תקדים: על מעסיק/ה לבצע התאמות באופן אקטיבי עבור מועמד/ת עם מוגבלות

מאי 17, 2016

כותרת מידעון

פסיקה תקדימית בתיק שנוהל על ידי הקליניקה לייצוג אנשים עם מוגבלויות - על מעסיקים/ות לעשות מאמץ אקטיבי על מנת לבצע התאמות עבור אדם עם מוגבלות שמבקש להתקבל למקום העבודה

__________________________________________________________________________________________________________________

פסק הדין ניתן בתביעה שהגישה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות במרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ארגון בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות ועמותת אלמנארה, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו.

התובע, אדם עם עיוורון, הגיש מועמדות לתפקיד סוקר טלפוני אצל החברות "שילוב ישראל אוליניק בע"מ" ו"מדגם ייעוץ ומחקר בע"מ" (כל אחת בנפרד), חברות המבצעות בין היתר סקרי דעת קהל בתחומים שונים. במהלך ניסיונותיו של התובע להתקבל לעבודה אצל החברות הנתבעות, הסביר להן התובע כי בשל עיוורונו הוא זקוק להתקנת תוכנה המנגישה את הכתוב על צג המחשב. חרף זאת, סירבו החברות לבצע את ההתאמה עבור התובע, ואף סירבו לבחון את אפשרות התקנת התוכנה על גבי מחשביה בשל "חשש שהתוכנה אינה מאובטחת". החברות כלל לא בחנו את אפשרות התקנת התוכנה על מחשביהן באופן רציני ומעמיק, גם לאחר שהתובע הבהיר כי באפשרותו לספק להן את התוכנה וכי מדובר בתוכנה שנעשה בה שימוש נרחב, בין היתר במשרדי ממשלה ובחברות מובילות במשק.

בעקבות התנהלות זו, הגיש התובע תביעה נגד חברות הסקרים, יחד עם ארגון בזכות ועמותת אלמנארה, באמצעות הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות. בפסק הדין שניתן ביום ה-21.3.16, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מקבל את התביעה, לאחר שהוא עורך ניתוח מפורט של חובת ההתאמות הקבועה בחוק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות התשנ"ח-1998, וקובע כמה הלכות באופן תקדימי.

בתוך כך, בית הדין מיישם לראשונה את הלכת מחמלי, ופוסק כי על המעסיק/ה לעשות מאמצים ישרים ואקטיביים לערוך התאמות טרם קביעת כשירותו של המועמד/ת לתפקיד, וכן כי על המעסיק/ה הנטל להוכיח כי אכן עשה מאמצים שכאלו. בית הדין אף מרחיב את חובת בדיקת התאמתו של המועמד/ת לתפקיד ומדגיש כי "חובה זו כוללת גם דרישה לשקול התאמות נוספות אשר תאפשרנה את העסקת התובע, קרי, מעבר להתאמות שהציע בעצמו".

בהמשך לכך, בית הדין קובע כי לאחר שהוכח כי הנתבעות כלל לא טרחו לבדוק את האפשרות להתאמות, אין רלוונטיות לשאלה האם ביצוע ההתאמות היה מטיל עליהן נטל כבד מדי, ומכל מקום - אין זאת אחריותו של המועמד/ת או העובד/ת להוכיח שהנטל אינו כבד מדי, אלא של המעסיק בלבד. 
לצד קביעות אלו, בית הדין האזורי לעבודה מעודד ארגונים חברתיים להגיש תביעות במטרה לחולל שינוי חברתי, ומבהיר כי: "לארגונים חברתיים תפקיד חשוב בהתמודדות עם תופעות של הפליה... השאיפה לאתר "תיק דגל" שיביא לשינוי חברתי אין בה פסול, כל עוד לא מקופח האינטרס של התובע הקונקרטי."

לבסוף, כאמור, בית הדין מקבל את התביעה, ופוסק לנתבעות ביחד סכום כולל של 45,000 ₪ לטובת התובע, כולל הוצאות ושכ"ט.

התביעה הוגשה על ידי עורכות הדין אור סיון, דנה ברכפלד ודנה גינוסר מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, בשם התובע ובשמם של "בזכות" ו"אלמנארה", ובסיוע של סטודנטיות/ים מהקליניקה שליווי את התיק

לאורך השנים: נאורה ג'ייקובס, שי לכטשנטיין, אור ארבל, עומרי פז, אמיתי לב ואהוד לנדאו.

לקריאת פסק הדין.