Table of Contents

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה

 

הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה פרסמה ממצאים ראשוניים לגבי דפוסי התעסוקה של יוצאי/ות אתיופיה בשוק העבודה הישראלי. הממצאים מבוססים על העבודה השוטפת של הקליניקה במרכזי הקליטה לעולי אתיופיה בעיר ירושלים בארבע השנים האחרונות. הם הוצגו במסגרת המפגש השלישי בסדרה 'כשפרקטיקה פוגשת אקדמיה', של המרכז לחינוך משפטי קליני, לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות.  לדף הממצאים

 

במסגרת הפעילות המשפטית השוטפת של הקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה במרכזי קליטה לעולי אתיופיה בעיר ירושלים, טיפלו הסטודנטים/יות,  בהנחייתם של עו"ד ורדית דמרי-מדר ועו"ד אוהד אמר, במספר רב של תיקים שעסקו בתנאי ההעסקה של עובדים/ות יוצאי ויוצאות אתיופיה.

 

מניתוח כלל הפניות, אשר הגיעו לקליניקה בין השנים 2009-2013 במוקדי הקליטה ליוצאות ויוצאי אתיופיה, עולה כי 62% מהפניות עסקו בדיני עבודה, בעוד יתר הנושאים בהן עוסקת הקליניקה נדחקו לשוליים: ביטוח לאומי (10%), דיור (11%), חובות והוצאה לפועל (12%).

 

מהנתונים שנבחנו על ידי הקליניקה עלה כי למעלה מ-90% מהפונים שהגיעו לקליניקה הועסקו באמצעות חברות קבלן, בענפי האבטחה והניקיון. נתון זה משתלב עם מחקרים אחרים הסוקרים את השתלבותם של יוצאי/ות אתיופיה בשוק העבודה, אשר מראים כי אחוזים גבוהים מאוכלוסייה זו מצויים בשוק העבודה השניוני. כך ממחקר שנערך בשנת 2006, על סמך סקרי כוח אדם, עולה כי כ-35% אחוז מבין המועסקים מקרב עולי אתיופיה עובדים בעבודות בלתי מקצועיות (לעומת 4%% מקרב יהודים ותיקים)[11]. הגדרה זו כוללת בתוכה עבודות אשר ברובן המכריע העובדים בהן אינם מועסקים באופן ישיר, אלא באמצעות חברות קבלן. למעשה, פירושו של נתון זה הוא כי כל עולה שלישי מאתיופיה אשר במעגל התעסוקה הינו בעל פוטנציאל להיכלל באוכלוסיית עובדי קבלני השירות[2]כאמור, עובדי קבלן הינם חלק ממה שמכונה 'שוק העבודה השניוני', המאופיין בדרך כלל, בתנאי עבודה התואמים את התנאים המינימאליים הקבועים בחוק ואף למטה מכך. העובדים בשוק השניוני מקובעים בעבודת לא יציבות וחלקיות, היעדר ביטחון תעסוקתי ואופק קידום וכן מאופיינים תחלופת עובדים בתדירות גבוהה. שוק העבודה השניוני הוא בדרך כלל תמונת ראי של שוק העבודה הראשוני, כך שבשוק העבודה השניוני יש ייצוג יתר של אוכלוסיות מוחלשות ובכלל זה גם יוצאי ויוצאות אתיופיה.

 

בהתאם לכך, מהממצאים שפרסמה הקליניקה עולה כי עיקר התלונות של יוצאות ויוצאי אתיופיה עובדי קבלן, הינה על הפרה של זכויותיהם/ן הקוגנטיות: ב61% מהתלונות לא שולמו פיצויי פיטורין,53% מהתלונות נגעו לתנאיהם הסוציאליים של העובדים כגון דמי הבראה, פדיון ימי חופשה ותשלום דמי חגים, למעלה מ-20% מהתלונות היו בשל פגיעה בצבירת ותק אגב חילופי מעסיקים, 23% מהתלונות עסקו בהרעת תנאי העסקה, ב- 13.5% מהתלונות לא שולמו שעות נוספות, וב-10% מהתלונות לא נערך שימוע לעובד טרם פיטוריו.

 

ממצאים אלה ואחרים הוצגו במסגרת המפגש השלישי בסדרה 'כשפרקטיקה פוגשת אקדמיה', אשר עסק בהשתלבותם של יוצאי/ות אתיופיה בשוק העבודה הישראלי ונערך במיוחד לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות. המפגש נערך בהשתתפותה של ח'כ פנינה תמנו-שטה, יו'ר השדולה לקידום יוצאי אתיופיה בישראל, עו"ד שרון אברהם-ויס, נציבת מחוז תל אביב של הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, ופרופ' ניסים מזרחי, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

 

במהלך המפגש התעורר דיון בנוגע להסללתם והכוונתם של יוצאי ויוצאות אתיופיה לעבודות בלתי מקצועיות, בדגש על עבודות המתבצעות במסגרת של חברות קבלן, וכן על קשרי הגומלין בין שוק התעסוקה הישראלי לבין מנגנונים חברתיים אחרים שמובילים למיצובה בשוליים של אוכלוסייה זו, בדגש על חינוך ורווחה.

 

בהמשך ישיר למסקנות והממצאים שפרסמה הקליניקה, בימים אלו שוקדים/ות הסטודנטיות/ים על  איתור דרכי פעולה משפטיות יצירתיות, הן בנוגע לאכיפתם של חוקי המגן על ידי משרד התמ'ת, והן בנוגע לתוכניות השונות העוסקות באפליה מתקנת, לרבות מספר ההקצאות של יוצאות ויוצאי אתיופיה במקומות עבודה ציבוריים ובאתרים נוספים. בנוסף, הקליניקה תצטרף לסדרת דיונים במסגרת של שולחנות עגולים, בנושא העסקת אתיופים/יות, שעתיד לקיים מוקד הקליטה ליוצאי אתיופיה.

 

[1] וולדה צדיק חביב.

[2] היות והמחקר נערך בשנת 2005, אנו משערים כי מספר המועסקים בעבודות לא מקצועיות גדול יותר היום בשל התרחבות שוק העבודה הקבלנית.