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה 180 פניות. הקליניקה ניהלה שמונה תיקים בערכאות משפטיות. נכתבו 194 מכתבים ובקשות בשמם של הפונים לרשויות המדינה, לרבות המוסד לביטוח לאומי, משרד הבינוי והשיכון, לשכות ההוצאה לפועל ועוד.

     

  2. הקליניקה סייעה לפונים/ות לקבל ו/או לחסוך סכום כסף כולל בסך של 1,012,004 ₪. כמו כן, הקליניקה סייעה לעצור הליכי גבייה לרבות עיקולים בשמונה תיקים אשר התנהלו בלשכות ההוצאה לפועל וסייעה לחמישה פונים שפוטרו לשוב לעבודתם.

     

  3. גם השנה הפעילה הקליניקה שישה מוקדים בשכונות שונות בירושלים. בתוך אלה הפעילה הקליניקה בהצלחה מוקד זכויות חדש במזרח ירושלים בשיתוף עם ארגון העובדים "מען". במסגרת זו נוהלו 27 תיקים, בעיקר בנושאי שירות התעסוקה וביטוח לאומי.

     

  4. הקליניקה סייעה לזוג עם ארבעה ילדים לקבל דירה ציבורית:  בני הזוג אינם עובדים ואחד מהם אף סובל מנכות קשה ומוכר כבעל 100% נכות. לבני הזוג ארבעה ילדים קטנים. בשל מצבם הכלכלי הקשה, הקליניקה סייעה לבני הזוג באיסוף המסמכים ובהכנת בקשה לדיור ציבורי. מיד לאחר הגשת הבקשה אושר סיוע בשכר דירה בגובה 3,100 ש"ח וכן הונפקה לבני הזוג תעודת זכאות לדיור הציבורי. בחודש מרץ 2017 קיבלו בני הזוג דירת ארבעה חדרים בשכונת גילה. הסטודנטים/יות של הקליניקה ליוו את הפונים בכל התהליך.

     

  5. הקליניקה הגיעה להסכם פשרה בבית הדין האזורי לעבודה במסגרתו קיבלה תובעת פיצויים מוגדלים. ב', אם לארבעה ילדים, עבדה בחברת ניקיון בירושלים. לאחר חופשה בה טיפלה ב' בבנה הנכה, ביקשה לשוב ולהשתבץ במקום העבודה, אך נמסר לה על ידי מנהל העבודה כי עליה להמתין בביתה עד שייצרו איתה קשר. לאחר שבועות של המתנה הגיעה ב' לקליניקה, אשר מיהרה להוציא מכתב למעסיק בבקשה לשבצה לעבודה. לאחר דין ודברים, לרבות פגישה עם המעסיק בהשתתפות סטודנטים מהקליניקה, סיימה החברה את העסקתה של ב' מבלי לשלם פיצויי פיטורין ומבלי לקיים הליך פיטורין כדין. הקליניקה הגישה כתב תביעה וייצגה את ב' בהליכים בבית הדין האזורי בירושלים. במסגרת הפשרה קיבלה ב' פיצויי פיטורין מוגדלים כתוצאה מהתנהלות החברה, על פי המלצת בית הדין. 

     

  6. הקליניקה סייעה לפונה לקבל דמי לידה: הפונה ע' הגיעה לקליניקה בבקשה לקבלת דמי הלידה מהביטוח הלאומי, בעקבות שלילת זכאותה לאחר שהמוסד לא הכיר בעבודתה במסגרת עסק משפחתי. הפונה הגיעה בסמוך להתיישנות התביעה (11 יום לפני) לכן פעלה הקליניקה במהירות להגשת תביעה לביטוח לאומי לדמי לידה וערכה תצהירים של בני הזוג מהם עולה כי ע' עבדה בפועל בעסק המשפחתי. בעקבות הפנייה ולאחר חקירה של המוסד לביטוח לאומי שולמו דמי הלידה במלואם.

     

  7. הקליניקה סייעה לפונה לקבל קצבת נכות במקרה של מוגבלות נפשית וגופנית: נ'  נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בנווה יעקב. נ' היה עובד רשות העתיקות עד לשנת 2012 אז לקה בסרטן. בשל המחלה עבר נ' מספר ניתוחים ולאחריהם טיפולים כימותרפיים. מבדיקה שנערכה עם הסטודנטים הסתבר כי כתוצאה ממצבו הרפואי סבל נ' מבעיות נפשיות ודיכאון שהובילו לכך שהפסיק להתייצב בשירות התעסוקה ולקבל קצבת הבטחת הכנסה. הקליניקה סייעה לנ' להגיש בקשה לקצבת נכות, אך אף שהפונה קיבל אחוזי נכות בגין כל המגבלות הרפואיות הוא לא עבר את הרף המזכה בקצבת נכות. על החלטה זו הוגש ערר, במסגרתו נטען כי יש לבחון את מצבו של העורר תוך הסתכלות על מכלול בעיותיו, גם אם כל בעיה כשלעצמה (בהסתכלות נפרדת) אינה מונעת ממנו תפקוד בעבודה כזו או אחרת. הפונה לווה על ידי הסטודנטים בכל הוועדות. לאחר תהליך ארוך עררו של הפונה התקבל ושולמה לו קצבה רטרואקטיבית בגין החודשים הארוכים של התהליך.

     

  8. הקליניקה הגישה חמישה כתבי תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים כנגד שירות התעסוקה. כארבעים דורשות עבודה פנו למשרדי ״מען״ בגין שלילת גמלת הבטחת הכנסה. בסיוע הארגון הגישו דורשות העבודה ערר, אולם  היועץ המשפטי של שירות התעסוקה סירב לדון בעררים שהוגשו באמצעות ארגון העובדים. לאחר חודשים ארוכים של מאבק משפטי אודות המעמד המשפטי של ארגון עובדים בשאלת ייצוגן של דורשות עבודה בוועדות ערר, החליטה הוועדה להגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין לאפשר את הייצוג. למרות החלטה זו, סירבה רשות התעסוקה לדון בעררן של חמש נשים מתוך הארבעים וזאת ללא נימוק או החלטה בכתב או בעל פה. למרות הנסיבות הדומות, כל אחד מהמקרים מעלה שורה של פגמים שונים בהתנהלות רשות התעסוקה, החל מהפניה לעבודה לא מתאימה, אי קיום וועדה רפואית, אי עמידה על נהלי שירות התעסוקה עצמו ברישום הסירוב ועוד. מכל אלה עולה תמונה של התנהלות פסולה וחריגה מהוראות החוק והדין, תוך ניסיון לנהל מאבק מול ארגון העובדים שייצג את התובעות, על "גבה" של אוכלוסייה מוחלשת של דורשות ודורשי עבודה, אשר להן גמלת הבטחת הכנסה מהווה מפלט אחרון לקיום בכבוד. כתוצאה מהליכים אלו הושבה הקצבה לשתי דורשות עבודה ובנוסף נקבע מועד לדיון בעררם של שלושת העותרות הנוספות. כמו כן ובעקבות הערות בית הדין, השתנה יחסה של הלשכה המשפטית לפניות הארגון ולעררים אשר הוא מגיש בשם פונים ופונות.

     

  9. הקליניקה לקחה חלק בדיון בכנסת של "פורום הדיור הציבורי": מטרת הדיון הייתה לנסח מתווה למאבק חברתי בשיתוף חברי הכנסת דב חנין ואורלי לוי אבקסיס. לישיבה הגיעו נציגי ארגונים חברתיים הנאבקים על הגמשת הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי, הגדלת סכומי הסיוע הניתנים במסגרת סיוע בשכר דירה ויישום חוק השקיפות כלפי החברות המשכנות אשר נמנעו עד כה ממתן מידע לאוכלוסייה הזכאית. במהלך הישיבה שטחו פונים רבים את סיפוריהם האישיים במאבקם לקורת גג והונחו היסודות לשיתוף פעולה בין הארגונים השונים לרבות הקליניקה.

     

  10. בעקבות פנייה של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס ויוסי יונה פנתה הקליניקה למשרד הבינוי והשיכון בשתי בקשות לפי חוק חופש המידע בנושא דיור ציבורי. מהנתונים שהתקבלו בעקבות הבקשה הראשונה התקבלה תמונה מלאה אודות מכירת הדירות בדיור הציבורי והשימוש בכספים כתוצאה ממכירת דירות אלו. אנו עדיין ממתינים לתשובת המשרד לבקשה השנייה.

     

  11. הקליניקה פנתה בבקשות לפי חוק חופש המידע למשרד הרווחה, משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבלת נתונים ביחס למתן שירותים לתושבי ירושלים המזרחית. בעקבות המידע שהתקבל וכן מהניסיון שהצטבר בעבודת הקליניקה וארגונים אחרים, נכתב מסמך רקע אשר סיכם את מכלול הדברים והווה בסיס לדיון בשולחן העגול שהתקיים בנדון.

     

  12. בחודש מאי התקיים שולחן עגול בנושא נגישות לשירותים חברתיים בירושלים המזרחית בדגש על נגישות לשונית, פיזית ותרבותית לשירותים אלה. בשולחן השתתפו כ-45 משתתפים ביניהם סטודנטים מהקליניקה, דורשות עבודה פלסטיניות, סגל אקדמי וקליני, ארגונים חברתיים (עטאא, מען, במקום, המרכז הבינתרבותי) ונציגי רשויות המדינה (יועץ לשר לענייני ירושלים, יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים, מנהלת לשכות הרווחה בירושלים המזרחית, מנהל קבלת פניות בביטוח הלאומי).הדיון עסק בהנגשה לשונית,  הקושי בבידוק הבטחוני בכניסה ללשכות, אי נגישות של תחבורה ציבורית לשירותי רווחה והצורך בשיתוף פעולה בין ארגונים למיצוי זכויות בירושלים המזרחית.

     

  13. במהלך השנה נערכו שתי הרצאות במסגרת יום מיצוי זכויות ליוצאות ויוצאי אתיופיה בנושא זכויות עבודה וקריאת תלוש שכר.

     

  14. עו"ד ורדית דמרי מדר השתתפה באירוע "פרקליטים על הבר" לצד גלעד סממה, מנהל האגף לסיוע משפטי, בנושא ייצוג אוכלוסיות מוחלשות.

     

  15. עו"ד ורדית דמרי מדר העבירה הרצאה לסגל העובדים של בתי המשפט הקהילתיים אודות ייצוג הוליסטי.

     

  16. בתחילת השנה יצאה הקליניקה לסיור במזרח ירושלים תחת הכותרת "יום בחייו של מבקש עבודה". את הסיור תכננו והנחו ניסרין עליאן ואוהד אמר. הסיור כלל הצצה לשכונות המוזנחות והעניות ביותר בירושלים, כן חשף הסיור את בעיית הנגישות השפתית במיוחד נוכח תפקידה החשוב במיצוי זכויות ואת בעיית הנגישות הפיזית בהעדר תחבורה ציבורית מסודרת אל רשויות המדינה. הסיור היה מרתק ומשמעותי ואיפשר ללמוד ולהבין את המציאות של חיים בעוני תוך כדי התמודדות עם המצב הפוליטי המורכב.

     

  17. עו"ד גלעד ברנע העביר הרצאת אורח בנושא הליכים עקרוניים ושימוש בבג"צ כדי לקדם שינוי חברתי רחב היקף.