Table of Contents

דבר הסטודנט-ית

 

בתשע"ב נפתחה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות ולנו הייתה הזכות לקחת חלק בפעילות הקליניקה בשנתה הראשונה. שנינו הגענו לקליניקה בלי שהיינו מעורבים קודם לכן מבחינה חברתית וציבורית בתחום קידום זכויות אנשים עם מוגבלות, אבל התאהבנו בתחום ונשארנו בו עד היום.

 

מערך הקליניקות פועל תוך שילוב של ידע תיאורטי עם עבודה מעשית. כך, במהלך הפעילות בקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, למדנו על הגישות התיאורטיות השונות בתחום ועל כלים משפטיים שונים לקידום זכויות. בד בבד, פעלנו בעצמנו לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלויות, כפרטים וכקבוצה. פעלנו מתוך הבנה כי לקות הופכת למוגבלות, כיוון שהחברה מגבילה אותנו. הבסיס התיאורטי לעבודת הקליניקה הינה כי לתפיסה הישנה הקובעת כי מצב הרפואי הוא שמגדיר את המוגבלות, אין יותר מקום. היום ברור כי החברה יכולה להתגבר כמעט על כל לקות ולנטרל אותה בעזרת עיצוב אוניברסאלי הנגיש לכולם. תפיסת עולם זו, מעצבת גם כיום את דרכי הפעילות שלנו לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות. חשוב להדגיש כי תחום המוגבלות לא היה זר לנו לחלוטין טרם כניסתנו לקליניקה. מולי הוא סטודנט עם לקות ראייה, ומורית עבדה בעמותת לוטם ובמסגרתה העבירה חוגי טבע לאנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ. עם זאת, רק בעקבות השיעורים העיוניים וההתנסות המעשית בקליניקה, נחשפנו לתפיסת עולם חדשה שדרכה, בעינינו, ראוי יותר לבחון את תחום המוגבלות. עברנו לחשוב בשיח של זכויות ושינוי חברתי, והבנו כי במשך שנים רבות, קולם של אנשים עם מוגבלות לא נשמע, צרכיהם לא נלקחו בחשבון, והמרחב הציבורי, כולל מוסדות ההשכלה הגבוהה - לא נבנו באופן המותאם להם ומאפשר להם לקחת בהם חלק באופן פעיל. למדנו כי הכוונה ב"הנגשה" איננה רק סלילת הדרך משער האוניברסיטה לכיתה (בניית רמפות ומעליות), אלא גם התאמה של הלימודים המתקיימים בכיתה- החל מכיתות אקוסטיות ומקומות ישיבה ייעודיים לצרכים ייחודיים, דרך חומרי לימוד נגישים ועד לתכנים המוצגים בכיתה בדרכים המתאימות לכולם. הנגשה היא גם העלאת המודעות של הסביבה למגוון של אנשים ומגוון של צרכים, המחייבים בהתאם לפתח מגוון של דרכי התקשרות והתייחסות, שיתאימו לכל אחד ואחת.

 

בזכות הפעילות בקליניקה, נחשפנו גם להתארגנות הראשונה מסוגה בארץ שהחלה באוניברסיטה העברית - תא סטודנטים עם מוגבלות. מטרת התא הינה להוות בית לסטודנטים עם מוגבלות באוניברסיטה ולקדם את זכויותיהם, הן במישור הפנימי- בין כותלי האוניברסיטה והן במישור הרחב יותר- אל מול הכנסת וביתר מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה.

 

עבודתנו העיקרית בקליניקה הייתה בתחום החקיקה. בשנים האחרונות מתגבשת טיוטה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה שהם נותנים) ותפקידנו היה לבחון ולהעיר הערות על טיוטת תקנות אלו. עבדנו בליוויה של המנחה המעשית של הקליניקה (דאז), עו"ד אור סיוון. תחילה, למדנו את נוסח התקנות ובחנו כיצד כל סעיף וסעיף יכול להשפיע (לטוב ולרע) על חיי היום יום של הסטודנטים. בשלב השני, נפגשנו עם סטודנטים עם מוגבלות, על מנת להבין את הצרכים והקשיים העומדים בפניהם במוסדות ההשכלה הגבוהה. בתוך כך, נחשפנו לשיטת העבודה של עריכת דין קהילתית, שבה אנחנו עובדים מהשטח ביחד עם הלקוח (במקרה הזה, ביחד עם סטודנטים עם מוגבלות) בכדי ליצור מסמך משפטי שייצג באופן האותנטי והמדויק ביותר את הצרכים מהשטח ואת הטעון שיפור. בנוסף, התייעצנו עם גופים רבים העוסקים בתחום- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מומחים ואנשי אקדמיה בתחום הנגישות ולימודי המוגבלות בארץ, נציגי גופים המייצגים אנשים עם מוגבלויות וכמובן, עם נציגי תא הסטודנטים.

 

כך לבסוף, ניסחנו מסמך הערות על טיוטת התקנות, תוך התחשבות מקסימאלית בכלל הגופים הנוגעים לדבר ותוך יצירת איזון בין האינטרסים השונים. לאחר שסיימנו לערוך את המסמך, העברנו אותו לגורמים שונים שהיו מעורבים בניסוח התקנות ואף קיימנו פגישות עם חברי כנסת והגענו לישיבות של וועדות הכנסת שדנו בנושא.

 

השנה האקדמית הסתיימה אולם העבודה על מסמך ההערות טרם נשלמה. שנה וחצי לאחר שסיימנו את לימודינו בקליניקה, מסמך ההערות שניסחנו עודנו מקודם במסדרונות הכנסת במסגרת פעילות הקליניקה. אנו מצדנו עדיין פעילים בתא הסטודנטים, ובדרך זו, מסייעים לקליניקה בקידום מסמך ההערות. הקליניקה הבנתה לנו תפיסת עולם שלמה שהשפיעה על העשייה שלנו בתחום ועל הבנה רחבה יותר על מהותה של עבודה ציבורית-חברתית-משפטית.

 

שמואל (מולי) בריל- סטודנט למשפטים, ראש מטה "מרכז המחקר החקיקתי" ופעיל בעברו באגודת הסטודנטים למשפטים. יו"ר תא סטודנטים עם מוגבלות באוניברסיטה העברית.

מורית צור- סטודנטית למשפטים וללימודי תעודת הוראה באזרחות. יו"ר תא סטודנטים עם מוגבלות באוניברסיטה העברית.