Table of Contents

מאמר ביטאון לשכת עו"ד בנושא הטרדות מיניות בשרות המדינה

 

 

young-clinic_0

בגיליון אוקטובר של בטאון לשכת עורכי הדין פורסם מאמרה של עו"ד דנה גינוסר מהקליניקה לזכויות נשים בעבודה, שסקר את ההתפתחויות בנושא הטיפול בהטרדה מינית בשירות המדינה ואת פעילות הקליניקה בנושא, שראשיתה בדו"ח שפרסמה הקליניקה בספטמבר 2014 "מניעה וטיפול במקרי הטרדות מיניות בשירות המדינה – סקירה מיוחדת" 

 

הדו"ח מבוסס על נתוני הנציבות, על פסיקות בית הדין המשמעתי, על מחקרים ועל השוואה לנעשה בעולם, ומתייחס למכלול ההיבטים הקשורים במניעה ובטיפול בהטרדה מינית בשירות המדינה. לא פחות חשוב מכך, הדו"ח נתן במה ייחודית לתחושותיהן של עובדות מדינה אשר נפגעו מהטרדה מינית ונתקלו בקשיים רבים במהלך הטיפול בתלונתן. עדויותיהן של העובדות, אשר פנו למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בין השנים 2013-2009, סייעו לנו לשרטט את מפת החסמים והקשיים הייחודיים הניצבים בפני מתלוננות על הטרדה מינית בשירות המדינה.
 
כזכור, בהמשך לדו"ח הגישה הקליניקה עתירה בשמם של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ומרכז הסיוע בירושלים. בעתירה התבקש נציב שירות המדינה לקבוע זכות ערר במקרה שתיק התלונה נסגר מבלי שתוגש בו תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, כמו כן לעגן את זכותה של מתלוננת לקבל מידע על מצב הטיפול בתלונה ועל שלבי ההליך המשמעתי, ובכלל זאת הודעה מנומקת על החלטה שלא להעמיד את הנילון לדין משמעתי, בדומה לחובת היידוע וההנמקה של נפגעי עבירה בהליך הפלילי. בעקבות העתירה, פרסם נציב שירות המדינה נוהל חדש המסדיר את חובת הנציבות ליידע ולעדכן מתלוננות על שלבי הטיפול בתלונה וכן את חובתה למסור למתלוננות החלטה מנומקת במקרה של סגירת התיק, ובנוסף - מקנה למתלוננות זכות לערור על ההחלטה שלא להגיש תובענה משמעתית. הישג משמעותי זה, אשר זכה גם לסיקור תקשורתי ועורר מודעות לזכויותיהן של נשים בשירות המדינה, מעיד על חשיבותו של הדו"ח ומעודד אותנו להמשיך ולפעול כדי שהנושא לא ירד מסדר היום הציבורי – בנציבות, בכנסת ובתקשורת.  
   
ככלל, נראה כי מאז פרסום הדו"ח פועלים האגף לשוויון מגדרי ואגף המשמעת בנציבות להמשיך ולשפר את המענה הארגוני הניתן לנפגעות בשירות המדינה ולהרחבת פעילות ההכשרה, ההסברה וההדרכה למניעת הטרדה מינית, תוך שיתוף פעולה מקצועי פורה עם מרכזי הסיוע ועם הקליניקה. בין היתר, ניכר כי אגף המשמעת עושה מאמץ לקצר את משך הטיפול בתיקים, ופועל להרחיב את מערך ההכשרות בנושא לעובדיו, בשיתוף פעולה כאמור.

תכלית המאמר היא להביא התפתחויות אלה לידיעת הציבור, ולצד זאת להמשיך ולדרוש מענה לסוגיות שנותרו על הפרק, ובראשן שיפור ההגנה על מתלוננות מפני התנכלות, בעזרת תוכניות התערבות; הרחבה משמעותית של הכשרתן של ממונות על שוויון מגדרי ושל סמכויותיהן לטפל במקרים של פגיעה, וכן פיקוח ומעקב מסודר אחר הטיפול בתלונות בהליך של טיפול פנים-משרדי ביחידות השונות, שכן בהיעדר הסדרה ובהיעדר שקיפות לא מתאפשרת ביקורת ציבורית על ההחלטות, ולא ניתן לשלול את החשש לטיפול בלתי שוויוני ולניגודי עניינים או לבקר את מינויו העתידי של נילון זה או אחר לתפקידים נוספים בשירות המדינה.
 
קישור למאמר
קישור לביטאון (המאמר בעמודים 47 ו 106).