"חמישה דברים שלא ידעת על": עו"ד דן יקיר
| |
1. איך התגלגלתי לעריכת דין חברתית? התגלגלתי ללימודי המשפטים כמעט באקראי לאחר שחלום חיי להיות שחקן תיאטרון התנפץ לרסיסים - בחופשת השחרור מהצבא נתבשרתי שלא התקבלתי ללימודי משחק בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א.
מלבד רגישות בסיסית לעוול, אני מניח שגם לכך שאני הומו היה תפקיד בכך שבחרתי לעסוק בזכויות אדם. |  |
כיום כל סטודנט למשפטים נחשף לשורה של פס"ד עקרוניים, ששמם הוא בג"ץ האגודה לזכויות האזרח נ' שר הביטחון/שר הפנים/השר לביטחון פנים/יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ועוד פס"ד רבים שהם פרי פעולתה של האגודה למרות ששמה אינו מופיע בהם (אליס מילר, קעדאן).
בג"ץ העינויים. המדובר בסידרה של עתירות, שהוגשו ע"י הארגונים שעמדו בחזית המאבק נגד עינויים ונגד שימוש באמצעים פיזיים בחקירות, שערך השב"כ לחשודים פלסטינים – הוועד הציבורי נגד עינויים, האגודה לזכויות האזרח והמוקד להגנת הפרט. העתירות נדונו במשך שנים בבג"ץ בהרכב של 9 שופטים, ועוררו את אחת הסוגיות המורכבות, הרגישות והקשות ביותר. פסה"ד מ-1999 שאסר על שימוש בכוח פיזי בחקירות אמנם לא הפסיק כליל את השימוש בשיטות חקירה פסולות, אבל הוא צמצם באופן משמעותי את השימוש השיטתי בעינויים.
ההקשר הראשוני שהוביל אותי לעסוק בזכויות האדם הוא שאיפה נאיבית משהו להביא צדק והגינות. מעבר לכך זכויות האדם מאפשרות לכל אדם וחוה באשר הם תנאי קיום בכבוד ותנאים הכרחיים למימוש האנושיות הטמונה בהם.
עו"ד דן יקיר נולד בשנת 1959 בחיפה. בשנת 1988, לאחר שנתיים בהם עבד במשרדים פרטיים, הוא התקבל לתוכנית המילגאים של הקרן החדשה לישראל במסגרתה השלים לימודי תואר שני במשפטים בAMERICAN UNIVERSITY. במסגרת לימודיו, עו"ד יקיר עבד כמתמחה בסניף בוושינגטון של American Civil Liberties Union) ACLU) ובפרויקט זכויות הומוסקסואלים ולסביות במשרד הארצי של הארגון בעיר ניו יורק. עם שובו לישראל בשנת 1989, הוא הצטרף למחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח, ומאז 1995 הוא משמש כיועץ המשפטי של האגודה, וייצג אותה בשורה של דיונים בולטים בבית המשפט העליון, כדוגמת העתירה בעניינו של קעדאן אשר הוגשה בשנת 1995, העתירה בעניין חוק האזרחות והעתירה סביב שורת הקיצוצים בזכות להבטחת הכנסה (שתיהן הוגשו בשנת 2003) ועוד.
| |